התקבלה בקשה לסעד לפי פקודת בזיון בימ"ש

1.         (א)        בפני בקשה לסעד על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט.

(ב)        הטענה היא שהמשיבים או מי מהם הפרו החלטה שיפוטית, בכך שמכרו נכס שעוקל.

(ג)         התביעה העיקרית היא תביעת מזונות של אישה ושני ילדים; הנתבעים הם הבעל ואמו, כאשר הבעל חולה נפש ומאושפז והמשיבה משמשת אפוטרופא בפועל, כך לטענת התובעים.

(ד)        בהמשך תכונה המשיבה 2 - המשיבה.

2.         (א)        בבש"א 58150/05 הוגשה בקשה לעקל נכסים ובכלל זה מוסך ברחוב ...... (להלן:"המוסך"). לאחר שניתנו הבטחונות הדרושים, נקבע כי יש לעקל את הנכסים עד גובה  שווי של 350,000 ש"ח, זאת בהחלטה מיום ד' טבת תשס"ו - 4.1.06.

(ב)        הוגשה בקשה לצמצום היקף העיקול, בש"א  50542/06, ולאחר דיון הוריתי ביום י' שבט תשס"ו - 8.1.06 שיצומצם היקף העיקול  לסך 200,000 ש"ח.

הצמצום נעשה בהתאם לתקנה 258 י"ז לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, הקובע כי

                       "(א) צו עיקול במזונות לא יעלה

                        על סכום המזונות הנתבע לתקופה

                        של שנתיים, אלא אם כן הורה בית

                        משפט אחרת, מטעמים מיוחדים

                       שירשמו".

(ג)         הוגשה בקשה להמרת העיקול בש"א 51218/06, להמר את העיקול לדירת מגורים של המשיבה. טענה המשיבה אם כי אין סמכות להגיש בקשה לעיקול נגד מי שתובעים אותו בתור אפוטרופא, אבל ציינתי כי אין בפני בקשה לביטול עיקול, וקבעתי כי הבקשה תוכרע לאחר שבית המשפט ייקבע אם יש למנות לנתבע אפוטרופוס לדין.

(ד)        בקשה נוספת בעניין העיקול הוגשה בבש"א  53029/06, ואף היא נדחתה.

(ה)        לא נטען בבקשות אלו שנעשתה עסקה במוסך או כי המוסך נמכר לאחרים.

3.         (א)        לאחר הליך מסועף בבית משפט זה ובבית משפט המחוזי, חויבה המשיבה

לחשוף מידע בדבר המוסך, ואז התברר כי ביום 2.8.06, בעוד העיקול בתוקף, נעשתה עסקת מכר על ידי המשיבה, והיא מכרה את המוסך לקבוצת קונים.

(ב)        על כן באה בפני הבקשה הנוכחית, שהיא כאמור להטיל מאסר או קנס בגין הפרת ההחלטה.

4.         (א)        המשיבה נתנה הסברים שונים, ובכלל זה שהתנהל מו"מ בעניין מכירת