אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשעה בעבירות על חוק מס ערך מוסף בגין ניכוי מס תשומות במטרה להתחמק מתשלום מס

הרשעה בעבירות על חוק מס ערך מוסף בגין ניכוי מס תשומות במטרה להתחמק מתשלום מס

תאריך פרסום : 27/12/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום בירושלים
3251-05
27/12/2006
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ד' אורגיל
הנתבע:
1. חברת תותי בע"מ
2. תותי יוסף

עו"ד י' קסטל
הכרעת דין

בכתב האישום נאמר כי בין חודש אוקטובר 2002 לבין חודש אפריל 2004 ניכתה נאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") באמצעות נאשם 2 (להלן: "הנאשם") בדוחות התקופתיים שהגישה, מס תשומות על סך 3,303,621 ש"ח, כאשר המע"מ הכלול בו היה 50,383 ש"ח וזאת מבלי שהיה לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). נטען כי מס התשומות נוכה במטרה להתחמק מתשלום מס ובעשותם כך השתמשו הנאשמים במרמה או בתחבולה. לשני הנאשמים יוחסו עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב)(8) לחוק ולגבי הנאשם בלבד עבירה לפי סעיף 119 לחוק. תחילה הוגש כתב האישום כנגד שלושה נאשמים, אך עניינו של נאשם 3 (אשר עניינו באישום יתברר בהמשך) הופרד.

ב"כ המאשימה הבהירה בטיעוניה את האמור בכתב האישום. הנאשמת עסקה במתן שירותי ניקיון ושמירה והעסיקה עובדים זרים. תמורת אספקת העובדים לגורמים שלישיים שבקשו את שירותיה של הנאשמת, היא קבלה כספים והוציאה חשבוניות. על מנת להפחית את המע"מ שבחשבוניות שהיא הוציאה, היא ביקשה להגדיל את תשומותיה ולכן פיתחה שיטה של ייצור תשומות באופן הבא: במקום לשלם לפועלים באופן ישיר את שכרם, היא העבירה את השכר לחברות פיקטיביות (להלן: "החברות") שהוקמו אך ורק לצורך כך, והוסיפה לשכר העובדים עמלה לחברות ומע"מ. כנגד, היא קיבלה חשבוניות מהחברות והיא קיזזה את התשומות הנקובות בהן. ברם, למרות שהעובדים קבלו את שכרם והחברות את חלקן בעמלות, המע"מ לא הועבר למדינה על ידי החברות, מעולם.

הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום, אך טענו להיעדר יסוד נפשי הדרוש לשם הרשעתם. בהתאם לכך הגיעו הצדדים לכדי הסדר דיוני לפיו הוסכם על דעת המאשימה שהנאשמים אכן שילמו את תשלומי המע"מ לחברות, וכי הכספים שיועדו לתשלום המע"מ לא חזרו לנאשמים או לא הועברו לפועלים הזרים. עוד הוסכם כי חומר הראיות יוגש והצדדים יטענו את טיעוניהם על בסיס החומר.

לטענת ב"כ המאשימה, עולה מחומר הראיות, שהחברות לא היו כלל פעילות. השיטה הייתה השארת פנקס חשבוניות ושיקים חתומים של החברות בידי עובדי הנאשמת. הנאשמת עצמה משכה שיקים אלו לפקודת העובדים והוציאה חשבוניות של החברות לפקודתה. השיקים לא נמסרו לעובדים, אלא העובדים חתמו עליהם מאחור והם נפדו בבנק. שכר העובדים תמורתם שולם במזומן. בנוסף לשכר העובדים והמע"מ, שולמו גם דמי תיווך בשיעור 4%-5% מסך כל החשבוניות לנאשם 3, שעניינו הופרד מעניינם של שני הנאשמים האחרים, כאמור.

בעניין זה היא הצביעה על הודעתו של מר אלעד מיוחס אשר שימש מנהל חשבונות אצל הנאשמת. הוא אשר מסר בהודעתו כי הפעילות הוחלפה בין החברות השונות ועל פי הוראה מהנאשם היה עליו להמשיך לעבוד "באותו אופן" עם כולן. אף הודעותיהם של מנהלי החברות שמסרו שהם למעשה לא ספקו פועלים לנאשמת, מראה על הפקטיביות שבמעשה. כך גם עלה מהודעת הנאשם עצמו.

