ה"פ 13645-01-15 אלפסי ואח' נ' כהן ואח'

1.המבקשים, המשיב 1 (להלן- כהן), והמשיבים 2-3 (להלן – צור) הינם שותפים בפרוייקט מקרקעין לפי הסכם שנחתם ביניהם ביום 7.10.2010 (להלן- ההסכם), ואשר נערך על ידי עורך הדין י.ח. (להלן- הבורר), אשר היה באותה עת בא כוחו של כהן. ההסכם מכיל סעיף בוררות הקובע כי "כל סכסוך שיתגלה בין הצדדים, בינם לבין עצמם או בינם לבין הנציגות , בכל עניין הקשור בהסכם זה, בקיומו ו/או בהפרתו, יובא להכרעתו של בורר", מכוחו מונה הבורר לתפקידו זה.

2.בהליך העיקרי עותרים המבקשים להעביר את הבורר מתפקידו, משהתברר להם, לטענתם, כי הבורר "ייצג במקביל בתקופת היותו בורר של הצדדים, מבלי לציין את העובדה, קודם שהוא מקיים ישיבות בוררות, כי הוא מייצג את משיב 1 ו/או את בנו של משיב 1..."; כי הבורר הוא שערך בשעתו את הסכם השותפות בפרוייקט ולא אפשר להם להיות מיוצגים ע"י עו"ד מטעמם, ומשכך לא הבינו את משמעות מינויו של בא-כוח אחד הצדדים כבורר; כי הבורר משך בעבר כספים מחשבון פיקדון לצורך תשלום שכרו; כי הבורר לא מילא את התפקיד שיועד לו על פי ההסכם ולא רשם הערת אזהרה, מחדל שאפשר את משכון חלקו של כהן בקרקע ללא ידיעת המבקשים וללא הסכמתם; כי הבורר נפגש ביחידות עם מי מהמשיבים, וכי הבורר מוטה לעבר המשיבים מאז שגרמו המבקשים לביטול פסק הבוררות הראשון שניתן ע"י הבורר.

3.עוד יצוין כי הבורר כבר קיים הליך בוררות אחד בסופו ניתן על ידו ביום 8.10.13 פסק הבוררות הראשון, אשר בוטל על ידי בפסק-דין מיום 08.04.2014 (הפ"ב 37026-11-13), והוחזר לבורר להשלמות. עם ביצוע ההשלמות הוציא הבורר מלפניו ביום 9.7.14 פסק בוררות חדש. תלויה ועומדת עתירה לביטולו.

4.לאחר סיום הליך הבוררות הראשון או במועד סמוך לכך, שלחו המבקשים לכהן ולצור הודעה לפיה הם מבטלים את ההסכם ולפיה הם מבקשים לפרק את השותפות. גם כהן וגם צור הגישו לבורר תביעות כספיות נגד המבקשים, וכך נפתח למעשה הליך בוררות שני. ביום 13.11.14 התקיימה בפני הבורר ישיבה מקדמית ראשונה בהליך השני והתיק נקבע להוכחות ליום 12.01.2015.

5.בבקשה לצו מניעה שהוגשה ביום 7.1.2015, בצוותא חדא עם ההליך העיקרי, עתרו המבקשים לצו מניעה שיאסור על ניהול הבוררות השנייה עד להכרעה בעתירה העיקרית. המשיבים מתנגדים לבקשה מחמת שיהוי ומחמת טענה להעדר סיכוי לתביעה העיקרית שכל כולה נועדה "ליצור סחבת ולמנוע את ניהולו התקין של הליך הבוררות".

 6.עובדת ייצוגו של הבורר את כהן בעבר אמנם הייתה ידועה למבקשים, כפי האמור בסיפא לתנית הבוררות "... הצדדים ממנים את עוה"ד להיות הבורר כאשר הם מצהירים כי ידוע להם שעוה"ד י.ח. מייצג מזה שנים את כהן והם מודעים לכך", אלא שהוברר כי הבורר מייצג בעת הזו גם את בנו של כהן, כעולה מדו"ח חקירה שצירפו המבקשים לתביעתם, וכפי שכהן עצמו מאשר בתשובתו: "כאן המקום להבהיר ולציין כי דוח החוקר שצורף כנספח י"ז מפרט את השירותים המשפטיים שניתנו לבנו של המשיב 1" (סעיף 11 לתשובה), וכן: "... כאשר יובהר שוב! כי משרדו של המשיב הפורמאלי( הבורר- י.ש.) מייצג את בנו של המשיב 1 ולא את המשיב 1" (סעיף 12 לתשובה). העובדה שתשובת כהן לא נתמכה בתצהיר מטעמו אלא בתצהיר מטעם בנו, תומכת לכאורה בטענת המבקשים כי בנו של כהן הוא "המושך בחוטים" ושהוא למעשה הרוח החיה מטעם כהן בהתקשרות עמו, ומכאן הבעייתיות, לכאורה, בייצוגו ע"י הבורר.

7.באם נוסיף לכך את הנתון, שאינו שנוי במחלוקת, כי הבורר הוא שערך את הסכם השותפות בין הניצים, כי הבורר שימש גם כמגשר (כאמור בסעיף 8 לכתב התביעה שהגיש כהן בבוררות השנייה), וכי למבקשים טענה נגד הבורר הנובעת מכך שלא רשם את הערת האזהרה אותה צריך היה לרשום לפי ההסכם (הגם שאני ערה לטענה כי אי הרישום נבע רק משהתייתר הצורך לרישומה) וכך התאפשר שעבוד חלקו של כהן לטובת משכנתא שנטל בנו, אף את העימותים הבלתי פוסקים בין ב"כ המבקשים לבין הבורר כעולה מההתכתבות הענפה שביניהם, וכן את העובדה שהליך הבוררות השני טרם החל – הרי די בכך על מנת להטות את איזון האינטרסים לטובת הותרת הצו הארעי על כנו.

התוצאה היא שהצו הארעי המעכב את תחילת הבוררות, יוותר על כנו עד להכרעה בתביעה העיקרית, כנגד חתימה על התחייבות עצמית לכל נזק, ובתנאי להפקדת פיקדון או ערבות בנקאית על סך 25,000 ₪ תוך 7 ימים להבטחת נזק שייגרם מחמת העיכוב אם התביעה העיקרית תדחה.

הדיון בתיק העיקרי יתקיים ביום 14.04.2015