ה"ט 36208-04-15 סער ואח' נ' אשקר ואח'

בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

במעמד הדיון שהתקיים היום בתיק הסכימו המבקשים למחיקת הבקשה ככל שהיא מתייחסת למשיב מספר 2.

על כן, ההתייחסות בהחלטה זו הינה למשיב מספר 1 בלבד (להלן - המשיב).

ביום 21.4.15 ניתן צו במעמד צד אחד על ידי כב' השופטת בנר והיום התקיים בפניי דיון במעמד שני הצדדים.

ככל שניתן להבין מהבקשה ומטיעוני המבקשים הרי שבין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים חוזית הקשורה לבניית בית המבקשים ביישוב נווה זיו. עוד עולה מהבקשה כי ביום 21.4.15 התגלע סכסוך מסוים בין הצדדים אגב נושא הבנייה אשר לטענת המבקש גלש לאלימות פיזית ולאיומים מצד המשיב באופן המצדיק מתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

המשיב טוען כי לא תקף ולא איים על המבקשים או מי מהם וכי בכל מקרה אין לו כוונה לעשות כן בעתיד. עוד הבהיר המשיב כי ככל שהמבקשים אינם מעוניינים כי ימשיך ויעבוד בשירותם הרי שהוא עצמו אין מתכוון לכפות עצמו עליהם.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת - להידחות.

להלן הנימוקים.

חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001 - המסגרת המשפטית

החוק למניעת הטרדה מאיימת נחקק בשנת 2001, מספר שנים לאחר חקיקת חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"ב – 1991 ובמידה רבה - בעקבותיו. מדברי ההסבר לחוק עולה כי נחקק, בין היתר, עקב צורך להגן מפני הטרדה מאיימת גם כאשר זו אינה במסגרת יחסי משפחה או זוגיות. ברקע עמד הנתון כי האוכלוסייה העיקרית שתידרש לאכיפתו של חוק זה הן נשים המוטרדות על רקע סיומה של מערכת יחסים או סירובן לפתוח במערכת יחסים שכזו עם המטריד.

בפועל, במהלך השנים ממועד חקיקת החוק ועד היום התרחב באופן ניכר השימוש בו.

מהפסיקה הענפה שכבר קיימת ניתן לראות כי הוא הורחב, בין היתר, לסכסוכי שכנים, סכסוכים כספיים שגררו עמם הטרדה מאיימת, איומים כלפי אנשי ציבור ומניעת הפגנות בסמוך לבתיהם הפרטיים וליישומים נוספים.

הטרדה מאיימת מוגדרת בסעיף 2 לחוק באופן הבא :

"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".