אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשעת נאשם בשתי פרשיות רצח נפרדות

הרשעת נאשם בשתי פרשיות רצח נפרדות

תאריך פרסום : 02/04/2008 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי בנצרת
1074-04
01/04/2008
בפני השופט:
1. כב' הנשיא מנחם בן דוד - אב"ד
2. כב' סגן הנשיא [בדימוס] נסים ממן
3. בנימין ארבל


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
משה מרדכי
הכרעת דין

הנשיא מנחם בן דוד :

הנאשם עומד לדין בגין שלושה פרטי אישום. בפרט האישום הראשון מיוחסות לו עבירות בנשק שבמרכזן החזקה ללא רישיון של שני אקדחים, האחד בקוטר 9 מ"מ והשני בקוטר 0.22 מ"מ. האקדח הראשון יקרא להלן "אקדח ה- 9 מ"מ" ואילו השני יקרא "אקדח הטו-טו". נטען כי הנאשם גם התקין בשני האקדחים משתיקי קול וכן התקנים מיוחדים המיועדים לקליטת ולאיסוף התרמילים הנפלטים מהאקדחים בעת ביצוע ירי. עוד נטען כי הנאשם החזיק תחמושת המתאימה לשני אקדחים אלה וכן תחמושת רבה לכלי נשק אחרים. בתשובה פורמאלית שהגישה באת-כוחו הראשונה של הנאשם, הוא הודה באמצעותה בפרט אישום זה ושוב אין להידרש אליו במסגרת הדיון בהכרעת הדין.

בשני פרטי האישום האחרים מייחסת לו המאשימה ביצוע שני מעשי רצח ועבירות נלוות. על פי האישום השני רצח הנאשם ביום 22/8/2004 את המנוח יעקב להב ז"ל ואילו במקרה האחר, נשוא האישום השלישי, שהתרחש ביום 27/9/2004, רצח הנאשם את המנוח ראמי מוקטרן ז"ל. המנוח הראשון יקרא להלן "להב" והשני יקרא "ראמי". מדובר בשתי פרשיות שנחקרו יחד, בנסיבות שעוד נעמוד עליהן להלן, אך למעשה אין קשר ביניהן ולפיכך נדון בהן בנפרד.

בטרם ניכנס לגופו של ענין נציין כי ניהולו של המשפט התמשך זמן רב, מעבר לדרוש ולרצוי, בשל דחיות ובקשות חוזרות ונשנות של ההגנה, ובעיקר הנאשם. לפיכך גם הסכימה ההגנה, ללא דיון, להארכות חוזרות ונשנות של מעצרו.

הנאשם הפך לחשוד בביצוע שני מעשי הרצח רק לאחר המעשה השני מבחינה כרונולוגית, רצח ראמי ז"ל, ועל מנת להבין נכונה את סדר הדברים ומהלכם, נפתח הדיון בפרשת מותו של ראמי.

פרשת ראמי מוקטרן ז"ל :

כתב האישום בפרשיה זו הינו מפורט ביותר ונציג להלן את תמצית העובדות עליהן מבוסס אישום זה. הנאשם הינו תושב העיר טבריה. הוא רווק ובעת ביצוע המעשה היה כבן 36 שנה. עובר למעצרו הוא עבד לפרנסתו כטכנאי מיזוג. דינה ואבי זורע הם בני זוג אשר ניהלו בטבריה בית עסק לממכר חלפים למזגנים. ראמי עבד בחנותם כעובד שכיר. ההיכרות בין הנאשם לראמי נוצרה בעת שהראשון נהג לפקוד את החנות לשם רכישת חלקי חילוף למזגנים. במהלך ביקור משפחתי שקיים ראמי במדינת ירדן, הוא נפגש והתארס שם עם קרובת משפחתו ששמה חיאת סביחי, (להלן "הארוסה"). ראמי ביקש מהשלטונות בארץ אשרת כניסה לישראל עבור הארוסה אך סורב. הוא לא השלים עם כך ופנה לעזרתם של גורמים שונים על מנת שיסייעו בידו. מאמציו העלו חרס. בעת ביקור שגרתי שערך הנאשם בחנותה של משפחת זורע, שטח ראמי את בעייתו גם בפני הנאשם. הנאשם, אשר לטענת המאשימה, "ראה לנגד עיניו הזדמנות להרוויח כסף קל על חשבונו של ראמי", (כך בסעיף 4 לפרט האישום השלישי), השיב כי הוא מכיר אדם חשוב שיוכל לסייע בפתרון הבעיה תמורת 5,000$. ראמי השתדל אצל אביו לגייס הסכום הנדרש והאחרון, חרף עמדתו השלילית בענין, נענה להפצרות בנו והעמיד לרשותו 4,500$. ראמי התקשר לנאשם והודיעו על הסכום שעלה בידו לגייס והנאשם "הסכים" לטפל בענין תוך שהוא מסביר לראמי שאת יתרת הסכום הוא (הנאשם) ילווה לו, וכי יהיה עליו להשיבו בהמשך.

