אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה בקשה לחיוב באת כח חברה בפירוק בהעברת כספים ששולמו לחברה לקופת הפירוק

התקבלה בקשה לחיוב באת כח חברה בפירוק בהעברת כספים ששולמו לחברה לקופת הפירוק

תאריך פרסום : 18/12/2006 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי בחיפה
10217-06
13/12/2006
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
1. סגל פרזול בע"מ (בפירוק)
2. עו"ד מוטי בן ארצי מנהל מיוחד של סגל פרזול
3. בע"מ (בפירוק)
4. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה והצפון

הנתבע:
עו"ד שילה סגל-זכרוביץ
החלטה

1.                 בפניי בקשה משותפת של כונס הנכסים הרשמי (להלן - הכנ"ר) ושל המנהל המיוחד מיום 10.7.06 (להלן - הבקשה) לחייב את המשיבה, הטוענת ששימשה באת-כח חברת סגל פרזול בע"מ (להלן - החברה)  בהליכים משפטיים שונים לפני תחילת הליכי הפירוק, להעביר לקופת הפירוק כספים ששולמו לחברה על ידי חייבים שונים של החברה ואשר הגיעו לידי המשיבה לאחר הגשת בקשת הפירוק.  המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הכספים שייכים לה מכח המחאתם אליה על ידי החברה עובר לכניסתה להליכי פירוק ולחילופין כי קיימת לה זכות עכבון בכספים.  

2.                 בתאריכים 16.10.06 ו- 9.11.06 התקיים דיון בבקשה.  בבקשה עתרו הכנ"ר והמנהל המיוחד לחייב את המשיבה בעניינים נוספים, ובאלה נתתי החלטה ביום 9.11.06.  בהחלטתי מיום 12.11.06 אפשרתי לצדדים להגיש טיעונים קצרים בכתב בענין זכות המשיבה בכספים האמורים, ואלה  הוגשו על ידי המשיבה ועל ידי המנהל המיוחד.  

3.                 המשיבה מודה כי לאחרהמועד הקובע בפירוק הועברו לידיה בהזדמנויות שונות כספים ששילמו חייבים של החברה בעקבות הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדם על ידי החברה (להלן - הכספים).  על פי פירוט הסכומים השונים בתשובתה של המשיבה, מדובר בסכום נומינלי כולל של 19,944 ש"ח כאשר לכך מתווספים סכומים נוספים, שהיקפם המדוייק לא פורט על ידי המשיבה, אשר הגיעו אליה במסגרת תיק הוצל"פ 02-07191-00-0.  ר' סעיף 19 לנספח שכותרתו "תגובת המשיבה" שצורף לתשובת המשיבה מיום 16.10.06 וכן דברי המשיבה בעמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 9.11.06.  על פי  המשיבה, הכספים שלה מכח חוזה שכר טרחה והמחאת זכות שנכרת בכתב בינה לבין החברה בנובמבר 2000 (להלן - החוזה).  לטענתה, החל משנת 1998 העניקה לחברה שירותים משפטיים ובגין חלקם הגדול לא קיבלה שכר טרחה ולכן המחאת הזכות יועדה לשמש כתשלום שכר טרחתה והוצאותיה בגין שירותיה המשפטיים; הכספים מהווים חלק משכר הטרחה אותו חייבת החברה למשיבה; ולחוזה קדמה הסכמה בעל פה משנת 1999 בין המשיבה לבין החברה במסגרתה הומחו למשיבה הזכויות בכספים.

4.                 החוזה, שהעתקו צורף כנספח לתמצית הטיעון שהגישה המשיבה, נושא את התאריך 21.11.00 וכן את הכותרת "גליון קבלה והסכם".  בחוזה מקבלת עליה המשיבה להעניק לחברה שירותים משפטיים שונים המוגדרים בחוזה באופן הבא:

"טיפול שוטף + תביעה נ' ישרס מבני תעשיה, וכן טיפול בתיקי הוצל"פ שיתקבלו מעורכי דין אחרים כגון: עו"ד נשר, וזאת לשם תשלום שכ"ט עו"ד שילה בתיקים בהם לא קיבלה שכר.

תיקי הוצל"פ מעו"ד נשר: מן סיגל, אוחיון יוסף, לוסטמן וכל תיק אחר נוסף."  (הדגשות לא במקור - ב.ג.)

בגין שירותים משפטיים המפורטים בחוזה אותם העניקה המשיבה לחברה עד למועד כריתתו, הועמד שכר טרחתה של המשיבה על 47,500 ש"ח.  בגין טיפולה בהליכי הוצאה לפועל שפורטו בחוזה נקבע כי שכר טרחתה של המשיבה "יהיה בהתאם לקבוע בחוק".  בסופו של החוזה הוספה הערה בכתב יד שזו לשונה:

"חברת סגל פרזול מסכימה בזאת כי כל סכום כסף שיגיע לידי עו"ד שילה במסגרת תיקי ההוצל"פ ייזקפו תחילה לטובת שכ"ט עו"ד המפורט בהסכם זה, ולטובת שכ"ט עו"ד בתיקי ההוצל"פ.  הסכמה זו הינה המחאת זכות כדין לכל דבר וענין."