לכן, לפי הטענה, גם אם הנאשמת לא הרוויחה מאומה מבחינה כספית מביצוע העסקה בדרך האמורה, שכן בפועל היא שלמה את המע"מ לחברות, היא עדיין חבה בפלילים. הטעם לכך הוא שמבחן הרווח הוא לא המבחן הרלוונטי לקביעת היסוד הנפשי הדרוש לגיבוש העבירה של כוונה להתחמק מתשלום מס. מה גם שלא ניתן לדעת להיכן התגללו הכספים. לפי הטענה, עצם השימוש במסמך פיקטיבי מספיק כדי לקבוע שהייתה כוונה להתחמק מתשלום המס. היא תמכה את יתדותיה בפסק דין בעניין רע"פ 9008/01 מדינת ישראל נ' תורג'מן בע"מ (בפירוק), פ"ד נח(4) 439 (להלן: "הלכת תרוג'מן").

מנגד, ובקליפת האגוז, ב"כ הנאשם טען כי הדרך שבה פעלו הנאשמים היא לגטימית וכל שבקשו לעשות היה ליצור חיץ בינם לבין העובדים. עובדה שמשרדי הממשלה עבדו באופן האמור, למשל, על מנת להתחמק מיחסי עובד-מעביד עם העובדים. אך למעלה מכך, אף אם ניתן לסבור כי במעשיהם של הנאשמים לא היה כשר מבחינת דיני העבודה, הרי שהם היו נעדרי כוונה פלילית להתחמק ממס, שכן אין מחלוקת שהם שילמו את מלוא סכום המס לחברות. אין די אפוא, לטעון באופן סתמי שקיימת כוונה פלילית להתחמק ממס, שעה שסכום המס שולם, רק בשל העובדה, שמערכת התשלומים שבוצעה לא עלתה בקנה אחד עם דיני העבודה, ואם בכלל. במסגרת זו הוא ביקש להבחין בין הלכת תורג'מן לבין מקרה זה, ואף יצא חוצץ כנגד ההלכה שנקבעה. הוא טען כי היא הלכה מוטעית שהרחיקה לכת בקביעותיה, הואיל ולשם הוכחת היסוד הנפשי של כוונה יש צורך בהוכחת ההלך הנפשי של העבריין, שהוא במקרה זה כוונה במטרה לגרום לתוצאה - לאמור מודעות גמורה ומלאה להתחמק מתשלום המס וכן שייגרם חסרון כיס למדינה, דבר שלא עלה בידי המאשימה להוכיח במקרה זה - ולא מספיקה ידיעה ללא כוונה לגרום לתוצאה. יתר על כן, אף אם מבחינה אזרחית, ניתן לסבור שניכוי החשבוניות לא יוכר, הואיל והמבחן לכשרות החשבוניות הוא אובייקטיבי (אף אם נתגלתה אי הכשרות בדיעבד), להוציא מקרים חריגים (ע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז. שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, תקדין-עליון 2005(1) 2198), הרי שנוכח העובדה שמדובר בפן הפלילי של סיווג החשבוניות, המבחן לקביעת כשרותן של החשבוניות הוא סובייקטיבי.

ומכאן לחומר הראיות.

ביום 14.2.05 נחקרה הגב' מרים מיוחס שעבדה כפקידה אצל הנאשמת החל משנת 1993. היא אישרה בחקירתה כי היא עצמה הוציאה חשבוניות של "קבלן משנה" מסוים שעבד כביכול עבור הנאשמת על שמה. את ההוראה ההיא להוציא את החשבונית היא קבלה מבנה, מר אלעד מיוחס, שעבר כמנהל חשבונות אצל הנאשמת. אותו פנקס חשבוניות ממנו הוציאה את החשבונית, הובא לפניה כשהוא חתום "בלנקו" והיא הוציאה ממנו כ-20 חשבוניות. כן אישרה שחשבוניות של מספר חברות אחרות הוחזקו במשרדי הנאשמת ושהיא קיבלה שיקים ריקים וחתומים של אותן חברות.               

