אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> השלום דחה תביעת גרוש נגד עוה"ד שייצגה את האישה בהליך הגירושין בעילות נזיקיות שונות

השלום דחה תביעת גרוש נגד עוה"ד שייצגה את האישה בהליך הגירושין בעילות נזיקיות שונות

תאריך פרסום : 14/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
154999-09
11/08/2011
בפני השופט:
דן מור שופט בכיר

- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבע:
אלמונית
עו"ד א. שטיינר
פסק-דין

1.         הדיון בתובעה זו נשמע בדלתיים סגורות, לאחר מתן החלטה בדבר איסור פרסום ההליכים  ושמות בעלי הדין, לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות חלק מבעלי הדין והעדים, כאמור בסעיף 70 (ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984. על כן הנני מתיר את פרסום פסק הדין ללא ציון שמות בעלי הדין ותוך הסרת כל פרט מזהה מנימוקי פסק דין זה.

2.         התובע הינו עורך דין במקצועו, ולו משרד ובו מספר עורכי דין נוספים, ככל הנראה - שכירים. בין התובע ואשתו נתגלעו סכסוכים וחילוקי דעות שהגיעו עד למשבר קשה, בעקבותיו הגיש התובע תביעת גירושין, בה כרך את נושאי הרכוש, המזונות ומשמורת הילדים, בבית הדין האזורי באחד מערי מרכז הארץ. אותה עת היתה האישה  מיוצגת על ידי עורכת דין המתמחה בענייני מעמד אישי, היא הנתבעת. תביעת התובע לגירושין הוגשה בתאריך 22.10.08 (ראה נ/1). בתאריך 13.11.08 נפגשו התובע ואשתו בבית קפה  ביוזמת התובע, לשיחה אודות מצבם. המחלוקות שבין בעלי הדין נשוא תובענה זו, תחילתן מאירועי פגישה זו, ולמעשה, כל אשר אירע לאחר מכן, דהיינו, עיקרי העובדות הרלוונטיות לפרשתנו - אינן שנויות במחלוקת, והן כדלקמן:

א.          בפגישה זו בבית הקפה הציע התובע לאשתו לנסות לחזור למצבם עובר להגשת תביעת הגירושין, לניהול משא ומתן במחלוקות שבניהם בנסיון להגיע להסכמות, ולצורך זה ביקש התובע מאשתו לחתום על הסכם בכתב, שהכינו למפרע, לפיו תמחק תביעת הגירושין שהגיש התובע בביה"ד הרבני, אך זאת בכפוף לכך שהאשה מתחייבת שהסמכות להתדיין בכל הליך משפטי שיוגש בעתיד בסכסוך זה שבין הצדדים, תהייה נתונה אך לביה"ד הרבני. האשה חתמה על ההסכם, הוא נספח א' בתיק מוצגי התובע (להלן: " הסכם הסמכויות").

ב.         האישה מסרה את העתק הסכם הסמכויות לעורכת דינה, הנתבעת. הנתבעת לא ראתה בעין יפה הסכם זה, כשהיא ערה ליתרון הדיוני שנותר לתובע, כשהסמכות לכל דיון עתיד הוא דווקא בביה"ד הרבני, אף שלמעשה מדובר ביתרון ב"מרוץ הסמכויות" בו כבר זכה  התובע וגבר בכך על אשתו.

ג.          בתאריך לא ברור בחודש דצמבר 2008, הגישו התובע והנתבעת, בחתימת שניהם, בקשה "בהסכמה" למחיקת תביעת הגירושין בביה"ד הרבני (נספח ב' לתיק הנ"ל), וביה"ד נתן את החלטתו על "סגירת" התיק, דהיינו - מחיקת התביעה, בתאריך 30.12.08 (נספח ב' הנ"ל).

ד.         מספר ימים קודם לכן, הגיש התובע לביה"ד הרבני בקשה לאישור הסכם הסמכויות, והנתבעת הגישה בתאריך 20.11.08 בקשה "בהולה" שלא להיעתר לבקשת התובע לאישור ההסכם. לא נערך דיון בבקשות, לאור הבקשה למחיקת תביעת הגירושין, שבחתימות התובע והנתבעת.

ה.         על אף האמור בהסכם הסמכויות, הגישה הנתבעת, בשם האישה, בתאריך 5.1.09, דהיינו, ימים בודדים לאחר מחיקת תביעת הגירושין, שלוש תביעות כנגד התובע בביהמ"ש לענייני משפחה באחת מערי המרכז, תביעה למשמורת ילדים, תביעה למזונות ותביעה לחלוקת רכוש. האישה הוחתמה על התצהירים שיש לצרף לתביעות אלו, טרם הגשתן, ולדבריה - על החלק.  בהמשך, בחודש פברואר 2009, הוגשה בקשת האישה לצו מניעה ל"הבטחת מדור שקט", וכן הוגשו, באותם ימים, בקשות לעיקולים שונים, בארץ ובחו"ל, באמצעות משרד עורך דין אחר, אליו הופנתה האישה על ידי הנתבעת. בבקשות אלו נערכו מספר דיונים, כשהתובע מייצג את עצמו.