לטענת המאשימה גמר הנאשם אומר בליבו להסיע את ראמי למקום מבודד, שם ירצח אותו ויגנוב את כספו. הנאשם הודיע לראמי כי הפגישה ביניהם לבין האיש שאמור לדאוג להשגת האשרה, תתקיים ביום 27/9/2004 ברמת הגולן ושם גם יימסר לידיו הכסף. הנאשם מסר לראמי את מספרי המנוי של שני טלפונים סלולאריים שהיו ברשותו. אחד מהם רכש הנאשם ימים ספורים קודם לכן לצורך התקשרות עם ראמי. מכשיר זה היה מסוג "טוקמן" שבחברת הסלולאר אין רישום שיוכל להוליך אל בעליו. ראמי השאיר ברשותו של אביו את שני מספרי הטלפון הללו. ביום 27/9/2004 בשעות אחר הצהריים החלו, הנאשם וראמי, לעשות דרכם לרמת הגולן. הם נסעו במכונית הסובארו השייכת לראמי. האחרון גם נהג. הנאשם נשא על גופו את אקדח הטו-טו שהיה מצויד במשתיק קול ובמתקן לאיסוף תרמילים. ראמי היה מצויד בשטרות כסף בסך 4,500$. הנאשם כיוון את ראמי לאזור יער אודם שבצפון רמת הגולן. בהגיעם לשם הדריך הנאשם את ראמי להיכנס  לדרך צדדית המובילה לתוככי היער, לא רחוק מהישוב אודם. הנאשם הסביר לראמי כי עליהם להמתין כשעתיים כיוון שהאדם שאמור להגיע ולקבל הכסף מתעכב. כתב האישום ממשיך ומספר, שם בסעיף 9, כי בשלב מסוים, לאחר השעה 18:45, שלף הנאשם את אקדח הטו-טו, דרך אותו, כיוון לראשו של ראמי מאחור וירה כדור אחד בעורפו של ראמי, במטרה להמיתו ומבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה. הקליע חדר לראשו של ראמי, עבר דרך מוחו וגרם למותו כתוצאה מנזק מוחי חמור. בהמשך, כך נטען, נטל וגנב הנאשם מראמי את המעטפה ובה הכסף שהאחרון הביא עמו. את גופתו של ראמי הוציא הנאשם מעם המכונית והניח אותה לצד הדרך בתוך היער ועזב המקום במכונית הסובארו של ראמי. הנאשם עשה דרכו לעבר טבריה כשהוא משליך בדרכו את הטלפון הנייד החדש שבאמצעותו ניהל את שיחותיו עם ראמי. בשעה מאוחרת יותר בערב הגיע הנאשם לבית ידידו גיגי ברנס (להלן "גיגי") בפוריה עילית. הנאשם הפקיד בידי גיגי את המעטפה ובה 3,900$ מסכום הגניבה וכן הטמין בחצרו של גיגי תיק ובו אקדח הטו-טו ואקדח נוסף, אשר שימש אותו כחודש קודם לכן, על פי הנטען, לרצח להב. אקדח אחרון זה היה אקדח ה-9 מ"מ. כל אחד משני האקדחים היה מצויד במשתיק קול ובמתקן לאיסוף תרמילים וטעון במחסנית וכדורים. בהמשך פנה הנאשם לחברו חיים מורנו, (להלן יקרא "מורנו"). הנאשם ביקש ממורנו לנסוע עם מכוניתו אחריו. כך עשו השניים, בשני רכבים נפרדים, את דרכם דרומה לעבר בקעת בית שאן. סמוך לקיבוץ עין הנציב עצר הנאשם את רכבו, סטה לתוככי שדה ושם הצית את מכוניתו של ראמי. לאחר מכן חזר לחברו מורנו והשניים חזרו במכוניתו של האחרון לטבריה.

