הרשעת אב ובנו ברצח של ד"ר להנדסה רפואית - פסקדין

כללי

1.         עניינו של משפט זה - ברצח של ד"ר נאסר נור סלמאן (להלן: המנוח) מירי בחזהו, בפתח ביתו שבאעבלין, בתאריך 23.7.05, סמוך לשעה 21:00. לנגד עיני בני משפחתו נגדעו באחת חייו של אדם טוב, איש עמל, ד"ר להנדסה רפואית.

            המדינה מאשימה ברצח את אוסאמה פרעוני (להלן בדרך כלל: אוסאמה) ואת אביו, תאופיק פרעוני (להלן בדרך כלל: תאופיק). הנאשמים כפרו. הנאשם 1, אוסאמה, טוען כי זיהויו בזירת הרצח הוא שגוי, והעלה טענת "אליבי", לפיה שהה בזמן הרצח בביתו יחד עם בני משפחה וחברים. הנאשם 2, תאופיק, כפר תחילה אף הוא בהיותו בזירת האירוע בעת הרצח. ואולם במהלך המשפט הוכח זיהויו לחלוטין, ולמעשה טענתו היא, כי אין הוא נושא באחריות פלילית, מחמת אי שפיות הדעת, לפי סעיף  34ח לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

2.         וזהו לשון כתב האישום המתוקן:

א. העובדות:

1.         נאשם 1 הינו בנו של נאשם 2: הנאשמים מתגוררים יחדיו באעבלין.

2.         ביום 23.7.05 בשעה 17:00 לערך, בעת שנסר נור סלמאן יליד 1944...  יצא מביתו באעבלין בלווית אשתו ובנו הקטן, חלף לידם נאשם 1 כשהוא נוהג ברכב פולקסווגן לבן (להלן - הרכב) במהירות מופרזת. המנוח סימן לנאשם 1 להאט מהירות נסיעתו, ונאשם 1 עצר הרכב במרחק של 30 מטרים לערך. המנוח הלך לכיוון רכבו של נאשם 1, אך בטרם הספיק להגיע אליו, עזב נאשם 1 את המקום ברכב.

3.         בשעה 18:00 לערך, בעת שהמנוח שהה עם אשתו ובנו הקטן בטורען, הגיע נאשם 1 עד סמוך לביתו של המנוח וניקב את צמיגי מכוניתו של המנוח שחנתה בסמוך לבית.

4.         לאחר שנודע למנוח על הנזק שנגרם למכוניתו כמתואר לעיל, וסמוך לשעה 19:15 לערך, מסר המנוח תלונה במשטרה בה ציין כי הוא חושד בשלושה מבניו של נאשם 2 בגרימת הנזק למכוניתו.

5.         בשעה 20:00 לערך או בסמוך לכך, התכנסו מספר אנשים בביתו של המנוח בניסיון לסיים את המתיחות שנוצרה בין המנוח לבין נאשם 1. בשלב מסויים הצטרף גם נאשם 1 לפגישה.

            במהלך הפגישה הציע אליאס פרעוני, אחיו של נאשם 1, כי הוא יפעל לתיקון צמיגי הרכב של המנוח, והמנוח הודיע כי יבטל התלונה שהגיש במשטרה כאמור בסעיף 4. בתום הפגישה עזב נאשם 1 את המקום.

6.         סמוך לאחר האמור לעיל קשרו הנאשמים קשר לרצוח את המנוח באמצעות נשק חם. לצורך כך הצטייד נאשם 1 ברובה (להלן - הרובה) והנאשם 2 הצטייד באקדח חצי אוטומטי או כלי נשק אחר בקליבר 9 מ"מ פאראבלום (להלן - האקדח), שבכוחם להמית אדם, אותם החזיקו הנאשמים בלא רשות על פי דין להחזקתם.

7.         כשהם מצויידים בכלי נשק הנ"ל, נכנסו הנאשמים לרכב ונסעו לביתו של המנוח, כשנאשם 1 נוהג ברכב ונאשם 2 יושב לידו, וזאת על מנת לגרום למותו של המנוח.

8.         הנאשמים הגיעו לביתו של המנוח בשעה 20:50 לערך, ועצרו את הרכב במרחק של מטרים ספורים ממרפסת הבית בה שהו אותה שעה המנוח ומקורביו.

            נאשם 1 יצא מהרכב כשבידו הרובה, כיוון את הרובה לעברם של המנוח ומקורביו ואיים עליהם באמצעותו.

            בה בעת, יצא גם נאשם 2 מן הרכב כשהאקדח בידו וניגש אל המנוח תוך שהוא מקלל אותו. בהיותו במרחק של מטר וחצי או שני מטרים לערך מהמנוח, ומתוך כוונה לגרום למותו, כיוון נאשם 2 את האקדח לעבר חזהו של המנוח וירה במנוח כדור בבית החזה משמאל שגרם למותו.

            מותו של המנוח נגרם כתוצאה מנזק חמור לריאות עם דימום לתוך חללי הצדר בעקבות מעבר הקליע דרך בית החזה בכיוון משמאל לימין ומקדימה אחורה.

9.         הנאשמים גרמו למותו של המנוח בכוונה תחילה לאחר שהחליטו להמית את המנוח, והמיתוהו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכלו לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיהם, ולאחר שהכינו עצמם להמית אותו ושהכינו את המכשיר שבו המיתו אותו.