אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבל ערר התביעה הצבאית נגד החלטת בימ"ש לדחות בקשה למעצר עד תום ההליכים

התקבל ערר התביעה הצבאית נגד החלטת בימ"ש לדחות בקשה למעצר עד תום ההליכים

תאריך פרסום : 09/03/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
1619-08
26/02/2008
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן צבי פרנקל
הנתבע:
המשיב: חאלד חסן עתמאן אלחגאגרה ת"ז 980540280
עו"ד שלומי הלברשטט
החלטה

בפניי ערר התביעה הצבאית נגד החלטת בימ"ש קמא שלא להיעתר לבקשתה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

המשיב נתפס בתחומי היישוב ביתר עילית מבלי שיש ברשותו היתר להיכנס ליישוב זה. עוד טענו גורמי הביטחון של המקום, כי זיהו את המשיב נוהג ברכב הנושא לוחיות זיהוי ישראליות, גם זאת מבלי שהמשיב יכל להציג היתר לכך.

כל אלה, ספק רב אם היו מצדיקים מעצר עד תום ההליכים. אלא שלחובתו של המשיב שורה ארוכה של הרשעות קודמות בעבירות רכוש, הרשעה נוספת בעבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, וכן לא פחות מארבע הרשעות בעבירה של נהיגת רכב שאינו רשום באזור. בגין הרשעות אחרונות אלה, אף תלוי ועומד נגד המשיב מאסר מותנה בר הפעלה בן חמישה חודשים. בעניין זה, אף ראוי לציין כי המשיב נעצר 36 ימים בלבד לאחר ששוחרר עם סיום ריצוי עונש קודם (תיק יהודה 2716/07).

אם כן, על שום מה ראה בימ"ש קמא להורות על שחרור המשיב? על שום שמשטרת ישראל נמנעה מלבדוק את טענתו של המשיב, לפיה לא נהג ברכב מאחר שהתלווה לתושב רמלה, דוד סויסה, שמכר לו את הרכב בו נתפס. בימ"ש קמא ציין בהחלטתו כי הימנעות המשטרה לבדוק פרט חשוב זה, אשר בכוחו להטיל ספק בראיות התביעה בנוגע לפרט הראשון, יש בה פגיעה משמעותית בזכויותיו של המשיב, עד כי היא מצדיקה שחרורו בתנאים.

התביעה אינה משלימה עם החלטה זו. היא מציינת כי לא נמצאה כל ראייה התומכת בטענות המשיב, ומפנה לדו"ח משטרת ישראל לפיו, מאז החלטת השחרור, נעשו מאמצים ליצור קשר עם אותו דוד, אך זאת ללא הצלחה. לאור זאת, ובשים לב לעברו הפלילי המכביד של המשיב, סבורה התביעה כי יש להורות על מעצר עד לתום ההליכים כאמור.

מנגד, ביקש ב"כ המשיב כי אבחן את הראיות בעין ביקורתית, אשר תביא, לדעתו, לקביעה כי אין בידי התביעה ראיות לכאורה לפרט האישום השני. כן טען הסנגור, כי עיקר ההרשעות נוגעות לנהיגת רכב ללא היתר, ועל כן, בהינתן כי אין ראיות לפרט זה או כי לכל הפחות מתעורר ספק כתוצאה ממחדל המשטרה, אין די בפרט הראשון להצדיק מעצר.

דין הערר להתקבל.

עם כל ההצדקה שבביקורת בימ"ש קמא על הימנעות המשטרה להשלים את החקירה, בניגוד להוראת ביהמ"ש בדיון קודם, איני סבור כי במקרה דנן יש במחדל זה להצדיק שחרורו של המשיב.

ראשית, במישור הראייתי, לא מצאתי בדל של ראייה העשוי לתמוך בגרסת המשיב. בתיק מצויות עדויותיהם של שני שומרים ביישוב, הקושרים את המשיב, ורק אותו, לנסיעה ברכב. אחד השומרים אף מציין באופן מפורש כי היה ברכב אדם אחד בלבד, וכי הוא שמר על קשר עין רציף עם הרכב, שניסה להתחמק ממנו, עד שנעצר על ידי חברו. גם השומר השני מציין כי ברכב היה רק המשיב, שירד מדלת הנהג. בעניין זה אציין עוד, כי בדיקת התביעה עם הגורם המוסמך בתחנת עציון לא העלתה כל ממצא העשוי לאשש את הטענה כי אמש הגיע אותו דוד לתחנה במטרה למסור הודעה.

אין מנוס, על כן, מדחיית טענות הסנגוריה בעניין הפגמים בתשתית הראייתית בשלב זה.

אם לא די בכך, בל נשכח כי נגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה, לא רק בגין העבירה שבפרט האישום השני, אלא גם כתוצאה מכניסתו ליישוב בניגוד להוראת מפקד האזור.

אמת, אין בעבירה זו חומרה רבה. אולם, כאשר היא מבוצעת על ידי אדם שזה עתה השתחרר ממאסר שנגזר עליו בדין הרשעה דומה, אדם אשר לחובתו לא פחות מחמש הרשעות, שלא היה בכוחן להרתיעו, מתבקשת המסקנה כי קיים סיכוי יותר מסביר שהמשיב יחזור לסורו.

יתרה מזו, נסיבות ניסיונו של המשיב להתחמק מבדיקה ביישוב והמאסר המותנה התלוי ועומד נגדו, מקימים חשד כי ינסה להימלט מאימת הדין.

בנסיבות אלה, נחה דעתי כי יש לקבל את ערר התביעה ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

מובן כי אם תחול התפתחות ראייתית בכל הקשור לחקירת האדם שהוזכר על ידי המשיב, בין אם כתוצאה מחקירת המשטרה, ובין בתיעוד מטעם הסנגוריה, פתוחה הדרך בפני המשיב לבקש עיון חוזר בהחלטת המעצר.

ניתנה היום, 26 בפברואר 2008, כ' באדר א' התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


המשנה לנשיא

רמ"שית: שי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