אלה העובדות שמפרטת המאשימה בפרט האישום השלישי הנוגעות לרצח ראמי ולשאר העבירות הנלוות לכך.

בתשובתו הכתובה שהגיש כלפי אישום זה, אישר הנאשם כי אכן נסע עם ראמי למקום מסוים ברמת הגולן. הנאשם ביקש מראמי להעביר לידיו את הכסף שהביא כתשלום תמורת שירותיו של צד ג'. ראמי סירב לכך. בשלב זה, כך הנאשם, הוא הוציא את אקדחו שהיה טעון, זאת בכדי "להמחיש" בפני ראמי את אמינותו ואמינות המפגש עם צד ג'. ראמי ש"נלחץ" החל להתווכח ולהכות את הנאשם. במהלך חילופי המהלומות בין הנאשם לראמי, "נפלט" כדור מהאקדח שהיה בידו. הנאשם נבהל מאוד, השליך את ראמי מהרכב ונסע לטבריה. במהלך הערב נפטר הנאשם מהרכב והאקדחים שהיו ברשותו.

כאן המקום לציין כי במועד מאוחר יותר ולאחר שהמאשימה כבר הציגה את עיקר ראיותיה, הגיש הנאשם תגובה מתוקנת אך זו מתייחסת רק לאישום הנוגע לרצח להב ונחזור אליה בהמשך. בכל הקשור למותו של ראמי לא ביקש הנאשם לשנות מגירסתו בתגובה הכתובה.

בטרם ניכנס לניתוח הראיות, נתאר באופן כללי את מהלך החקירה והתפתחותה. משבושש ראמי לחזור לביתו התמלא אביו דאגה. האב, שידע בעוד מועד על נסיעתו של בנו לרמת הגולן עם הנאשם, ניסה להניאו מהנסיון להשיג האשרה המיוחלת בדרך שהציע הנאשם אך הדבר לא עלה בידו. ראמי היה נחוש בדעתו להשיג האשרה. ליבו של האב ניבא לו רעות. במהלך נסיעתם המשותפת של הנאשם וראמי התקשר האב לבנו ושב וניסה להניאו אך לשווא. בטרם נסיעה ולבקשת האב, הניח ראמי בידו את מספרי הטלפון של הנאשם, אותו מסר לו האחרון. גם את שם הנאשם הוא מסר לו. משאיחר ראמי לשוב, פנה האב לכמה מקרוביו ויחדיו החלו לחפש אחר ראמי. הם פנו למשטרת טבריה ואף ניסו ליצור קשר עם הנאשם אך הדבר לא עלה בידם. הנאשם מתוך נסיון להקדים תרופה למכה או בשל פחדו מבני משפחתו של ראמי, פנה למחרת למשטרה והתלונן על אשר אלה מטרידים אותו. למחרת נמצאה גופתו של ראמי. לאחר שהסתבר למשטרה כי מדובר במוות בלתי טבעי וכי הנאשם היה האחרון ששהה בחברת המנוח, על פי האינפורמציה שהיתה בידי האב, התעורר החשד כי הנאשם מעורב במעשה. בחיפוש שנערך בביתו נמצא צילום מדרכונה של הארוסה. בשלב זה הוא נעצר. בראשית החקירה הרחיק הנאשם את עצמו מכל קשר למעורבות במותו של ראמי. בהמשך הוכנס לתאו מדובב שכינויו או שמו הוא יוסף ניג'ם אשר להלן הוא יקרא לשם הקיצור "המדובב". המדובב מצא מסילות לליבו של הנאשם ורכש לאט לאט את אמונו. שיחותיו של המדובב עם הנאשם הוקלטו. ההקלטות ותמליליהם מונחים בפנינו כמוצגים ת/168 עד ת/171. על תוכנם נעמוד בהמשך. בשלב מאוחר יותר ובעזרת המדובב בחר הנאשם למסור לחוקרים פרטים שונים על מעורבותו בפרשיית מותו של ראמי וכפי שבחר למסור. הוא גם שחזר את מהלך הארוע, בדרך שבחר לעשות כן, בפני מצלמות המשטרה. מהלך השחזור מונצח במוצגים ת/83 - ת/87. גם לאחר שכבר החל לשתף פעולה, הוא התמיד לטעון בפני השוטרים כי את האקדח שבו נורה המנוח הוא בחר להשליך מהמכונית במקום בלתי מוכר לו בעת חזרתו לטבריה. הוא גם בחר לטעון עת רבה כי לא נטל עימו את הדולרים שראמי הביא עימו. בעזרת האינפורמציה שהצליח המדובב לחלץ מפי הנאשם, בשלב מאוחר יותר, עלה בידי המשטרה לתפוס הן את הדולרים והן את שני האקדחים במקומות אשר פורטו בכתב האישום ואותם כבר ציינו.