ביום 14.2.05 נחקר מר אלעד מיוחס, שעבד כאמור, אצל הנאשמת כמנהל חשבונות החל מחודש אוקטובר 2002. גם הוא אישר שהיה בידיו פנקס חשבוניות ריקות וחתומות של חברה בשם א.א.חי כל לעסק בע"מ (להלן: "א.א.חי"). הוא סיפר כי הנאשמת העסיקה בעבר כ-70 עובדים זרים שעבדו בשבילה. בעקבות בעיות חוקיות שהתעוררו בעניין הבאת עובדים זרים לישראל והוצאת היתרי עבודה עבורם, נתקבלה החלטה אצל הנאשמת להעביר כביכול את העובדים לקבלן משנה, היינו לא.א.חי מדי חודש בחודשו הוא היה מקבל את רישומי הנוכחות של העובדים עם רישומי שכרם. בהתאם לנתונים אלו, הוא היה עורך חשבון של שכר העובדים, מוציא חשבונית של א.א.חי על הסכום האמור, ומוציא גם שיק של הנאשמת מתוך פנקס שיקים שהיה ברשותו על סכום החשבונית. היו בידיו גם פנקסי שיקים ריקים של א.א.חי והוא היה ממלא את השיקים על שמם של כל העובדים. סוכם עם נאשם 3 שפעל בשם א.א.חי כי עבור טרחתו יקבל בין 2% ל- 4% מסך משכורותיהם של העובדים. עמלה זו שולמה יחד עם הכסף שהעבירה הנאשמת לא.א.חי ובנוסף לו הועבר תשלום עבור המע"מ. לטענתו, הועברו לו והיו ברשותו כל המסמכים הדרושים מטעם א.א.חי לאמור, אישור ניהול ספרים וניכוי במקור וכיוצ"ב. לטענתו, הנאשם ידע על כל השיטה, למרות שבתחילה הביע לה התנגדות.

בחקירתו הנוספת של מר מיוחס מיום 15.2.05 הוא הבהיר את כוונתו במה שייחס לנאשם התנגדות לשיטה, בכך שסיפר שהנאשם אמר לפניו שהדבר אינו נראה לו תקין שהנאשמת מוציאה חשבוניות על שם החברות באופן שתואר. ברם, לטענתו, הדבר עבר לסדר היום והוא המשיך לעבוד בשיטה שפורטה. עבור טרחתו של מר מיוחס, הוא קיבל מנאשם 3, סך של 500 ש"ח לחודש במזומן בתוך מעטפה. בשלב מסוים, נאשם 3 מסר לו כי הוא מפסיק לעבוד עם א.א.חי ומתחיל לעבוד עם חברה אחרת בשם "אריק בונה המרכז בע"מ" ואף לגבי חברה זו ננקטה אותה השיטה בדיוק. לאמור, קבלת פנקס חשבוניות ריקות אך חתומות, פנקסי שיקים חתומים ופתוחים ומסירתם לעובדי הנאשמת, אותם עובדים זרים ממש שעבדו כביכול עבור א.א.חי סיפור זה חזר על עצמו גם עם חברה אחרת בשם "מ.ל.ב.מ" בע"מ כשלטענתו, גם לגבי שתי חברות אלו, הנאשם ידע על הנעשה ושתק. השיטה התנהלה עד לחודש אפריל 2004 בו הודיע הנאשם למר מיוחס כי נאשם 3 נתפס בעבירת העלמת מס. מאותו שלב הנאשמים החלו לעבוד עם חברה בשם "ירין" בע"מ. ההבדל בין חברה זו לבין החברות האחרות, היה בכך שהיא זו שהוציאה את השיקים לפקודת העובדים והיא המציאה למר מיוחס חשבוניות ממוחשבות. למעט הבדל זה, השיטה פעלה באותו האופן ממש, ולאחר מעשה אף חזרה למצב הקודם בו השיקים שקבלו העובדים הוצאו על ידי הנאשמת. כל החברות שצוינו לא ספקו עובדים לנאשמת כלל (למעט עובד בודד שסופק על יד חברת "ירין").

מר מיוחס נחקר פעם נוספת ביום 23.6.05, ובחקירה זו אמר דברים מפורשים אודות ידיעותיו והסכמותיו של הנאשם. הפעם הוא אישר כי כל פעם שנאשם 3 החליף חברה, הנאשם יידע אותו והורה לו להמשיך  לעבוד באותה השיטה. יתר על כן, הוא הונחה כל העת על ידי הנאשם כיצד לרשום את החשבוניות. בסופו של יום, מאז שהחלה החקירה של הרשויות, הנאשמת חדלה לעבוד בשיטה הזו. 

בהודעתו של מר אליהו ברהום מיום 14.2.04 הוא סיפר שמתוקף תפקידו היה אחראי על פועלי הנקיון של הנאשמת. הוא עצמו היה אחראי על איכות העבודה ודאג בחלק מהמקרים להביא את הפועלים בבוקר לעבודה ולהחזיר אותם בתום יום העבודה לביתם. הוא עבד אצל הנאשמת בין השנים 2003 ו-2004. לפי טענתו, בתקופה קצרה של ארבעה - חמישה חודשים בשנת 2003, עבדו בחברה גם פועלים זרים מרומניה ומסין, שהתשלום להם התבצע שלא על ידו. הוא היה מקבל מהמשרד שיקים לפקודת הפועלים הזרים והיה מביא את השיקים לעובדים. לאחר שכל פועל וידא שסכום השיק נכון, הפועל היה חותם מאחורי השיק ומר ברהום היה פונה לבנק ופורע את השיק במזומן עבור העובדים. המשכורות החודשיות נעו בין 3,500 ש"ח עד 6,000 ש"ח לחודש. השיקים עצמם נמשכו מחשבון חברת "בוני המרכז" והוא לא ידע לספר מדוע.

