השידור נ' אלנבארי

החלטה

לפני התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב.

המשיבה, תאגיד סטטוטורי, הגישה תביעה כספית לתשלום אגרת טלויזיה נגד המבקש אשר מחזיק, לטענתה, במקלט טלויזיה.

המבקש הגיש התנגדות. בתצהיר התומך בבקשה ציין כי אין ומעולם לא היה ברשותו מקלט טלויזיה בין השנים 2002- 2009. עוד ציין המבקש כי בעבר העסיק פועלים מעזה שביקשו לרכוש באמצעותו מקלט טלויזיה כאשר את מחיר המקלט שילם המבקש וקיזז אותו לאחר מכן משכר עבודתם.

במועד הדיון ויתר ב"כ המשיבה על חקירת המבקש והפנה בסיכומיו לתקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד אחזקת מקלט טלויזיה) תשמ"א – 1981. סעיף זה קובע כי על רוכש מקלט טלויזיה עבור אחר או מעביר מקלט כזה לאדם אחר להודיע "בכתב למנהל, תוך שלושים ימים ממכירת המקלט או העברתו, ויציין בהודעתו את השם המלא, המען ומספר הזהות של הקונה או מקבל ההעברה". תקנה 7 לתקנות הנ"ל קובעת כי אם אדם "מכר או העביר המחזיק את מקלט הטלוויזיה שברשותו לאדם אחר, לא תוחזר לו האגרה ששולמה לתקופה שבה לא המשיך להחזיק במקלט....". משאין חולק שהמבקש לא הודיע למשיבה על העברת המקלט לאחר הרי שלטענת המשיבה אין לו הגנה בהליך זה.

אינני סבור כך. בה"פ (ראשון לציון) 177/04 ויינברג נ' רשות השידור (לא פורסם) צוין כי מקום בו לא ניתנה הודעה על הפסקת החזקה במקלט לרשות השידור הרי שצומחת חזקה לפיה אותו אדם הוא המחזיק במקלט כל עוד לא הוכיח אחרת. ואולם, נפסק כי זוהי חזקה הניתנת לסתירה באראיות לפיה אין הנתבע מחזיק במקלט חרף אי מסירת הודעה.

בענייננו, גם אם נניח כי אכן לא נמסרה למשיבה הודעה כלל או "בזמן אמת" הרי שטענת המבקש כי רכש את מקלט הטלויזיה עבור עובדיו אשר שילמו עליו מתוך שכרם, לא נסתרה ובהתאם לא נסתרה טענת המבקש לפיה אין הוא מחזיק במקלט הגם שלכאורה לא מסר הודעה מתאימה למשיבה. טענה זו, אם תוכח, עשויה להוות הגנה אפשרית בפני התביעה.

אשר על כן ניתנת למבקש רשות להתגונן. תצהיר המבקש ישמש כתב הגנה. נוכח סכום התביעה נקבע כי היא תתברר בסדר דין מהיר. הצדדים יפעלו בהתאם לתקנה 214ב'1 לתקנות סדר הדין האזרחי. הוצאות הליך זה יקבעו על פי התוצאות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ט' תמוז תש"ע, 21 יוני 2010, בהעדר הצדדים.