בערבו של יום מציגה בפנינו המאשימה את הודעותיו ואמירותיו השונות של הנאשם וראיות חיצוניות, ישירות ונסיבתיות, ומבקשת שנקבע על פיהן כי עלה בידה להוכיח כדבעי כי הנאשם הביא למותו של ראמי בכוונה תחילה על מנת לשדוד ממנו את כספו. לטענתה אין ולא היה כל ממש בסיפור שהעלה הנאשם בפני ראמי אודות אחר או אחרים שניתן היה להשיג באמצעותם האשרה עבור הארוסה. לשיטתה יש להרשיע הנאשם בעבירת הרצח על פי החלופה הקבועה בסעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, מאחר ותיכנן מלכתחילה את המתתו של ראמי לשם נטילת כספו. לחילופין מבקשת המאשימה להרשיעו על פי החלופה הקבועה בס"ק (3) של אותו סעיף, דהיינו גרימת מותו של ראמי במזיד תוך ביצוע עבירה אחרת.

גירסתו של הנאשם על אשר התרחש בינו לבין ראמי בשלבים המוקדמים ובעת הארוע הגורלי, עברה במהלך המשפט שינויים ותהפוכות ובסופו של יום הוא מעמיד אל מול גירסת המאשימה את הטענה כי אכן פעל בתום לב כדי להשיג לראמי האשרה המיוחלת וכי חשב לעשות זאת באמצעות אדם ושמו משה אסרף, איש טבריה ושוטר לשעבר, שהיה מקורב לשר החקלאות דאז, ישראל כץ. על פי גירסתו אכן תוכננה פגישה עם נציגו של השר ברמת הגולן לאותו לילה נמהר, וזה היה אמור לקבל את כספי השלמונים עבור השר ובתמורה לדאוג להשגת אשרת כניסה לישראל עבור ארוסתו של המנוח. על פי אותה גירסה הרי בעת שהשניים המתינו לבואו של אותו שליח אלמוני, איבד ראמי את סבלנותו. הנאשם אשר ביקש לשכנע את ראמי כי סיפורו אמיתי, הוסיף וסיפר לאחרון כי בנוסף לכסף הוא אמור להעביר לאותו שליח גם אקדח, שאז הוא הוציא את אקדח הטו-טו מכיסו והראה אותו לראמי. לטענת הנאשם ראמי החל בשלב זה לתקוף אותו. בין השניים התפתח מאבק. המנוח דחף את הנאשם והדף אותו לעבר הדלת הימנית של הרכב, הנאשם נטה לאחור ולמעשה נפל בתוך המכונית עם גבו וראשו לעבר קרקעית הרכב. הנאשם עשה מאמץ לשוב ולהתרומם וניסה לזקוף את גבו. בשלב זה נפלטה יריה מהאקדח, מבלי שהנאשם לחץ כלל על ההדק, וזו פגעה במנוח וגרמה למותו. כאן המקום להוסיף ולציין כי על פי דו"ח הנתיחה שנערכה בגופתו של המנוח (ת/136) נמצא בראשו פצע כניסת קליע באזור הקדקודי - רקתי - עורפי מימין. [ההדגשה שלי]. אותרה תעלת קליע שכוונה מאחורה קדימה ומימין לשמאל, שעשתה דרכה עד שריר הרקה השמאלית, שם נמצא קליע מעוך. לית מאן דפליג כי יריה זו היא שגרמה למותו של ראמי. לטענת הנאשם האקדח היה דרוך עוד קודם להיווצרות היריה באשר זה נוהגו הקבוע, להתהלך עם אקדח דרוך על גופו. למעלה מן הצורך אציין כי על פי פרט האישום הראשון הודה הנאשם שלא היה בידו היתר להחזיק או לשאת נשק.

