ה"פ 18907-11-12 תל אביב נ' הכוסית בע"מ ואח'

בפני המרצת פתיחה שעניינה תשלום מס שבח מקרקעין, בגין שתי עסקאות משנת 2005.

המבקש הוא מנהל מיסוי מקרקעין בתל אביב (להלן - המבקש).

משיבה 1 היא חב' הכוסית בע"מ (להלן - חברתהכוסית) - רוכשת המקרקעין. משיבה 2, חברת בנארי בע"מ (להלן - חברת בנארי) ומשיב 3, אליהו רונן, בעל המניות בחברת בנארי (להלן -רונן) הם מוכרי המקרקעין.

שלושה משיבים נוספים בהמרצת הפתיחה. עו"ד ישראל שפלר, בתפקידו ככונס נכסים (להלן- עו"ד שפלר), בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן – בנק דיסקונט) וכונס הנכסים הרשמי (להלן – הכנ"ר). בעניינו של עו"ד שפלר, נדחתה התובענה, בהסכמת הצדדים, ללא צו להוצאות (החלטה מיום 28/4/13). אף התובענה בעניינו של בנק דיסקונט נדחתה, בהסכמת הצדדים, וללא צו להוצאות (החלטה מיום 20/8/13).

רקע

הרקע להמרצת הפתיחה נעוץ בשתי עסקאות מקרקעין של מכירת חנויות בתל אביב. חנות אחת נמכרה על ידי חברת בנארי לחברת הכוסית והחנות השניה נמכרה על ידי רונן לחברת הכוסית. שתי עסקאות המקרקעין מעוגנות בהסכמי מכר בכתב (להלן – הסכם בינארי ו- הסכם רונן, בהתאמה).

לצורך מימון רכישת החנויות נטלה חברת הכוסית הלוואה מבנק דיסקונט וכבטוחה שעבדה לטובתו את מלוא זכויותיה במקרקעין.

לימים, נקלעה חברת הכוסית לקשיים כלכליים וזכויותיה נמכרו במסגרת הליך כינוס הנכסים בתיק הוצל"פ. ביום 15/11/19 אושרה מכירת מלוא זכויות חברת הכוסית במקרקעין לצד ג', בית הטבע בע"מ (להלן – עסקת המימוש).

אין חולק, כי כונס הנכסים שילם מתוך הכספים שהתקבלו בעסקת המימוש את מלוא תשלום מס השבח בגין עסקת המימוש.

טענות הצדדים

לטענת המבקש, על חברת הכוסית לשאת בחובות מס השבח של בנארי ורונן. מס שבח הנובע מעסקאות המכר משנת 2005. לטענת המבקש, יש להפריש לטובת מס השבח, מתוך התמורה שנותרה בקופת הכינוס. לטענת המבקש, יש להשית את תשלום מס השבח על חברת הכוסית, הן מכוח הדין והן מכוח ההתחייבויותיה החוזיות בהסכמי המכר.

על פי הנטען בהמרצת הפתיחה, לא היו בידי חברת הכוסית זכויות קנייניות במקרקעין, זאת, בין היתר, משום שלא שולם חוב מס השבח, בגין העסקאות בשנת 2005. בנסיבות אלו, היו בידיה, לכל היותר, זכויות חוזיות. עוד טוען המבקש, כי התנהלות חברת הכוסית מלמדת, שיש לראות את משיבים 1-3 כישות אחת ולכן, ממילא, חוב מס השבח של חברת בנארי הוא חוב של חברת הכוסית. בתמצית, הטענה העיקרית היא, שהיה ניסיון לחמוק מתשלום מס שבח, בדרכים לא כשרות.

לטענת חברת הכוסית, החיוב במס שבח חל על המוכר, הן על פי דין והן על פי הוראות הסכמי המכר. הטענה לפיה מדובר בהתנהלות לא כשרה בין צדדים קרובים לצורך התחמקות ממס, מוכחשת ואף אבסורדית, לטעמה. לטענת חברת הכוסית, מטרת התובענה היא למצוא "כיס עמוק", לצורך פירעון חוב מס השבח. רונן מכחיש את טענת הקנוניה בינו לבין חברת הכוסית ומאמץ את טענותיה.

דיון

לאחר שבחנתי את חומר הראיות ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי דין התובענה להידחות.

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן –חוק מיסוי מקרקעין) קובע בסעיפים 6 ו -15(א), בזו הלשון:

6.(א)מס שבח מקרקעין (להלן - המס) יוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין.

15.(א)חובת תשלום המס היא: במכירת זכות במקרקעין - על המוכר, ובפעולה באיגוד - על עושה הפעולה.