התקבל ערעור עיריית הרצליה בעניין דרישת תשלום היטל ביוב

זהו ערעור מנהלי שהגישה המערערת על פסק דינה של ועד הערר לענייני ביוב, מחוז תל-אביב (להלן: "ועדת הערר") מיום 17.8.03.

העובדות:

1.         המשיב רכש בשנת 1978 קרקע הידועה כחלקה 251 בגוש 6518 בהרצליה.

2.         המשיב הקים על הקרקע מבנה בן מספר קומות שלא למטרות מגורים, אשר בנייתו הסתיימה והושלמה בשנת 1980.

3.         בעת הוצאת היתר הבניה לבניית הנכס, בשנת 1978, שילם המשיב אגרות והיטל פיתוח לרבות היטל ביוב.

4.         בשנת 2001 ביקש המשיב לקבל היתר בניה לתוספת בניה והוא חוייב, בגין הבקשה להיתר בניה, בין היתר, בהיטל ביוב.

5.         המשיב שילם, תחת מחאה, סכום של 26,720 ש"ח בגין היטל ביוב, וקיבל היתר לתוספת הבניה.

6.         על דרישת המערערת לתשלום היטל ביוב הגיש המשיב ערר לועדת הערר לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב-1962.

7.         ביום 15.7.03 ניתנה החלטה ע"י ועדת הערר (וע/1532/01) בה התקבל הערר, ובוטלה דרישת המערערת לתשלום היטל ביוב.

8.         על החלטה זו הוגש הערעור הנוכחי נשוא פסק דין זה.

דיון:

9.         טענתה המרכזית של המערערת היא כי הדרישה לתשלום היטל ביוב חלה מכוח ס' 18(3) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הביוב") וס' 3 לחוק העזר להרצליה (ביוב) תשל"ד-1974 (להלן: "חוק העזר").

            לטענתה, משהגיש המשיב בקשה למתן היתר לתוספת בניה לנכס הקיים ע"י הגדלת הנכס בשטח נוסף, הוא נדרש לשלם היטל ביוב עבור השטח הנוסף בלבד, ודרישת התשלום אגב הוצאת ההיתר, תוך פירוטו, עונה על הדרישות.

10.       אחת מטענותיו העיקריות של המשיב היא כי מערכת הביוב היא מערכת "ישנה" אשר הותקנה בתקופת חוקי העזר הקודמים, לפיהם מומנו מערכות הביוב בשיטת "דמי ההשתתפות", ובכך מוצה התשלום בעבור מערכת הביוב ואין לגבות היטל נוסף עבורו (ר' ס' 3 11-10 לתגובה, וס' 13 לערר בפני ועדת הערר).

11.       דין הטענה לפיה משוחרר המשיב מהיטל ביוב, מהטעמים המפורטים בס' 10 לעיל, להדחות מהנימוקים כדלקמן:

א.        המשיב לא הוכיח כי שולמו דמי השתתפות בגין מערכות הביוב הישנות.

ב.         בתצהירו מיום 8.1.03, במסגרת הערר שהוגש לועדת הערר, טען המשיב כי לא קיבל מהמשיבה הודעה על התקנת קו ביוב שישרת את הנכס אך לא טען כי בגין הנכס שולמו דמי השתתפות.

ג.         בעת חקירתו של המשיב בפני ועדת הערר העיד המשיב כי לאחר שרכש את הנכס ב- 1978, הוא שילם היטל ביוב בעבר, על שטח של 10,000 מ"ר, עבור כל הבנייה (ר' ע' 2 לפרוטוקול מיום 27.2.03).

            גם הועדה קבעה בהחלטתה (ס' 20 להחלטה) כי המשיב שלם בשנת 1978 היטל ביוב.