מר סימנטוב אליהו נחקר אף הוא ומסר הודעה ביום 14.2.05. הוא עבד כמנהל עבודה אצל הנאשמת החל משנת 1990 והיה מפקח על עבודתם של הפועלים. בסוף החודש היה מוסר למנהל החשבונות את הרשימה של העובדים עם שמותיהם והימים והמקומות בהם עבדו. הוא נשאל אם הנאשמת העסיקה קבלן משנה בתקופה שבה עבד והוא השיב על כך בשלילה וטען כי הנאשמת העסיקה את כל העובדים שלה באופן ישיר. עם זאת, הוא אישר שכל העובדים הזרים הועסקו על ידי הנאשמת באמצעות חברת כוח אדם. אופן תשלום המשכורות של העובדים היה זהה לזה שתיאר מר ברהום, לאמור, הוא היה מצטייד עם שיקים שקיבל מאלעד, מנהל החשבונות, מציג את השיקים לפני העובדים שהיו חותמים על השיקים מאחור, ניגש אל הבנק ופורע את השיקים עבורם ומוסר להם את שכרם במזומן. הוא סיפר גם כיצד העסיק את העובדים הזרים. עובד זר היה מתקשר אליו או מגיע אליו ומבקש לעבוד. הוא היה יושב איתו, קובע איתו את שכרו ומקבלו לעבודה והוא היה חותם על חוזה העסקה עם הנאשמת. גם הוא אישר שהיו לנאשמת 70 עובדים. הוא סיפר כי מעולם לא ראה איש מטעם חברת כוח האדם והוא זה שהיה פותח כרטיס עבודה עבור העובדים הזרים כך שהנאשמת היתה לכל דבר ועניין המעביד שלהם. מר סימנטוב מסר הודעה נוספת 19.6.05, בה אישר כי קיבל שיקים של חברת "ירין" מאלעד מנהל החשבונות של הנאשמת. הוא אישר גם שאיש מהעובדים לא פגש באף אחד מחברת "ירין" וכי איש מחברת "ירין" לא היה מפקח על העובדים בכל שעות העבודה.

מר שלמה תותי, אחיו של הנאשם, מסר הודעה ביום 14.2.05. גם הוא שימש כמנהל הנאשמת, בתחום העבודה השוטפת, קרי מתן הצעות מחיר עבור לקוחות, פגישות עם לקוחות, קיום ישיבות וכיוצ"ב. הוא טען כי העובדים אצל הנאשמת היו רק שלה ולא של חברת כוח אדם. אחיו יוסי, הנאשם, ומנהל החשבונות עסקו באספקת הפועלים.

בנוסף על האמור נחקרו תשעה עובדים זרים אשר אישרו את שיטת קבלת השיקים. לפי גרסת אותם עובדים, הם עבדו אצל הנאשמת ולא אצל כל חברה אחרת. כמו כן הוצגו שיקים לפקודתם שנמשכו מא.א.חי והם אישרו כי השיקים האלו נחתמו על ידם מאחור.

