ת"א
בית משפט השלום נתניה
|
5610-05
05/01/2010
|
בפני השופט:
סמדר קולנדר-אברמוביץ
|
| - נגד - |
התובע:
דובק בע"מ
|
הנתבע:
דוד הרשקוביץ
|
|
החלטה
התובע מר דוד הרשקוביץ' הינו אדם כבן 62 . בהתאם למפורט בכתב התביעה החל משנת 1966 החל התובע לעשן במינון של כ-3-4 קופסאות סיגריות ליום. ביום 15.06.97 במסגרת בדיקת ביופסיה שנערכה לתובע נמצא כי התובע סובל מגידול ממאיר בגרונו. מספר חודשים לאחר מכן נותח התובע והגידול הוסר מגרונו .
הנתבעת הינה חברה העוסקת בייצור סיגריות ואשר בזמנים הרלוונטים לתביעה זו עסקה בייצור סוג הסיגריות אותן עישן התובע .
התובע טוען כי לא קישר בין עישון הסיגריות לבין מחלתו אלא חשב כי חלה משום שכך רצה הגורל או משום שכל חייו עבד באתרי בניה ובשל הרעש הגדול נאלץ לתקשר עם יתר העובדים באמצעות צעקות . התובע הוכר כזכאי לגמלה מאת המוסד לביטוח לאומי במאי 1998 .
בשנת 2004 לערך הגיע התובע למשרד ב"כ על מנת לברר על אפשרות הגדלת הקצבה לה זכאי מאת הביטוח הלאומי . בשיחה עם ב"כ הסביר לו האחרון כי יכול להיות שישנו קשר בין עישון הסיגריות לבין מחלתו והפנה אותו לפרופסור אופיר על מנת לבדוק את הקשר האמור .
ביום 24.03.05 נערכה בדיקת התובע אצל הפרופסור אופיר, זמן קצר לאחר מכן נערכה חוות הדעת של פרופסור אופיר ממנה עולה כי מחלתו של התובע נגרמה בשל עישון סיגריות .
משכך, הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו.
הנתבעת הגישה בקשה זו לסילוק התביעה על הסף. לטענתה עילת תביעתו של התובע התיישנה זה מכבר שכן על פי העובדות המפורטות בכתב התביעה מחלת הסרטן נתגלתה עוד בשנת 1997 , הניתוח להסרת הגידול התרחש גם כן בשנת 1997, אולם התביעה הוגשה ביום 06.09.08, למעלה מ- 7 שנים לאחר גילוי המחלה והניתוח להסרתה .
לחילופין טוענת המבקשת כי יש לדחות התביעה בשל שיהוי ניכר בהגשתה.
בתגובתו לטענות המבקשת טוען התובע כי בעניינו יש להחיל את הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות ,התשי"ח - 1958 (להלן:"החוק") לפיה , כאשר נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התביעה שלו מסיבות שאינן תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן , אזי מניין תקופת ההתיישנות יתחיל מהיום בו נתגלו לתובע אותן העובדות המהוות את עילת התביעה שלו .
לטענת התובע העובדה שנעלמה ממנו ונתגלתה במועד מאוחר יותר הינה העובדה לפיה עישון הסיגריות הוא הגורם למחלת הסרטן. עובדה זו נתגלתה לו רק בחוות הדעת שהוכנה על ידי פרופסור אופיר ביום 24.03.05 או בסמוך ליום זה. משכך לטענת התובע טרם התיישנה עילת התביעה ואין לסלק הבקשה על הסף .
דיון משפטי:
נטל ההוכחה:
כאשר תובע טוען כי העובדות המהוות את עילת התביעה שלו נעלמו מעיניו במשמעות סעיף 8 לחוק , אזי נטל ההוכחה לעניין היעלמות העובדות מוטל על התובע ,וזאת למרות שברגיל צד הטוען להתיישנות הוא הצד עליו מוטל הנטל להוכיח את טענת ההתיישנות . ראה לענין זה עא 99 / 1254 המאירי נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ נד (2) 535 , 553.
בענייננו הראיה עליה מבקש התובע להסתמך על מנת להוכיח את הגילוי המאוחר של רכיב הקשר הסיבתי העילת התביעה שלו הינה חוות הדעת אותה צרף התובע לכתב התביעה. אין מחלוקת כי חוות דעת זו מהווה עובדה היוצרת קשר סיבתי בין מחלת הסרטן לבין עישון הסיגריות, חוות דעת זו ניתנה ביום 24.03.05. טוען התובע כי חוות דעת זו הינה פיסת המידע בה נתגלה לו לראשונה כי ישנו קשר בין מחלת הסרטן לבין עישון הסיגריות.
5.סעיף 8 לחוק כולל בתוכו אלמנט של סבירות, כלומר: לא די שהתובע יראה כי רכיב הקשר הסיבתי נתגלה במועד מאוחר יותר ממועד גילוי הנזק , אלא עליו להראות כי הגילוי המאוחר של רכיב הקשר הסיבתי אינו נובע מסיבות התלויות בתובע וכן עליו לשכנע כי אף בנקיטת זהירות סבירה לא יכול היה למנוע את הנסיבות אשר הובילו לגילוי הקשר הסיבתי באיחור. ראה לענין זה :עא 01 / 7707 צורף נ' קופ"ח ההסתדרות הכללית (לא פורסם) (ניתן ביום 24.11.05 ) בע"מ 12 :
"נוסף על אי הידיעה בפועל, אין לשכוח כי סעיף 8 לחוק ההתיישנות מתנה את השעיית מירוץ ההתיישנות גם בכך שלא הייתה בידי התובע אף מודעות בכוח בדבר אותן עובדות שנעלמו מידיעתו. על מנת לקבוע אם אי הידיעה נבעה מסיבות שאינן תלויות בתובע, או שמא תרמה לכך התנהגות בלתי סבירה מצידו, עלינו להתחשב במגוון גורמים כגון מושא הגילוי, המידע שכבר הצטבר אצל התובע, גודל הנזק וסיכויי מניעתו, וכן סיכויי ההצלחה של תביעה פוטנציאלית. "
6. לעניין דרישת הסבירות טוען התובע כי הצוות הרפואי שטיפל בו בזמנו לא עדכן אותו בדבר הגורמים הפוטנציאלים למחלתו, כן טוען כי אינו יודע קרוא וכתוב בעברית וכי אי ידיעתו זו מנעה ממנו להתעמק בגורמים למחלתו . התובע מוסיף כי חשב שמחלתו הינה תוצאה של עבודתו באתרי בניה אשר בה נדרש להרים את קולו או פשוט כי כך רצה הגורל .
לעניין זה נקבע בפסק דין אשר עסק בטענת התיישנות בתביעה זהה לתביעה דנן כי נזקי עישון ידועים לכל מזה שנים רבות . ראה ע"א 1871-08-07 יחזקאל סגמן נ' חב' דובק בע"מ ( ניתן ביום 25.12.07).
"נזקי העישון ידועים לכל , אין זה סוד או נחלתם של רופאים או כימאים בלבד . מזה שנים קיימת מודעות חברתית בנושא כמו גם פרסום נרחב אודות נזקי העישון . על כן ,עובדת היות התובע מעשן כבד כשלעצמה היתה צריכה לעורר חשדו לעניין הנזק כמו גם הקשר הסיבתי ".