התקבלה חלקית תביעת קב"ט עיריית ראשון לציון שחשף אי סדירויות בעבודה ופוטר

1.         בפנינו תביעת התובע, מר משה קובייסי, כנגד עירית ראשון לציון להחזרתו לעבודה לתפקיד קב"ט ולחילופין לפיצוי כספי בגין פיטוריו שלא כדין, לטענתו.

כמו כן עותר התובע להשבת סכומים שהופחתו לטענתו  משכרו  שלא כדין וכן לפיצוי בגין אי מתן תנאי עבודה נאותים.

2.         התובע פנה בתחילה בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריו. כמו כן ביקש צו המונע את הפחתת שכרו והמורה כי את החתמת כרטיס הנוכחות שלו יעשה במנהל הפיקוח והביטחון בעיריה (בש"א 2905/03).

במעמד הדיון בבקשה הסכימו הצדדים לאחד את הדיון בבקשה לסעד זמני עם הדיון בתביעה העיקרית.

3.         טרם שמיעת דיון ההוכחות בתביעה העיקרית הגיש התובע בקשה נוספת למתן סעד זמני הצהרתי, לפיו נתונה לו זכות קדימה לשוב לתפקידו.

גם הדיון בבקשה זו אוחד עם הדיון בתביעה העיקרית, לאור הצהרת

העיריה כי אם יוסף תקן יעודי של קב"ט מטעם משרד החינוך לעיריה ואם תאייש העיריה את התקן הנ"ל בעובד בתפקיד קב"ט גני ילדים במנהל לביטחון ציבורי, שהוא התפקיד אותו מילא התובע, אזי מתחייבת היא ליידע את אותו עובד כי הינו משמש כממלא מקום זמני וכי המשך העסקתו כפופה להכרעת בית הדין בתיק זה (החלטה מיום 31.12.03).

טענות התובע :

4.         הסעד העיקרי המבוקש הוא ביטול פיטורי התובע והשבתו לתפקיד קב"ט מוסדות חינוך, נוכח סדרת פגמים שנפלו לטענתו בהחלטה לפטרו.

הפגמים הנטענים בהליך פיטוריו הם:

א.              הליך השימוע התקיים שנה וחצי לפני פיטוריו בפועל.

ב.         העיריה לא גילתה את העילה האמיתית לקיומו של השימוע: בעוד התובע זומן לשימוע בעילה של צמצומים בשל איוש תקנים מעבר לתקציב משרד החינוך, הרי שלמעשה העיריה ביקשה לעקוף בכך את הוראות חוק ההגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או בלמנהל התקין), התשנ"ז-1997 וזאת נוכח תלונותיו של התובע כנגד הממונים עליו על ליקויים חמורים במנהל הביטחון וסדר ציבורי בעיריה.

ג.         הליך השימוע הופסק באמצע מבלי שקוים דיון ענייני.

ד.         בשימוע עצמו לא נכחו עובדי למנהל הפיקוח והביטחון בעיריה, או מחליפיהם, כך שלא היה מי שיציג ויעלה טענות על דרך תפקודו של התובע.

לטענת התובע, לא הועלו בפני הרכב השימוע טענות לגוף העניין והתובע לא השיב עליהן ולכן בידי ההרכב המחליט על הפיטורים לא היתה תשתית עובדתית מאוזנת לגבי עבודתו. הדבר היחידי שהיה בפניו היתה תלונה של אנשי מנהלה של העיריה כי הוא מקבל משכורת בלא לעשות דבר.

ה.        עם יציאתו של מר לידור, מנכ"ל העיריה מישיבת השימוע, לא היה נציג מטעם ראש העיריה ולכן ההליך בטל מעיקרו.

ו.         למרות טענת העיריה כי התובע לא נשמע להוראות הממונים עליו, העיריה לא נקטה נגד התובע באף אמצעי משמעת ולכן לא היה מקום לטענה כי אין המדובר בעובד טוב. מאידך, בפני ועדת השימוע לא היו ממצאי ועדת הביקורת בעקבות תלונותיו של התובע, שבדיעבד הסתבר שהיו מוצדקות. העיריה אף לא קיימה שימוע נוסף בעקבות ממצאי ועדת הביקורת.

ז.         התובע טוען כי בשירות הציבורי אין להשלים עם פיטורים שנעשו שלא כדין וזאת לנוכח ההליך בו נקטה העיריה על מנת לפטרו, העומד בניגוד לקבוע בסעיף 171א לפקודת העיריות.

ח.        התובע טוען כי פיטוריו נעשו מבלי שנתקבלה לכך הסכמת ועד העובדים ומבלי סיבה מספקת, בניגוד לקבוע בסעיף 70 לחוקת העבודה החלה על יחסי העבודה בעיריה.