בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 11.11.14, שניתן על ידי מותב זה בתובענה זו, בגדרו נקבע שהסכם המכר מ-24.10.10,שנחתם בין המשיב לבין המבקש 1, בעניין הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 6968 חלקה 143 [להלן: "המקרקעין"] – בטל עקב הפרה יסודית של הסכם ע"י המבקש 1 – אי תשלום כמחצית התמורה.
עוד הורה בית המשפט בפסק הדין , שהערת האזהרה לטובת המבקש 1 על זכויות המשיב במקרקעין תבוטל לאחר שיוחזרו הסכומים החלקיים ששילם המבקש 1 בעסקה בניכוי סכום הפיצויים המוסכמים. כן ניתנה הוראה שהיות והמבקש 1 עזב את הארץ לכתובת לא ידועה בצרפת, והיות ועל פי הודעת פרקליטו:" רודפים אחריו נושים כי הוא חייב בחוץ לפחות לפי הערכות בין 10-15 מיליון יורו" [ עמ' 95 שורות 10-11 לפרוטוקול] – יש להגיש תובענה למינוי נאמן בפשיטת רגל ולהעביר לו את הכספים המגיעים למבקש 1.
בפסק הדין נקבע שבפב' 12' הפר המבקש 1 את ההסכם עם המשיב, עת הפסיק לחלוטין לשלם את תשלומי המשכנתא של המשיב שרבצו על המקרקעין – כמחצית התמורה בעסקה. עוד נקבע בפסק, שהעסקה היתה כנגד תשלום תמורה בסך 1.8 מיליון ₪ וסילוק המשכנתא של המשיב ולא כנגד תמורה בסך 9.2 מיליון ₪ כפי שנרשם בהסכם. סכום המשכנתא היה כ-2.2 מיליון ₪ והיה על המבקש 1 לשלם את תשלומי המשכנתא החודשיים עד לסילוק מלוא המשכנתא של המשיב.
נטען ע"י המבקשים, שב-25.6.13 מכר המבקש 1 למבקשים 2-3 את המקרקעין. באשר למבקשים 2-3 קבע ביהמ"ש בפסק הדין: " המשיבים 2-3 [המבקשים 2-3 – י.ג.] ידעו על כך שרשומה משכנתא על המקרקעין. המשיבים 2-3 [המבקשים 2-3- י.ג.] ידעו על כך שרשומה הערת אזהרה לטובת ישראל [המלווה למבקש 1 – י.ג.] בגין הלוואה בסך כ-3.5 מיליון ₪. המשיבים 2-3 לא קיבלו את הסכמת אריק [המשיב – י.ג.] ואת הסכמת ישראל [המלווה – י.ג.] לביצוע העסקה. המשיבים 2-3 [המבקשים 2-3 – י.ג.] לא רשמו הערת אזהרה לטובתם, וחרף כך טענו ששילמו את מלוא התמורה בסך 4 מיליון ₪ במועד חתימת ההסכם- 26.5.13. טענות מכוח הסכם מכר מאוחר ממאי 13' לא יכולות לגבור על טענות בעל המקרקעין [המשיב – י.ג.], לפיהן הסכם המכר מאוק' 10' הופר הפרה יסודית, לא שולמה כמחצית התמורה [ המשכנתא – י.ג.], ולפיכך ההסכם בוטל " .
הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בטרם הגשת הערעור.
בית המשפט לא השתכנע שסיכויי הערעור גבוהים מהטעמים כדלקמן:
ראשית, הוכח במשפט שהתמורה האמיתית בעסקה היתה 1.8 מיליון ₪ בתוספת סילוק המשכנתא שעמדה ע"ס כ-2.2 מיליון ₪ , ולא 9.2 מיליון ₪ כפי שנרשם בהסכם. בית המשפט הדגיש בפסק הדין שלא ניתן לשלול את האפשרות שהמבקש 1 ביקש להגדיל את סכום התמורה בחוזה באופן פיקטיבי- מעסקה של כ-4 מיליון ₪ לעסקה של 9.2 מיליון ₪ - כדי שהדבר יקל עליו ליטול הלוואה בסך 3.5 מיליון ₪ מהמלווה ישראל. המלווה ישראל העיד בחקירתו בעמ' 13, שורות 11-13, שלא היה נותן הלוואה בסך 3.5 מיליון ₪ למבקש 1, אם היה יודע שהעסקה היא בסכום של כ-4 מיליון ₪ ויש צורך עוד לפדות משכנתא הרובצת על המקרקעין.
הוכח במשפט שהמבקש 1 שילם בעסקה 1.8 מיליון ₪ ב-3 שיקים שהופקדו ב-15.11.10, 15.12.10, 28.12.10, ולא שילם תשלומים במועד החתימה
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.