התיישנות עונש ע"פ דו"ח חנייה - פסקדין

1.         בפניי בקשה בהמרצת פתיחה אשר הוגשה על ידי מר ליאור סביון (להלן: "סביון") כנגד עיריית רחובות (להלן: "העירייה").

            העובדות הצריכות לעניין

2.         העירייה נתנה לסביון דו"ח חניה ביום 26/12/99 (להלן: "הדו"ח").

            לטענת סביון, התיישן עונשו על פי הדו"ח שכן הוא לא קיבל הודעות או התרעות בהתייחס לדו"ח זה, במשך למעלה מ-3 שנים מיום קבלת הדו"ח. משכך, עותר סביון לסעד הצהרתי אשר יקבע כי עונשו התיישן, ועל כן אין העירייה רשאית לנקוט בהליכי גבייה כנגדו.

3.         העירייה הגישה בקשה לדחיית התובענה על הסף בהתאם לתקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות" ) מחמת חוסר סמכות עניינית - היא הבקשה אשר בפניי. העירייה טוענת בבקשתה כי שאלת התיישנות העבירה הינה בסמכות בית המשפט לעניינים מקומיים, ובאשר להתיישנות העונש, טוענת העירייה כי העונש לא התיישן באשר העירייה פעלה במרוצת השנים לביצוע העונש, ומכל מקום לא חלפו שלוש שנים בהן לא ננקטו פעולות נגד סביון.

            דיון

4.         הנני מוצאת לנכון לציין במורת רוח כי הנימוקים העומדים בבסיס הבקשה אינם עולים כלל בקנה אחד עם המבוקש בהמרצה הפתיחה, ועצם העלאתם הינה מיותרת ומכבידה. במה דברים אמורים? העירייה עותרת לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות, בהסתמך על פסיקה המתייחסת להתיישנות עבירות. אלא מאי? סביון אינו עותר לסעד הצהרתי בדבר התיישנות העבירה, כי אם בקשתו הינה למתן סעד הצהרתי בדבר התיישנות העונש, להבדיל מהתיישנות העבירה, ולא ברור מדוע מלכתחילה התייחסה העיריה בבקשתה לנימוקים היפים לכאורה לשאלת התיישנות עבירה, מקום, שכלל אין טענה בדבר התיישנות העבירה, וכבר מסיבה זו יש לדחות את הבקשה. אלא שפטור בלא כלום לא ניתן, ואשר על כן אתייחס גם לשאלת התיישנות העונש.

5.         סע' 10 לחוק סדר הדין הפליל [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי" ) קובע:

                        "עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו...

                        אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט

                        ... עברו -

                        (1)        ...

                        (2)        ...

                        (3)        בחטא - שלוש שנים".

            ובהתאם לסעיף 24(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" ) עבירת קנס מוגדרת כחטא.

            בעניין אשר בפניי, לא מתייחס כאמור סביון לעבירה, ומכלל "לאו" שומע אתה "הן", דהיינו, סביון אינו כופר בביצוע העבירה, וטענתו היחידה הינה כי העונש בגינה התיישן.

            סע' 229 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

                        "לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול

                        הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א)