הרשעת נאשם ברצח חברו בגין רצון המנוח להתנתק ממנו עקב שמושו בסמים ולהרחיק ממנו את אהובתו וגז"ד מאסר עולם - פסקדין

השופט יוסף אלרון  [אב"ד]

כתב האישום מייחס לנאשם עבירת רצח בכוונה תחילה, לפי סעיפים 300(א)(2) + 301 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

א.         פתח דבר

בליל ה-24.04.09, בשעה 20:02 נתקבל דיווח במוקד המשטרתי בעכו על חטיפת אדם. בדיווח ביקש המטלפן, כי ניידת משטרה תגיע לטיילת בעכו. שם, לטענתו, חטפו רעולי פנים את חברו, מוחמד עבאדי (להלן: "המנוח") ברכב מסוג פיז'ו בצבע שחור ונסעו לכיוון נהריה.

המדווח טען, כי אינו זוכר את מספרם המדויק של החוטפים, אולם ידע לספר, כי בזמן החטיפה, שלושה חוטפים היו מחוץ לרכב וברכב נותר עוד אדם אחד או שניים. עוד סיפר, כי רעולי הפנים היו מצוידים בסכין וכי המנוח סיפר לו על סכסוך שיש לו עם אנשים שאיימו עליו בעבר.

בעקבות הדיווח, הגיע למקום רס"מ סאלח חסן, אשר פגש בנאשם שהזדהה בפניו כמי שדיווח על האירוע.  

הנאשם הוביל את השוטר סאלח לזירת האירוע, והצביע על ערימת קרשים כמקום בו לטענתו נדקר המנוח. משעה זו ואילך, החלו להתבצע סריקות לאיתור המנוח.

בשל חבלות ברגליו ובראשו, פונה הנאשם לבית החולים בנהריה. משעלו סתירות רבות בתחקורו, הוחלט לעוצרו בחשד למעורבות בחטיפת המנוח. עימו נתפסו, בין היתר, שני מכשירי פלאפון שאותם זיהה כשייכים לו ובנוסף, מכשיר פלאפון אחד, אותו זיהה כשייך למנוח.

ביום למחרת, ב- 25/04/09 בשעה 11:45, נמצאה גופת המנוח בשדה, כשהיא שכובה על גבה,  מכוסה בקש וחול עם פגיעות ראש וסימנים הנראים כפצעי דקירה.

הנאשם בחקירתו חזר תחילה שוב על סיפור הגעת "רכב החוטפים" רעולי הפנים, הובלתם באיומי אקדח וסכין לרכב ודקירת המנוח שהתנגד.

מאוחר יותר באותו היום, הודה הנאשם בדקירת המנוח.

ב.         עובדות כתב האישום

כרקע לאמור בכתב האישום, צוין כי הנאשם והמנוח היו חברים במשך מספר חודשים.  זמן קצר לפני האירוע נשוא כתב האישום, החליט המנוח לנתק קשריו עם הנאשם על רקע חשדו כי הנאשם משתמש בסמים.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום ה- 24.04.09, בשעות אחר הצהריים, הנאשם הגיע לבית המנוח בכפר מכר. זאת, לאחר שגמלה בליבו החלטה להמית את המנוח וכדי להובילו למקום שם יגרום למותו. השניים שהו בבית המנוח ולאחר מכן נסעו לעכו. 

לאחר שטיילו בעכו, הגיעו הנאשם והמנוח לבית הנאשם, שם הצטייד הנאשם בסכין מטבח (להלן:"הסכין") באמצעותה התכוון להמית את המנוח.

בסמוך לשעה 19:00 המנוח והנאשם הגיעו לשדה הנמצא בסמוך לחצרות יסף (להלן:"הזירה") לאחר שהנאשם פיתה את המנוח להתלוות אליו באמתלת שווא כי במקום "מחכות להם בחורות". 

או אז,  לטענת המאשימה:

"ריסס הנאשם את המנוח בגז פלפל ומתוך כוונה להמיתו, דקר אותו מספר רב של פעמים בחזהו משמאל, בגוו, בגב ובזרועו השמאלית וכן הכה בראשו באבן וגרם למותו". 

מות המנוח נגרם מנזק חמור למוח בעקבות חבלות בראש ונזק חמור ללב בעקבות פצעי דקירה בבית החזה משמאל, כאשר כל אחד מהנזקים (במוח ובלב) הינו קטלני.