ו.          עוד בתאריך 7.1.09 שלח התובע מכתב לנתבעת ובו הוא טוען, בין היתר, כי משראתה האישה את האמור בכתבי התביעה הנ"ל, נזעקה וטענה בפניו כי היא מעולם לא מסרה לנתבעת פרטים שכאלה על התובע ועל התנהגותו. כמו כן טען התובע כי הנתבעת ביצעה האזנת סתר אסורה, קרי, עבירה פלילית, ועוד כהנה וכהנה (ראה ת/1).

ז.          התובע מיהר ופנה שוב לביה"ד הרבני בבקשה לבטל את ההחלטה על סגירת תביעת הגירושין, מחמת הטעייתו על ידי האישה והנתבעת, בהגשת התביעות לביהמ"ש לעניני משפחה. לאחר דיון ארוך בבקשה זו, בה טענה הנתבעת אף כנגד כנות כריכת הנושאים הממוניים לתביעת הגירושין, נתן ביה"ד את החלטתו, החלטה מיום 21.4.09, נספח ד' לתיק הנ"ל, לפיה הגשת התביעה בבית המשפט למשפחה נעשתה שלא בתום לב, ומנגד שכריכת ענייני הממון לתביעת הגירושין היתה כנה, והסמכות לדון בכל ענייני הרכוש והמזונות הינה כחלק מתביעת הגירושין של התובע  בביה"ד הרבני, וההחלטה על הסגירה - מבוטלת.

ח.         בעקבות החלטה זו הגיש התובע בקשה לביהמ"ש לענייני משפחה למחוק את תביעות האישה נגדו בטענה להעדר סמכות. בנוסף ניהלו הצדים מגעים להסדר פשרה, לבסוף הגישו הנתבעת ועורכי הדין הנוספים שייצגו את האישה, הודעה על הסכמתם להצעת בית המשפט לענייני משפחה למינוי בורר וקיום הליך בוררות בין התובע ואשתו בכל המחלוקות שנפלו בניהם. בהמשך, בתאריך 18.2.09, הגישה האישה, לבדה, בקשה לבית המשפט לענייני משפחה למחוק את כל שלושת תביעותיה. בעקבות זאת הגישה הנתבעת, בתאריך 25.3.09, בקשה לשחרורה מייצוג האישה. בתגובת האישה לבקשה (ראה ת/3), חוזרת האישה על טענותיה לפיהן היא מבינה שהסמכות לדון בתביעות שבינה ובין התובע היא לביה"ד הרבני, היא אף טוענת, כנגד הנתבעת, שזו פעלה שלא כדין כש"הסתירה" את הסכם הסמכויות מבית המשפט והיא חוזרת על בקשתה למחוק את כל התביעות. בית המשפט קיבל את שתי הבקשות, הן למחיקת התביעות והן לשחרור הנתבעת מייצוג האישה.

ט.         בתאריך 5.2.09, הוגשה התביעה שבתיק זה.

3.         עילות התביעה שבפני הינן רבות, הן "נזקיות", הן "חוזיות" והן "כספיות", כאמור שם. אם נדקדק בעילות התביעה, כמפורט שם, ענייננו בטענה לביצוע האזנת סתר ופגיעה בפרטיות בהאזנות אלו, הוצאת לשון הרע בכל הקשור בתביעות שהוגשו  בביהמ"ש לעניני משפחה, תוכנן, ניסוחן וכל האמור בהן, הפרת חובת זהירות, קרי - רשלנות, באי בדיקת מהימנות ונכונות כל טענות האישה, כמפורט בתביעות הנ"ל, ובכך לגרימת נזק כבד לתובע, הפרת חובה חקוקה, בהתייחסות להוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 , וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו - 1986. ולבסוף, הפרת החוזה שבין הנתבעת לתובע, כשענייננו בהסכם הסמכויות.