לסיכום פרק זה בהכרעת הדין אציין כי לאור גירסתו של הנאשם בבית המשפט והממצאים האובייקטיביים, אין איפוא מחלוקת כי הנאשם והמנוח עשו דרכם, בליל מותו של ראמי, אל רמת הגולן, על פי עצתו והדרכתו של הנאשם, כאשר ראמי נושא על גופו סך של 4,500$, שהנאשם הבטיח לו כי בעזרתו יסייע לו להשיג האשרה, ואילו הנאשם נושא על גופו את אקדח הטו-טו. לא יכולה להיות מחלוקת כי האקדח היה מצויד באותה עת במשתיק קול ובמתקן לאיסוף תרמילים. האקדח האמור והאקדח שעל פי הנטען גרם למותו של להב, הוגשו כמוצגים לתיק ותמונותיהם מופיעות על גבי לוח התצלומים שסומן כמוצג ת/90. כיום גם אין כבר מחלוקת כי ראמי מצא את מותו מפגיעת כדור שפגע בעורפו ואשר נורה מאקדחו של הנאשם. נוסיף ונציין גם כי לאחר מעשה לא הושיט הנאשם כל עזרה רפואית בניסיון להציל את ראמי וגם לא הודיע על כך לאיש. תחת זו הוא השליך את גופתו מחוץ לרכב, נטל את כספו ונמלט מהמקום. בהמשך הוא הניח במקומות מסתור את הכסף והאקדחים ומאוחר יותר גם שרף את מכוניתו של ראמי.

כפי שהצגנו לעיל הרי בסופו של יום עומדות בפנינו להכרעה שתי גירסאות אשר מכחישות אמנם זו את זו בשאלות מרכזיות, אך אלה לא רבות וכאשר אין חולק עוד כי הנאשם מעורב במותו של ראמי. השאלה הממוקדת והטעונה הכרעה הינה, האם הירי והפגיעה בראשו של ראמי נגרמו בשל פליטת כדור מקרית ולא רצונית מאקדחו של הנאשם או שמא מדובר בירי מכוון ורצוני מצידו של הנאשם, אשר התכוון בכך להביא למותו של ראמי על מנת לשדוד את כספו.

במהלך הדיון שנקיים להלן נידרש לחילוקי דעות עובדתיים נוספים כפי שעלו בדיון אלא שההכרעה באלה אינה מהווה תכלית בפני עצמה והיא תשמש אותנו כציוני דרך אשר ידריכו אותנו אל מסקנתנו הסופית.

כבר בראשית דברי כאן אומר, לאחר בחינת כלל נסיבות הענין וטיעוני ב"כ בעלי הדין, כי עלה בידי המאשימה להוכיח כי הנאשם אכן גרם למותו של ראמי בכוונה תחילה וכי יש להרשיעו בעבירת הרצח שיוחסה לו, כמו גם בשאר העבירות הנלוות לפרשיה זו.

כפי שמובן הדבר מאליו וכפי שעולה מדברי עד כה, מובן הדבר כי ברגע הקריטי ובשלבים שקדמו לכך היו אך שניים בזירה, הנאשם וראמי ורק הנאשם וראיות אילמות נותרו לספר את אשר ארע. מסקנתי המרשיעה מבוססת על הודאות בחלקים שונים של סיפור המעשה, אשר נמסרו על ידי הנאשם בשיחותיו עם המדובב ואשר עומדות בנקודות מהותיות בסתירה להודעותיו במשטרה ולדבריו בפנינו. לאלה מצטרפות עובדות ונסיבות אובייקטיביות, עליהן אצביע בהמשך וכן התרשמותי השלילית מהופעתו והתנהלותו של הנאשם במהלך המשפט, אשר התאפיינה לדעתי במניפולטיביות, בניסיונות בלתי פוסקים לתעתע בנו ובהמצאת גרסאות ותירוצים מופרכים, חדשות לבקרים. כך נהג הנאשם כלפי ראמי, כך התנהל בעת חקירתו במשטרה וכך נהג במהלך משפטו. למעשה אני מתקשה להצביע על נקודה אחת בעלת חשיבות שלגביה אוכל לומר שדבריו של הנאשם אודותיה מצאו מסילות לליבי וזכו לאמוני. אוסיף עוד כי גם הגיון הדברים וניסיון החיים, כשהם מיושמים על נסיבות המקרה שבפנינו, תומכים לדעתי במסקנה אליה הגעתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