השבה של דמים שניתנו כהטבת נזקי גוף ע"י מעביד לעובדיו - פסקדין

בפני ארבע תובענות שהדיון בהן אוחד נוכח העובדה שהן מעלות שאלות דומות של משפט ועובדה. עניינן של התובענות הוא השבה של דמים שניתנו כהטבת נזקי גוף על ידי מעביד לעובדיו.

הצדדים וטיעוניהם

ת.א 64831/04 - תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד, שארעה ביום 8.9.98 בה נפגע מר דבאח רחמים  חבר התובעת. על פי הנטען בכתב התביעה הטיבה התובעת את נזקו בסך של  12,773 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

ת.א 65350/04-  תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד, שארעה ביום 8.9.98 בה נפגע מר חזום יחזקאל  חבר התובעת. על פי הנטען בכתב התביעה היטיבה התובעת את נזקו בסך של   6,282 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

ת.א  13702/05 - תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד, שארעה ביום 8.9.98 בה נפגע מר ספיחה אברהם  חבר התובעת. על פי הנטען בכתב התביעה היטיבה התובעת את נזקו בסך של  5,146 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

ת.א 15044/05 - תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד, שארעה ביום 18.1.2000, בה נפגעה גב'  אנג'ל שרה  עובדת אצל התובעת. על פי הנטען בכתב התביעה היטיבה התובעת את נזקה  בסך של 3,732 ש"ח  ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

הנתבעת  הינה חברה לביטוח אשר היתה בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו המבטחת כדין של הרכב ו/או הנהג, בפוליסת ביטוח ברת תוקף.

טענות התובעת

בהתאם לתקנון התובעת ו/או עפ"י דין ו/או לצורך הטבת נזקיו של הנפגע כמשמעותם בחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף) תשכ"ד 1964- (להלן: "החוק" או "חוק ההטבה"), הטיבה התובעת את נזקי כל אחד מהנפגעים ושילמה לכל אחד מהם בתקופת היעדרותו, את השכר לרבות תנאים סוציאליים ואחרים, בסכומים הנקובים לעיל לגבי כל נפגע. התשלומים שולמו מעבר לתשלומי המוסד לביטוח לאומי, מבלי שנוכו לנפגעים ימי חופש/מחלה בתקופה זו. 

עוד טוענת התובעת שעפ"י החוק ו/או עפ"י כל דין היא זכאית  להטבת נזקיה מהנתבעת. הנתבעת אחראית לפצות ולשפות את התובעת בגין הסכומים שהוציאה עקב פגיעתה של הנפגעת עפ"י חוק הפלת"ד ו/או עפ"י כל דין. לחילופין, הואיל והתובעת שילמה לנפגעים את משכורותיהם בתקופת היעדרותם עקב התאונה, מבלי שהנפגעים חויבו בימי חופש/מחלה בתקופה זו, וכתוצאה מכך פטורות הנתבעות מפיצויה של הנפגעת בגין נזקיה עקב התאונה, נמצא כי הנתבעת מתעשרת שלא כדין על חשבון התובעת בכך שהן פטורות מלשלם סכום שהן חייבות לשלמו. לפיכך סבורה התובעת כי הנתבעת אחראית לפצות ולשפות אותה בגין הסכומים שהוציאה עקב פגיעתה של הנפגעת עפ"י חוק הפלת"ד ו/או עפ"י כל דין.

עוד הוסיפה התובעת וטענה שעל פי הדין והפסיקה, גם אם הנתבעת שילמה ראשונה לנפגעים את נזקיהם ולאחריה שילמה התובעת, אין בתשלום ששילמה הנתבעת לנפגעים  כדי לצאת ידי חובתה כלפי התובעת, והתובעת זכאית לדרוש ולקבל את התשלום מהנתבעת שכן מרגע ביצוע ההטבה הפכה התובעת לבעלת הזכות כלפי הנתבעת.

טענות הנתבעת
 

הנתבעת טוענת ששילמה את מלוא הנזק לכל אחד מהנפגעים (100% הנזק) ובכך היא פטורה מתשלום פיצוי כלשהו, למעט תביעת מל"ל, הכל כפי המפורט בכתב הקבלה והשחרור עליו חתם כל אחד מהנפגעים. כתב הקבלה כולל הצהרה שהפשרה כוללת תביעות מיטיבים. אין אפוא לתובעת עילת תביעה כלשהי נגד הנתבעת. חיובה של הנתבעת בפיצוי דמי נזק נוספים לתובעת יגרום לעיוות דין ולמצב בלתי מתקבל על הדעת ומנוגד לדין, להלכה ולפסיקה על פיה אין "מזיק" חייב יותר מ-100% הנזק בנסיבות קונקרטיות של כל מקרה. במקרה דנן שולם 100% הנזק.

לחילופין, אין לתובעת עילת תביעה שעה שהיא עצמה לא מלאה את תנאי התקנון ביחסים בינה ובין הנפגע ובפרט הפרה ו/או לא מלאה את סעיף 38.

לחילופין, טוענת הנתבעת כי אין לתובעת עילה נוכח זאת שקיבלה מהמל"ל בהיותה מעביד מאושר את דמי הפגיעה המהווים את מלוא הפסד השכר של הנפגע עפ"י חוק הפלת"ד.

לחילופי חילופין טוענת הנתבעת שגם אם הייתה חבות, התובעת אינה זכאית לסכום העולה על השכר שקבל ו/או זכאי היה לקבל הנפגע בפועל מאת התובעת.

הנתבעת הוסיפה וטענה שבנסיבות הענין ועפ"י הנהוג ו/או עפ"י התקנון ו/או עפ"י החוק חייבה התובעת את מצבור ימי המחלה של הנפגע ומשכך לא "היטיבה נזק" ואין ולא היתה לה עילת תביעה כנגד הנתבעת.