4.         הדיון במשפט התנהל תוך גילויי עויינות קשים בין התובע והנתבעת. אלמלא מורא בית המשפט עליהם, היו השניים מזנקים איש על צוואר רעהו... רגשות מרים אלו מובנים ואף טבעיים בפרשתנו, כאשר הנתבעת כותבת דברים קשים ביותר בכתבי התביעה כנגד התובע, תוך פגיעה בתובע, מקצועית ואישית, הן בלשון הכתוב והן בגרימת נזק כספי ומקצועי בבקשות העיקול למיניהם, ומנגד, ההליכים שמנהל התובע כנגד הנתבעת, תביעות אישיות בסכום נכבד, ולדעתה - כנקמנות בלבד, כשהנתבעת רואה עצמה כמי שייצגה בנאמנות וכמיטב יכולתה את לקוחתה, אשת התובע, ולא מעבר לכך. אולם בית המשפט קרא לצדדים להתגבר על מטעני הרגש ונראה לי כי, לבסוף, הם, במידה רבה- עמדו בכך, וזאת לזכותם. בפסק דין זה אתעלם מכל מטענים אלו, בנסיון לנתח משפטית את המחלוקות נשוא תובענה זו, ונראה לי כי די בכך כדי להגיע לתוצאה הנכונה על פי הדין לסכסוך זה. ולהלן התייחסותי לכל אחת ואחת מעילות התביעה.

לשון הרע:

5.         הפרסום נשוא עילת לשון הרע הוא בכתבי התביעה שהגישה הנתבעת, בשם האישה, לבית המשפט לענייני משפחה. עילה זו נדחתה על הסף בהחלטת כב' השופטת אביגייל כהן, עוד בשלב קדם המשפט, מתאריך 21.4.10, וזאת לאור ההגנה המלאה הניתנת לנתבע כאמור בסעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 , דהיינו, פרסום על ידי בעל דין או בא כוחו של בעל הדין, תוך כדי דיון בפני שופט, וכפי שהגנה זו נידונה ופורשה בע.א 1104/07, עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל (לא פורסם), המעניקה "חיסיון מוחלט" לכל פרסום שכזה. מצטרף אני לכל האמור בהחלטה זו ואין לי מה להוסיף לדברי כב' השופטת בענין זה.

הפרת חוזה :

6.         החוזה שהופר, הינו הסכם הסמכויות. בחוזה חתום זה מסכימה האישה כי כל הליך משפטי עתידי יתקיים בפני ביה"ד הרבני. רק לאור ובעקבות התחייבות זו מחק התובע את תביעת הגירושין שהגיש כנגדה. כשהגישה האישה את התביעות לביה"מ לעניני משפחה, הפרה באופן ברור וחד משמעי את הוראות ההסכם, וזאת אך חמישה ימים בלבד לאחר החלטת ביה"ד, שהתקבלה לבקשת התובע והנתבעת גם יחד, "לסגור" את התיק. אולם התובע הפנה את תביעתו להפרת ההסכם כנגד הנתבעת ולא כנגד האישה. ב"כ הנתבעת, כמובן, קורא לתובע לתבוע את האישה, אם ירצה בכך, ולמחוק את התביעה כנגד מרשתו, אך בפי התובע מספר טיעונים כבדי משקל כנגד טענה זו.

            ראשית, כי ההסכם שנחתם, בתחילה, על ידי האישה, מחייב ישירות אף את הנתבעת, באת כוחה, לאחר שהנתבעת ידעה על הסכם זה, הסכימה לו ופעלה על פיו, כנלמד מהבקשה המשותפת לסגירת תביעת הגירושין, מהאמור בכתבי טענותיה, ודבריה בשיחות הטלפון הרבות שניהלו הצדדים. לא אוכל לקבל טענה זו. הנתבעת פעלה כל הזמן ולאורך כל הדרך, רק כשלוח, כמיופת כוח, ולא מטעם עצמה, כך בכל מגעיה מול התובע וכך כל עת שחתמה בשמה על כתבי בי-דין בעניני האישה, או על מכתבים שונים בנושא זה. עורך הדין אינו פוסק מלהיות שלוח, תוך כדי ניהול שליחותו, ועד סיומה. ההסכם מחייב את המתקשר בו, ולא מעבר לכך. אם הוגשו התביעות לבית המשפט למשפחה, הן הוגשו על ידי האישה, כשהנתבעת איננה אלא ידה הארוכה, עורכת הדין הפועלת בשמה.  ידיעת הנתבעת על הסכם הסמכויות אינה הופכת אותה לצד להסכם. על כן, הטענה כאילו גם הנתבעת קשורה ומחוייבת אישית מכוח  הסכם הסמכויות - לא תוכל להתקבל.

7.         הנתבעת אף טוענת כי החוזה, הסכם הסמכויות, כלל לא הופר, ומכל מקום, היא היתה רשאית, כבאת כוח האישה, להגיש את התביעה לבית המשפט למשפחה, על אף האמור בהסכם ובניגוד למוסכם בו. גם טענה זו, טוב היה שלא היתה נשמעת.  הטענה כאילו הפר התובע את הוראות ההסכם, בכך שהמשיך ביחסיו עם אישה אחרת, כלל לא הוכחה, ולמעשה הנתבעת אף לא ניסתה להוכיח טענה זו. ומכל מקום, ההסכם אינו דובר בכל התחייבות שכזו מצד התובע. התחייבותו היחידה הינה למחוק את תביעת הגירושין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