הרשעת עו"ד בהברחת פלאפונים וכרטיסי זכרון לאסיר בטחוני פעיל ארגון חמא"ס - פסקדין

השופט נתן זלוצ'ובר:

1. כתב האישום :

       נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 29/10/09, המייחס לו עבירות של קשר לפשע בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק"); קשר לעוון - עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(2) לחוק; מתן שרות להתאחדות בלתי מותרת - עבירה בניגוד לסעיף 85(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945; איסור הכנסת חפץ אסור - עבירה בניגוד לסעיף 41 בצירוף סעיף 52 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], השתל"ב - 1971 (להלן:"הפקודה"); איסור העברה של חפץ אסור - עבירה בניגוד לסעיף 42 בצירוף סעיף 52 לפקודה.           

על פי עובדות כתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה הנאשם עורך דין, חבר בלשכת עורכי הדין של ישראל.

      באותם מועדים, זיאד קוואסמה (להלן:"האסיר הביטחוני", או "ע.ת.1"), ריצה עונש           מאסר   ממושך בכלא קציעות (להלן:"הכלא"), בגין עבירות ביטחון שנעברו על רקע פעילות במסגרת ארגון החמא"ס - ארגון שהוכרז כהתאחדות בלתי מותרת על ידי שר        הביטחון בתאריך 25/10/89 (להלן:"החמא"ס"), ושויך, במסגרת מאסרו, לארגון      החמא"ס.

      במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, סמוך לפני יום 6/7/09, קשר הנאשם קשר עם            אחרים, ביניהם האסיר הביטחוני, לבצע עבירות מסוג פשע ועוון, דהיינו, לתת שירות   לחמא"ס, להכניס חפץ אסור לכלא - טלפונים ניידים וכרטיסי זיכרון ("סים") עבור            האסיר הביטחוני, ובכך גם להטעות את הסוהרים (להלן:"הקשר").           

      במסגרת הקשר ולשם קידומו, ביום 6/7/09, סמוך לאחר השעה 8.00 בבוקר, על פי תיאום    מראש עם שירות בתי הסוהר, הגיע הנאשם לכלא על מנת להיפגש עם ארבעה אסירים,          וביניהם האסיר הביטחוני.         

במהלך שהייתו בכלא, בעודו ממתין להגעת האסירים לחדר המפגש, הניח הנאשם ידו על שלושה טלפונים ניידים של חברת סלקום תקשורת בע"מ (להלן:"סלקום") - שניים     מסוג נוקיה 3120, כשלאחד מהם כרטיס זיכרון של חברת סלקום בתוך הטלפון, וטלפון שלישי מסוג נוקיה RM-340, 2600c-2, טלפון דור 3, עם מצלמה וכרטיס זיכרון של חברת סלקום; וכן שני כרטיסי סים של חברת סלקום, וזאת על מנת להעבירם לאסיר הביטחוני.

סמוך לשעה 9.00, נפגש הנאשם עם האסיר הביטחוני בחדר מפגש לעורכי דין ולאסירים ונותר עימו לבד. במהלך המפגש, עטף הנאשם את הטלפונים הניידים וכרטיסי הסים          על מנת להסתירם ולמנוע את זיהויים, והעבירם לאסיר הביטחוני, באמצעות דף נייר, מתחת לדלת המהווה מחיצה ביניהם בחדר המפגש.

2. המענה
   הנאשם הודה שביום 6/7/09 סמוך לשעה 8:00 בבוקר לאחר תיאום מראש עם שירות בתי הסוהר, מתוקף תפקידו כעורך דין, הוא הגיע לכלא קציעות כדי להיפגש עם ארבעה אסירים. הנאשם מכחיש את החדרת החפצים האסורים לכלא ואת העברתם לע"ת 1.
   
3. הראיות כפי שעלו מהעדויות ומהמוצגים

       א. הראיה המרכזית עליה נסמכת המאשימה היא דיסק (ת/8א) המתעד את סרטון מצלמות האבטחה בכלא מיום האירוע, 6/7/09 - בצילום נראה הנאשם בפגישתו עם ע.ת. 1. בית המשפט צפה בדיסק בעת הדיון בבית המשפט ובנוסף, צפיתי בו מספר פעמים לבד.

במונה 0:00:14, הנאשם מתכופף לצד שמאל, מושיט את ידו ולוקח דבר מה כהה שמתאים מבחינת הגודל, הצבע והנפח לאותם פלאפונים שנתפסו, עטוף חלקית בנייר לבן, ועוטף את זה בנייר לבן נוסף. עוד יש לציין, כי לא ניתן להעריך את המשקל של אותה חבילה, אך אין היא ניראת כחבילה של ניירת או שוברי נייר (כפי שניסה הנאשם לטעון באחת מגרסאותיו).

בדיסק רואים את הנאשם יושב בחדר בו מותקנות זכוכית גדולה שמצידה השני חדר ובו יושב האסיר, ע.ת.1. דרך זכוכית זו הם משוחחים ונראה שהאווירה טובה ומחויכת. הזכוכית מתוחמת בקיר שניצב לה ומאחוריו מסדרון קטן  ובסופו דלת המפרידה בין שני החדרים. הדלת לא מגיעה עד הרצפה באופן שנוצר חריץ שדרכו ניתן להעביר חפצים מצד לצד (להלן: "דלת ההפרדה").

בחדר של ע.ת.1, מאחורי גבו יש חלון ופעמיים רואים דרך החלון אדם שעובר מחוץ לחדר.

הנאשם וע.ת.1 מביטים לצדדים והנאשם גם מתרומם מעט מכיסאו כדי להציץ בחלון שמאחורי גבו של ע.ת.1, כדי לוודא שאיש לא צופה במעשיהם.