על החוזה מוטבעת חותמת החברה וחותמתה של המשיבה וכן חתימות.  על פי המשיבה, החוזה נכרת בינה לבין בעלה, משה סגל, שהיה מנהל החברה ובעל מניות עיקרי בה.  המחאת הזכות לא נרשמה ברשם החברות.    

5.                 המשיבה מוסיפה וטוענת כי המחאת הזכות תקפה כלפי מפרק החברה מכיוון שנוצרה לפני המועד הקובע בפירוק; משום שהיא מתייחסת לחוב של החברה כלפי המשיבה  שנוצר לפני מועד זה; ומכיוון שאינה מחוייבת ברישום מכח הוראת סעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן - פקודת פשיטת הרגל).  לחילופין, טוענת המשיבה כי מוקנית לה זכות עכבון בכספים מכח הוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - 1961 (להלן - חוק לשכת עורכי הדין).

6.                 המנהל המיוחד והכנ"ר דורשים כי המשיבה תשלם את הכספים המסתכמים בסך נומינלי של של 20,544 ש"ח.  באשר לטענת המשיבה כי הכספים הומחו לה על ידי החברה, נטען כי קיים חשש באשר לאוטנטיות של החוזה שהציגה המשיבה שכן החוזה הוצג על ידי המשיבה בשיהוי ניכר ולראשונה רק ביום 5.11.06; המחאת הזכות שבחוזה לא נרשמה; למשיבה יש גישה לחותמת החברה מתוקף היותה נשואה למנהל החברה לשעבר; בספרי החברה או בדו"ח שהגיש מנהלה - הוא בעלה של המשיבה -  לאחר כניסת החברה להליכי פירוק אין זכר לחוזה או לחוב שכר הטרחה הנטען; והמשיבה מודה כי קיבלה שכר טרחה מהחברה בגין טיפול בתיק שנסגר בשנת 2001 (א' 1874/99) שלא באמצעות המחאת הזכויות, דבר התומך בעמדה כי החוזה לא היה קיים במועד ההוא.  עוד נטען כי המחאת הזכות בטלה גם משום שנוצרה בסתירה לשעבוד שיצרה החברה ביום 11.5.00 לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ בו שעבדה בשעבוד צף את כלל נכסיה.  השעבוד, הכולל תניה מגבילה,  נרשם ברשם החברות ביום 23.5.00 (להלן - השעבוד הצף).  המחאת הזכות נעשתה לאחר יצירת השעבוד, ובניגוד לתניה המגבילה שבו, ועל כן אין לה תוקף.  בענין זה עונה המשיבה כי המחאת הזכות אינה סותרת את תנאי השעבוד הצף, שכן זו יועדה לשם תשלום עבור שירותים משפטיים שהוענקו לחברה, ומשכן יש לראותה כפעולה שנעשתה במהלך העסקים הרגיל של החברה.  באשר לזכות העכבון לה טוענת המשיבה בכספים, מציין המנהל המיוחד כי תנאי סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין  אינם מתקיימים: הכספים לא הגיעו למשיבה בהסכמת המפרק והמשיבה לא הגישה תביעה או דרישה כנגד החברה בגין שכר הטרחה.  

7.                 דין הבקשה להתקבל.  לא שוכנעתי כי אמנם נעשתה המחאת הזכות. אין בספרי החברה שנוהלו קודם להליכי הפירוק או בדו"ח שהוגש על ידי מנהליה עם כניסתה להליכי פירוק אזכור כלשהו להמחאת הזכות או לחוב שכר הטרחה הנטענים.  מבחינת הוכחת המחאת הזכות - לא ניתן לפטור השמטה זו כדבר של מה בכך, שכן חוב שכר טרחה בגובה 45,000 ש"ח בתוספת מע"מ וחוב שכר טרחה בגין טיפול בתיקי הוצאה לפועל - שנטען שהינם העילה להמחאת הזכות -  אינם חובות זניחים. ניתן היה לצפות כי חוב שכר הטרחה או המחאת הזכות ימצאו את ביטויים בספרי החברה ובדו"ח שהוגש ע"י מנהלה לאחר תחילת הליכי הפירוק.   בנוסף, לא רק שהמשיבה לא תמכה טענותיה העובדתיות בתצהיר, אלא לא הוגש תצהיר מטעם מי ממנהלי החברה לשעבר אשר יכול היה לבסס את טענת המשיבה לפיה  החברה המחתה לה זכויות בכספים מכח החוזה או מכח הסכמה בעל פה ביניהם. 

8.                 גם אילו הוכחה המחאת הזכות, לא היה הדבר מקנה למשיבה זכות בכספים. המחאת הזכות לה טוענת המשיבה הינה המחאת זכות כללית.  המחאת זכות כללית, אשר במסגרתה מעבירה חברה לנמחה זכויות כלפי חייבים בלתי מוגדרים, מחוייבת ברישום ברשם החברות.  ללא רישום כזה אין להמחאת הזכות תוקף כלפי מפרקה של החברה.  ר' סעיף 356 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן - פקודת החברות); סעיף 97(א) לפקודת פשיטת הרגל; תקנות החברות (סדרי רישום של המחאת זכות), התש"ל - 1970 וכן ע"א 5578/93 נדב נ' הנאמן על נכסי פושט הרגל אליעזר נדב, פ"ד מט(2) 459, 468 (1995) (להלן - ענין נדב).  החוזה אינו מפרט רשימה סגורה של חייבים אשר הזכות לקבל מהם כספים עוברת למשיבה, אלא מפנה אל כספים שיתקבלו במסגרת תיקי הוצאה לפועל שיועברו לטיפול המשיבה מעורכי דין אחרים.  את הדרישה לפרט את החייבים בהמחאת הזכות יש לפרש באופן דווקני, ועל כן אין לראות בעובדה שהחוזה נותן מספר דוגמאות לתיקי הוצאה לפועל משום מילוי דרישת הפירוט.  ר' ענין נדבבעמוד  469.  אין חולק שהמחאת הזכות לא נרשמה, ומשכך אין לה תוקף כלפי מפרק החברה בנוגע לכספים ששולמו לאחר המועד הקובע.

9.                   זאת ועוד. על פי המשיבה, המחאת הזכות תקפה על אף השעבוד הצף, שכן זה כולל תניה מגבילה המתירה לחברה לפעול בניגוד לשעבוד הצף בכל דבר הנדרש לשם מהלך עסקיה הרגיל.  עיון בנוסחה של אגרת החוב האמורה שצורף להליך אחר שהתנהל במסגרת תיק הפירוק דנן (בש"א 2091/05) - אינו תומך בטענת המשיבה.  השעבוד הצף, הכולל תנית הגבלה, נוצר ונרשם ברשם החברות לפני המועד בו נטען כי נכרת החוזה.  המחאת הזכות היא בסתירה לתנאי השעבוד הצף ועל כן גם מטעם זה אינה תקפה כלפי מפרק החברה ונושיה.  ר' ע"א 10907/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, פדאור 05 (15) 250 פסקה 12 (2005).  


10.             משקבעתי כי הזכויות בכספים שהגיעו לידי המשיבה לאחר המועד הקובע לא הומחו לה על ידי החברה, נותר עדיין לבחון האם מוקנית למשיבה זכות עכבון בכספים שכן בכוחה של זכות כזו, אם תוכר, להקנות למשיבה מעמד של נושה מועדף.  ככלל, לא כל נכס המגיע לידיו של נושה ניתן לעיכוב על ידו.   השאלה מהו הנכס אותו רשאי הנושה לעכב תיקבע על פי הדין היוצר את זכות העכבון או על פי ההסכם בין הצדדים, ככל שקיים הסכם כזה.  ר' נינה זלצמן עכבון139-140 (1998).  בענייננו, הוראת הדין הרלוונטית הינה סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין.  באשר לכספים אותם יכול עורך הדין לעכב, קובע סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, בין השאר, כי רק כספים שהגיעו לידי עורך הדין בהסכמת הלקוח ניתנים לעיכוב.  יש לקרוא את סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין תוך התאמתו לדיני חדלות פרעון.  החל מכניסת החברה להליכי חדלות פרעון, אין באפשרות המשיבה לעשות על דעת עצמה פעולות בנכסי החברה, לרבות בכספים, והדבר מסור לבעלי התפקיד שמונו לכך ובאישור בית המשפט.  ר' סעיפים 268, 305 ו- 307 לפקודת החברות.  המשיבה לא קיבלה ממפרק החברה אישור לקבל לידיה את הכספים שהגיעו לחברה.  הגביה מחייבי החברה נעשתה ע"י המשיבה ללא הסכמה ובניגוד לתנאי הבסיסי בדיני פירוק שאין נושה כלשהו, למעט נושה מובטח בתנאים מסויימים, רשאי לגבות כספים באופן אינדיווידואלי.  זאת ועוד.  תנאי נוסף שהיה על המשיבה לעמוד בו על פי סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין הינו הגשת תביעת חוב למפרק בגין חוב שכר הטרחה וההוצאות הנטען על ידה וזאת תוך שלשה חודשים מיום שנדרשה המשיבה על ידי המפרק והמנהל המיוחד להשיב את הכספים, דבר שארע לכל המאוחר ביולי 2005 עת הגיש המנהל המיוחד כנגד המשיבה את בש"א 10027/05.  המשיבה לא הגישה תביעת חוב. ר' רע"א 6208/00 כהן, וילצ'יק ושות', עורכי-דין נ' ימכ"א השקעות (7000) בע"מ, פ"ד נה(3) 289, 292-293 (2001).  השוו: ע"א 5821/92 ח'ורי נ' פישלר, פ"ד מט(5) 833 (1996).  התוצאה היא שלמשיבה אין זכות עיכבון בכספים.


11.             אשר על כן, על המשיבה לשלם תוך 30 יום לקופת הפירוק, באמצעות הכנ"ר,  סך של  26,787 ש"ח כדרישת המנהל המיוחד. בנוסף תישא המשיבה בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