הנאשם עצמו נחקר מספר פעמים. חקירתו הראשונה היתה ביום 20.2.05. בחקירה זו הוא אישר שהוא מנכ"ל הנאשמת ואחראי על העובדים, הצעות מחיר וניהול החברה בפועל. לנאשמת היו בסביבות 50-70 עובדים, כולם מקבלי שכר בחברה. הוא אישר כי הוא עבד עם קבלני כוח אדם. תחילה עם חברת "אריק בוני המרכז" החל מיום 1.5.03, לאחריה עם חברת "מ.ל.ב.מ." מתאריך 1.1.04, ואח"כ מ- 1.5.04 עם חברת "ניקול קרקוב פתרונות". ההסכם שהוא הגיע עם "אריק בוני המרכז" היה, שעבור כל שעת עבודה של פועל הוא ישלם 22.9 ש"ח + 3%-4% עמלה בתוספת מע"מ. הוא נדרש לציין בחקירתו, ולו שמו של עובד אחד אשר הובא על ידי חברת כוח האדם. הוא לא יכל לעשות כן, וטען רק "כי אינו זוכר". כן אישר כי מטרת ההסכם עם חברת כוח האדם הייתה להוריד את העלויות באופן שלא יהיו לחברה התחייבויות כלפי העובדים כגון חופשות, ביגוד וכיוצ"ב. הוא שלל נחרצות את הסברה כאילו כל מטרת ההתקשרויות עם חברות כוח האדם הייתה להוציא חשבוניות מס פיקטיביות. לטענתו, השיטה הייתה שחברת כוח האדם הייתה מביאה את החשבוניות שלה ליד מר מיוחס, מנהל החשבונות שלו, ובלי ידיעתו, מנהל החשבונות היה כותב יחד עם נאשם 3 את החשבונית, וזאת משום שנאשם 3 שהיווה נציגן של חברות כוח האדם, לא ידע לכתוב עברית. הוא טען גם שהוא לא ידע על כך שהחשבוניות, הפנקסים והשיקים של חברות כוח האדם היו חתומים ונמצאים אצל הנאשמת.

הודעתו השניה של הנאשם ניתנה ביום 28.2.05. בחקירה זו הוא עמד על גירסתו כאילו קיבל עובדים מחברת "ירין", ובחקירתו הנוספת מיום 21.3.05 הוא הסביר כי רק נוכח העלמותם של מנהלי חברת "ירין", הוא שילם לפועלים שהגיעו אליו באמצעותה, באופן ישיר. בחקירתו הנוספת מיום 29.6.05 הוא אישר שהחשבוניות שהגיעו מא.א.חי ניתנו ע"י נאשם 3 ונדרשו כתשומות בספרי הנאשמת. כנגד החשבוניות נעשו העברות בנקאיות לחשבון הבנק של חברת א. א.חי ולפעמים נאשם 3 השאיר את החשבוניות חתומות אצל הנאשמת. באותו אופן הוא אישר את אותה שיטה מול חברת "אריק בוני המרכז" וחברת "מ.ל.ב.מ." וחברת "ירין פתרונות מחשוב".

מר ניסים סכאפי מסר הודעה ביום 29.8.04. בהודעה זו אישר מר סכאפי כי הוא רשום כמנהל וכבעל מניות בחברת "אריק בוני המרכז בע"מ" החל מחודש 4/03. הוא הסכים שהחברה תרשם על שמו תמורת 5,000 ש"ח לכל חודש וזאת על פי בקשת חברו בשם עיסמאיל כנאען. כפעמיים בחודש הוא היה מתלווה אל חברו למקומות שונים וחותם על שיקים וחשבוניות מבלי שידע על מה הוא חותם. הוא עצמו לא פנה למנהל החשבונות או הדפיס פנקסי חשבוניות על שם החברה שהייתה כביכול שלו. הוא גם לא סיפק פועלים או ביצע עבודה כלשהי או קיבל כספים בגין החשבוניות שהוציא. וכדבריו, "לא, לא ראיתי אותם, לא מכיר אותם, לא היה לי עסק איתם, זה הכל היה חשבוניות פיקטיביות". למרות ההבטחה לשלם לו שכר עבור עמלו, הוא לא קיבל עד היום שקל. בהודעתו מיום 6.3.05 הוצגו לפניו מספר חשבוניות שהוצאו לטובת הנאשמת. הוא אישר שחלקן של החשבוניות הוא הוציא וחלק אחר לא. היה זה נאשם 3 שלקח אותו למשרדי הנאשמת כשפנקס החשבוניות היה בתיק של נאשם 3 עם חותמת של החברה. במשרדי הנאשמת מר סכאפי חתם על חשבוניות וכך עשה פעם או פעמיים. בסך הכל הוא חתם על פנקס אחד. בפעם השנייה שהזדמן למשרדי הנאשמת הוא חתם על שלושה מסמכים, אך הוא לא ידע על מה הוא חותם. פנקס החשבוניות שהוא חתם עליו בביקור הראשון, היה ריק, חלקו נשאר אצל נאשם 3 וחלקו נשאר במשרדי הנאשמת. הוא נשאל גם אם קיבל תשלומים כלשהם מהנאשמת והשיב בשלילה. כן נשאל האם נאמר לו שהוא אחראי מבחינת הנאשם על הפועלים וכי מאותו שלב והלאה הוא זה שיעסיקם. תשובתו הייתה "לא, לא אמרו לי דבר כזה, לא היו לי פועלים, לא העסקתי אף אחד, לא שילמתי לאף אחד משכורת, אני מחפש מי שיתן לי משכורת".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