ה"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
21879-09-14
27/11/2014
|
בפני השופט:
רונן אילן
|
| - נגד - |
מבקשת:
עירית תל-אביב-יפו
|
משיב:
יהודה מוטולה
|
| החלטה |
בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה לחוסר סמכות.
בתביעה נשוא בקשה זו עותר המשיב לפסק דין הצהרתי שלפיו אין לו חובות מסי ארנונה ומים למבקשת. לטענת המבקשת אין לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון בתביעה שכזו שלכן דינה סילוק על הסף.
הרקע לבקשה
כנגד המשיב מתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל הליכי גבייה לתשלום חוב למבקשת (תיק הוצל"פ 01-16120-09-6; להלן: "תיק ההוצל"פ"). לפי הנטען על ידי המבקשת במסגרת תיק ההוצל"פ, מקורו של החוב נשוא אותו תיק (להלן: "החוב") עוד בשנת 1996, כאשר לפי טענת המבקשת לא שילם המשיב את מסי הארנונה ומים בגין נכסים בהם החזיק ברח' בוגרשוב וברח' ארבע ארצות בתל אביב. המשיב עצמו טוען (סעיף 14 בכתב התביעה) כי היה דין ודברים בינו לבין המבקשת עוד בשנת 1996 באשר לחובות להם טוענת המבקשת, ברם לא הושגה הסכמה והחוב לו טענה המבקשת לא שולם.
במסגרת פעולותיה לגביית החוב הטילה המבקשת ביום 25.3.02 שעבוד לפי פקודת המסים (גבייה) על נכס ברחוב תל גיבורים 37 בתל אביב (גוש 6991 חלקה 27/15; להלן: "הנכס"), ואשר היה רשום באותה עת בבעלות המשיב. המשיב לא פרע את החוב גם לאחר שעבוד הנכס וביום 8.2.09 פתחה המבקשת את תיק ההוצל"פ כבקשה למימוש השעבוד על הנכס ובמסגרתו טענה שהחוב עומד על 373,810 ₪.
גם לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ לא הוסדר פירעון החוב והמבקשת פעלה למינוי כונס נכסים שיפעל למכירת הנכס. המשיב התנגד לבקשה ובהחלטה מיום 28.5.14 נדחתה ההתנגדות על ידי ראש ההוצל"פ וב"כ המבקשת מונה ככונס נכסים על הנכס.
בינתיים, לפי הנטען על ידי המשיב בכתב התביעה, ניהל המשיב משא ומתן עם בנק דיסקונט לישראל בע"מ (המשיב הפורמאלי 2; להלן: "הבנק") לפירעון חוב שחב המשיב לבנק בסכום העולה על 10,000,000 ₪, ואשר כבטוחה לפירעונו הייתה רשומה לטובת הבנק משכנתא על הנכס.
ביום 29.12.13 נכרת הסכם מכר שלפיו מכר המשיב את הנכס לגב' לבנה מוטולה, המשיבה הפורמאלית 1, תמורת סך של 700,000 ₪ שהועברה במלואה לבנק, וזאת במסגרת הסדר כולל עם הבנק לפירעון חובות המבקש לבנק.
על רקע זה הוגש כתב התביעה ביום 8.9.14. בכתב התביעה, עותר המשיב לפסק דין המצהיר כי אין לו כל חוב כלפי המבקשת, ובהמשך לכך גם כי יש לבטל את ההליכים למכירת הנכס ולבטל את מינוי ב"כ המבקשת ככונס נכסים.
לפי הנטען על ידי המשיב בכתב התביעה, ישבה המבקשת בחיבוק ידיים במשך שנים ארוכות ולא עשתה דבר לגביית החוב התופח, בעוד ניסיונותיו להגיע עימה להסדר נענים שוב ושוב בשלילה. כך, טוען המשיב בכתב התביעה, הטילה המבקשת שעבוד על הנכס בשנת 2002, לא עשתה לאחר מכן דבר בקשר לחוב במשך 12 שנה (למעט משלוח מכתב ב- 2004 שכלל לא הומצא למשיב ולמעט פתיחת תיק ההוצל"פ ב- 2009), וכעת היא מבקשת למנות כונס ולמכור את הנכס.
במצב עובדתי זה, טוען המשיב, על החוב הנטען חלה התיישנות ויש לבטל את כל ההליכים לגבייתו. לחילופין, טוען המשיב שהתנהלות המבקשת לוקה בשיהוי קיצוני. שיהוי שכשלעצמו הופך את הליכי הגבייה לבלתי הוגנים ומצדיק את ביטולם.
בנוסף, טוען המשיב בכתב התביעה שתחשיבי החוב של המבקשת לא ברורים, שכן הם כוללים טענה לחוב בגין צריכת מים בנכס שברחוב ארבע ארצות בתל אביב בעוד שחיבור המים לנכס זה נותק לפני זמן רב.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת