רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ
התנגדות לפטנט מס' 118619
המבקשת
: רפא"ל - רשות פיתוח אמצעי לחימה בע"מ
ע"י ב"כ ד"ר מרק פרידמן, עו"פ
המתנגדת
: אלביט תעשיות אלקטרו-אופטיקה אלאופ בע"מ
ע"י ב"כ בורוכוב קורח ושות, עורכי דין ועורכי פטנטים
ה ח ל ט ה
1. בפני בקשה לפטנט והתנגדות לה. עניינה של הבקשה במערכת מעקב, המושתתת על שני חיישנים, ואשר מטרתה לזהות ולעקוב אחר אירועי ירי (כפי שיפורט ויוגדר להלן) בתא שטח נתון.
2. בטרם אפנה לתאר את האמצאה, את מסקנותי העובדתיות לגבי תחומיה ועיקרה, ובעיקר היחס שבינה ובין הידע הקודם שנפרש בפני, אקדים מספר מילים.
3. ראשית דבר מצאתי את הצדדים חלוקים בשאלת הגדרתו של עיקר האמצאה. כאשר סיכומי המתנגדת, כמו גם טענותיה מושתתים על פרשנות מסוימת, ואילו פרשנות שונה ניתנת לאמצאה על ידי המבקשת. שני דברים צריכים להיאמר בהקשר זה.
4. הראשון: בניגוד לפרוצדורה האמריקאית בדיני הפרת פטנט, לפיה ראשית מפורש הפטנט ואחר כך נידונות הטענות לגביו, לא קיים הליך מקביל בישראל, ואף לא פרוצדורה או נוהג, להפריד את הדיון בפרשנות הפירוט מהדיון העיקרי. אכן, פרשנות הפירוט וקביעת עיקר האמצאה הן אבני דרך עיקריות הן במתן החלטה הנוגעת לכשירות לפטנט, ממש כשם שהן חשובות לשם הכרעה בשאלת הפרה, אולם צעד יעיל יותר הוא לבצע את פעולת ההגדרה והפירוש, בד בבד עם בדיקת שאלות ההתקדמות ההמצאתית והחידוש, כשלצורך כולן, יש להיעזר במכלול הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים במהלך הדיון.
5. השני: בקשות לתיקון פירוט אינן יכולות לשנות את עיקר האמצאה, זאת על שום שבקשה לתיקון פירוט אינה מותרת שעה שהיא עושה זאת. הביא לצורך כך המלומד ד. פריימן בספרו
פטנטים, 1979 (הדפסה שניה 2008) בעמ' 168, מהחלטה בעניין המרצה 1008/52
אמריקן סינאמיד נ' לפטיט:
"מהו אותו 'שינוי' המהווה חייץ בין תיקון מותר ותיקון אסור? בפסק הדין הבריטי המפורסם בעניין מאי-אנד-בייקר החליטו ברוב דעות, כי יש ליחס את מידת השוני להבדלים שיתבלטו בתחום המונופולין: אם תחום ההגנה החדש נכלל בתחום המקורי - אין 'שינוי'. באותו העניין ביקשו צמצום היקף מקבוצה בת מיליוני תרכובות, לשתי תרכובות מאותה הקבוצה בלבד; אולם בית המשפט גרס שם כי זהו אכן שינוי - ושינוי מהותי - בהיות תביעת מיליוני התרכובות כה חסרת משמעות ומעורפלת לעומת התביעה הספציפית; ועוד נאמר כי אפשר לבחון את השאלה לאור נחיצותו של צעד אמצאתי נוסף או שונה כפי שאמנם אירע במקרה ההוא. צמצום בדרך של וויתור הוא אפוא שינוי מהותי - זו הייתה כאמור דעת הרוב. המיעוט סבר כי כאשר תיאור האמצאה המקורית כלל כבר התייחסות לתחום 'החדש' המצומצם' כך שאין לדבר על צעד המצאתי נוסף במעשה הבחירה מתוך התחום המקורי - אין זה שינוי מהותי והתיקון יאושר". ההצדקה לגישת הרוב היא בכך שמי שבחר מלכתחילה טריטוריה רחבה מדי, ובכך אולי עיכב את התפתחות המחקר והתעשיה מחמת החשש של הציבור להפר את הפטנט, לא יהנה עתה מרשות התיקון, שהיא עניין שבשיקול דעתו של בית המשפט".
6. אמנם בעת שניתן פסק דין זה, הייתה בתוקפה פקודת הפטנטים והמדגמים, אשר קובעת מפורשת כי תיקון פירוט לא יורשה אם יגרום לכך שהפירוט המתוקן יתבע אמצאה שונה באופן מהותי, דרישה שלא מופיעה בחוק דנן כהאי לישנא. אולם החלפת התנאי האמור בארבעה תנאים אחרים שהם הכרחיים לשם תיקון פירוט, שומרת למעשה על אותו הרעיון לפיו צמצום - כן. סילוק שגיאה - כן. הבהרה - כן. הרחבה או הכנסת דברים שלא היו לכתחילה - לא, וממילא:שינוי עיקר האמצאה, ולו על דרך הצמצום - לא.
7. דברים אלה חשובים על שום האמור בסעיפים 71 ו-72 לחוק. הסיפא לסעיף 71 קובעת כי:
"מיום הרישום [של התיקון נ.ש.]
דין הפירוט המתוקן כאילו נתקבל כך מלכתחילה". וחשוב הימנו סעיף 72 הקובע:
"רישום התיקון הוא ראיה מכרעת לכך כי התיקון מותר לפי סעיף 66 זולת אם הושג בתרמית". משמעות הדברים היא, שמכיוון שאין בפני טענת תרמית, ואף לא ראשית מחשבה לפיה חלילה הייתה כאן תרמית, הרי שבפני ראיה חלוטה לכך שהתיקון נעשה כדין, דהיינו שעיקר האמצאה לא השתנה בעקבות תיקוני הפירוט שנעשו במסגרת הליך זה שבפני.
8. לדברי בית המשפט האמורים קיימת חשיבות נוספת, אליה נזקק בהמשך הדברים. עניינה בכך שפעמים רבות הגדרתה של אמצאה באופן שונה או שעיקרה שונה, משפיעה על שאלת ההתקדמות ההמצאתית שבה. רוצה לומר, תיקון שלא יתקבל על אף שהוא מצמצם את היקף המונופולין בטענה שהוא משנה את עיקר האמצאה, יתכן שהיה מקום להעניק עבורו פטנט לו הוגש כבקשה נפרדת, אף אם צוטט לגביה הפירוט הלא מתוקן.
9. עד כאן באשר להגדרת האמצאה ועיקריה. הערה נוספת בטרם אפנה לדיון ולהכרעה בשאלות השנויות במחלוקת נעוצה באופיו של תיק התנגדות זה. בתיק זה לא קיימות מחלוקות משפטיות סבוכות, ואף לא מחלוקות עובדתיות מהותיות. המחלוקת היא באשר לתוצאות יישום הדין בדבר בדיקת ידע קודם, חידוש והתקדמות אמצאתית, בכל הנוגע למערך העובדתי הסובב את הבקשה עצמה. בשל כך, אנקוט בגישה המפרטת את קביעותי העובדתיות באשר לידע הקודם, הפירוט והתביעות של האמצאה דנן, ומידת החידוש וההתקדמות האמצאתית שבהן, תוך שאני שוזר בדברי, משלים או דוגמאות, שהם כולם בעלי אחיזה מסוימת במציאות הטכנולוגית הסובבת אותנו, או אף את התחום הרחב בו עוסקת הבקשה, אולם הם מתקיימים בעולמות טכנולוגיים ומשפטיים שהם דמיוניים לחלוטין, ובהכרח גם מפושטים, באופן שיסייע בהדגשת האלמנטים המרכיבים את קביעותיי באשר לשאלות השנויות במחלוקת.
10. מכאן אפנה לתיאור האמצאה שבבקשה. התיאור האמור, נכתב לאור האמור בפירוט והנתבע בתביעות כמו גם לאור שלל העדויות והחקירות המצויות בתיק. תאור זה לא יהיה בעל הדיוק המשפטי המרבי והוא יתמקד לעת עתה בתיאור העובדתי.
