בפני בקשה למתן פסק דין, שיצהיר על בטלותו של חוזה מכר דירה, מיום 5.11.13, אשר נכרת בין הגב' בלה טסט (להלן: "המבקשת" או "המוכרת") לבין מר דימיטרי פוריס (להלן: "המשיב 1" או "הקונה"), וזאת בשל הפרתו היסודית על ידו. המדובר בדירת מגורים המצויה ברח' גורדון 3/2א' בבאר-שבע, וידועה גם כגוש 38023 חלקה 51 תת חלקה 2 (להלן: "הדירה" או "הנכס"), שזכויות הבעלות בה, הם נשוא ההסכם הנ"ל.
ביום 13.3.14 ניתן סעד זמני, לבקשת המבקשת ובהסכמת המשיבים (שהם - מר פוריס ואמו אלכסנדרה), המותיר את מצבו הרישומי של הנכס על כנו, ואוסר השלמת רישום הזכויות בדירה על שם המשיבים.
המבקשת, אזרחית ישראלית, רכשה את הנכס הנדון לפני כ- 20 שנה. עשור מאוחר יותר, העתיקה את מגוריה לקנדה, וענייני הדירה - לרבות השכרתה לאחרים, טופלו על-ידי בני משפחתה. מאפריל 2013, הושכרה הדירה למשיבה 2, שהיא, כאמור, אמו של המשיב 1, ולאימה - הגב' דורה לוצנקו, וזאת עד ליום 1.7.14 (יצוין, כי קודם לכן, הושכרה הדירה לדודתה של המשיבה 2). במקביל, הביעו המשיבים רצון לרכוש את הנכס, ולאחר שהמבקשת נאותה למוכרו - הם המליצו בפניה על עו"ד ספיר דוידוב (להלן: "עוה"ד") לשם ביצוע העסקה.
ואכן, כתום חודשים אחדים, נערך הסכם המכר על-ידי עוה"ד, אשר אין חולק שייצגה את שני הצדדים לו, ונוסחו הסופי נחתם על-ידם, ביום 5.11.13. עובר למועד זה, ב- 17.10.13, חתמה המבקשת על ייפוי כח ונוסח מתוקן של ההסכם, בפני נציג קונסולרי במונטריאול, כאשר לשיטתה, בהזדמנות זו, תיקנה את ההסכם, באופן שבו, במקום שמקדמת התשלום שיעבירו המשיבים לעוה"ד בנאמנות, תעמוד על סך של 130,000 ₪, כפי שקבע הנוסח המקורי שהובא לחתימתה - הועמד התשלום הנ"ל על 37,500 ₪, המהווים 10% משווי התמורה, שעוגנה בהסכם, ושעמדה על סך כולל של 375,000 ₪ (להלן: "התמורה").
המשיבים החלו בהעברת הכספים ובהוצאתו של הסכם המכר מן הכח אל הפועל, בין היתר באמצעות לקיחת משכנתא, ותוך שמירה על קשר רציף - טלפוני ואינטרנטי (באמצעות מיילים ותוכנת סקייפ) עם המבקשת, וביום 24.12.13 נרשמה הערת אזהרה על הנכס, לטובתם. אלא, שבסמוך לאחר מכן, וטרם סיום העסקה והעברת כלל התמורה לידי המוכרת, נפוצו שמועות, ולפיהן עוה"ד יצאה את הארץ כשבאמתחתה כספים ששילמו קונים בעסקאות דומות בכלל, והקונים בעסקה דנן בפרט, ושנועדו להשתלם על חשבון התמורה ולעבור הימנה לידיה של המוכרת.
משהמבקשת לא קיבלה לידיה, בסופו של יום, את מלוא התמורה בעד הנכס, שכזכור, מוחזק כל העת על ידי המשיבים - שחוזה השכירות שחתמו עליו פג זה מכבר, ומשאלו מסרבים לשאת בתשלומי שכירות, וטוענים כי הם, מצדם, העבירו את מלוא התמורה בעד העברת הזכויות בדירה על שמם - הגישה המבקשת את הבקשה נשוא הליך זה, בו היא עותרת להצהיר על בטלותו של הסכם המכר, נוכח הפרתו על ידי המשיבים.
עסקינן במקרה ספציפי, אך למצער, אינו יחיד אלא - אחד מיני רבים, שבו קם הצורך בהכרעה שיפוטית, שעניינה גורל תשלומים, ששולמו בתום לב ותוך מתן אמון, שלא הגיעו ליעדם, לנוכח חשד לשליחת יד בכספים ולהברחתם בידי עו"ד דוידוב אל מחוץ לגבולות המדינה. מעשה זה, ויובהר - כי הדבר נאמר בזהירות המתבקשת (שכן, עוה"ד דוידוב אינה בעלת דין בפנינו), הותיר לקוחות רבים מול שוקת שבורה, ומצריך הכרעה שיפוטית פרטנית, שהיא בבחינת "ויקוב הדין את ההר", באשר שני הצדדים, מבחינתם, התכוונו, באמת ובתמים, לקיים את ההסכם ולממש את העסקה שכרתו (וראה: תיק אחר שנדון לאחרונה בפני מותב זה - ה"פ 56155-03-14 גולוב איליה נ' אבזוב פרידה ולוי, מיום 11.12.14).