הרשעת נהג אוטובוס בהתרשלות בכך שסגר דלתות האוטובוס על נוסעת וגרם לנפילתה ודריסתה

בתאריך 8.11.07 ירדה הגב' פ.ת. מהדלת האחורית של אוטובוס בקו 133 נהוג בידי הנאשם ומיד אחר כך נדרסה על ידי גלגליו האחוריים ימניים. כתוצאה מהתאונה נכרתו שתי אצבעות כף רגלה השמאלית. עובדות אלו אינן שנויות במחלוקת.

לטענת המאשימה הנאשם התרשל בכך שסגר את דלתות האוטובוס על הנוסעת בטרם הספיקה לרדת, גרם לנפילתה לכביש ולדריסתה. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירות של נהיגה רשלנית, גרימת חבלה של ממש ופתיחת וסגירת דלתות בחוסר זהירות.

הנאשם כפר באשמתו לתאונה ותוצאותיה.

כל ההדגשות אינן במקור - ג.ק.

השאלות השנויות במחלוקת:

1.      סיבת נפילת הנוסעת לכביש.  לטענת הנאשם הנוסעת מעדה ונפלה לאחר שירדה מהאוטובוס ובשום שלב לא נתפסה בדלתות האוטובוס כטענת המאשימה. בהקשר זה טען  כי בדלתות קיים מנגנון פתיחה אוטומטי המופעל מיד עם פגיעה של הדלתות בגוף זר, כך שלא ייתכן מצב בו הנוסעת נתפסה בין הדלתות.

2. האם הנאשם התרשל באופן נהיגתו - לטענת הנאשם בטרם החל בנסיעתו רק לאחר שבדק את צידו הימני של האוטובוס ולא הבחין בנוסעת כלל, לא בין הדלתות ולא על הכביש. בנסיבות אלו ולאור טענתו לפיה מדובר במעידה שהתרחשה מחוץ לאוטובוס, לא התרשל באופן נהיגתו.

קביעת ממצאים עובדתיים:

אופן התרחשות התאונה - סיבת נפילת הנוסעת לכביש

עדותה של הנפגעת הגב' פ.ת. - עדת תביעה מס' 4

3. לדבריה: "כל הדרך הנהג נסע כמו פרא אדם, עצר בכל תחנה בפראות ונסע בפראות. כשהתקרבתי לתחנה שאני צריכה לרדת ארלוזרוב 118. צלצלתי וכשהוא עצר את האוטובוס הוא פתח את הדלת. כשרציתי לרדת הייתי חצי בחוץ וחצי בפנים הוא סגר עלי את הדלת והתחיל לנסוע. אנשים שהיו שבתחנה דפקו לו על הדלת ואז הוא פתח את הדלת ואני נפלתי מחוץ לאוטובוס. נפלתי על הכביש. הוא התחיל לנסוע  ואז כל האנשים צעקו. כשהוא עצר הוא עצר לי על הרגל...הייתי באורטופדיה בערך חודש ואחר כך בכירורגיה כרתו לי שתי אצבעות ברגל שמאל. סה"כ הייתי שלושה חודשים בבית חולים רוטשילד" (ע' 3 ש' 27-20 ונמד 4 ש'1). עוד ציינה כי לאחר התאונה החלה להשתמש במקל הליכה.

בחקירתה הנגדית מסרה כי ירדה עם הפנים החוצה (למדרכה) וכאשר הדלתות החלו להסגר: "רגל אחת היתה בתוך האוטובוס ורגל אחת מחוץ לאוטובוס... " (עמ' 4 ש' 25-24 לפרוטוקול).  שללה את טענת ב"כ הנאשם לפיה דלתות האוטובוס זרקו אותה החוצה וכן שללה טענה לפיה  שתי רגליה היו מחוץ לאוטובוס בזמן סגירת הדלתות או כי נפלה כתוצאה מאיבוד שיווי משקל. כן הכחישה שסובבה רגלה אחרי הירידה מהאוטובוס.  (עמ' 4 ש' 28 - עמ' 5 ש' 10 לפרוטוקול). בהמשך השיבה כי בעת סגירת הדלתות רגלה טרם נגעה בכביש ויד אחת החזיקה בידית בתוך האוטובוס. נעלה נעלי ריבוק והחזיקה בתיק על כתפה (עמ' 5 ש' 21-11 לפרוטוקול). אישרה לסניגור כי הגישה תביעה אזרחית בעקבות האירוע, אך שללה קבלת ייעוץ לפיו הצלחת התביעה קשורה באשמתו של הנאשם.

4. עדותה של הגב' פ. עשתה עלי רושם אמין. עדותה הראשית היתה סדורה, עניינית,  ברורה ולא מצאתי בה סתירות.  גם בחקירתה הנגדית עמדה על גרסתה ושללה אפשרות לפיה מעדה לאחר שכבר ירדה מהאוטובוס. ניכר בה כי היא מעידה על אשר אירע וזוכרת היטב את האירוע למרות הזמן הרב שחלף מיום התאונה.

גרסתה של העדה מתיישבת גם עם גרסתה עדותה של עדת הראייה  ואין בחומר שהוצג בפני, כפי שאפרט בהמשך,  כל ראייה לסתור את גרסתה.

עד תביעה מס' 1 מר זלצמן אריה

5. ישב כנוסע באוטובוס בצידו השמאלי והעיד: "אני זוכר לאורך הנסיעה שהנהג נסע מהר, הוא מיהר יחסית. הנהג עצר בתחנה ליד ארלוזרוב ליד בית ספר ליאו בק. באיזה שהוא שלב הנוסעים התחילו לצעוק "נהג תפתח את הדלת" אני ועוד נוסע ירדנו מהאוטובוס מהדלת האחורית ושם ראינו את הגברת שכובה על הרצפה כאשר הגלגל של האוטובוס על הרגל. הנהג עשה רוורס וירד מהרגל..." (עמ' 7 ש' 10-4 לפרוטוקול).  לשאלה האם הנהג צפר לרכבים אחרים בטרם התחיל בנסיעתו השיב בשלילה וחזר על גרסתו לפיה הנהג נסע לאחור לאחר שהתבקש לעשות כן.

6. למעשה עד זה לא הבחין בסגירת הדלתות על הנוסעת או בנפילתה, אך שמע אנשים צועקים לנהג לפתוח את הדלת.

עדת התביעה מס' 3 הגב' ליילה שניידר

7. המתינה לאוטובוס בתחנה והעידה: "מגיע אוטובוס 133 והאישה מנסה  לסיים לרדת,  וכיוון שהיה מרחק בין המקום שעצר לה, שפת המדרכה, אז היא לא הספיקה לסיים לרדת, שמה את הרגל החוצה ואת השנייה, יד אחת נשארה תקועה בתוך האוטובוס, הדלתות נסגרו והאוטובוס התחיל לנסוע. אני רצתי קדימה ובקשתי ממנו לעצור כי הוא ידרוס אותה, והוא עצר ובגלל כוח המשיכה האוטובוס עצר לה על הרגליים שלה..." (עמ' 9 ש' 19-12 לפרוטוקול). בהמשך העידה כי ראתה את ההתרחשות ממרחק של 2 מ'. אשר למרחק נסיעת האוטובוס מסרה כי מדובר במרחק קצר וברגע שעצר עלה על רגלה של הנוסעת. בחקירתה הנגדית חזרה על עדותה הראשית וציינה כי  הנוסעת כבר נגעה בכביש בזמן שידה היתה תפוסה בין הדלתות.