הרשעה בנהיגה בשכרות מכוח החלופה הרביעית להגדרת 'שיכור', על בסיס בדיקת המאפיינים - פסקדין

1. הנאשם עומד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות, בכך שסירב לתת דגימת נשיפה לפי דרישת שוטר – עבירה בניגוד לסעיף 62(3) ביחד עם סעיפים 64ד(א) ו- 64ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א -1961.

            למקרא כתב האישום עולה כי הנאשם נהג רכב פרטי, ביום 6.6.14, בשעה 06:05 בבוקר, ברחוב הירקון בתל אביב, בהיותו שיכור, בכך שסירב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר.

2. בישיבת ההקראה, הודתה ההגנה בנהיגה, כפרה בסרוב, באמינות ובמיומנות השוטרים וכן בתקינות המכשיר. משכך נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

3. בישיבת יום 18.1.15, לאחר חילופי ייצוג בתיק, נשמעה מרביתה של פרשת התביעה.

בפתח הדיון ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום על דרך הוספת עבירה של נהיגה תחת השפעת משקה משכר – בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה. לאחר ששמעתי  את תגובת ההגנה, החלטתי להעתר לבקשה, וכתב האישום תוקן.

4. בישיבת יום 17.2.15, הסתיימה פרשת התביעה, נשמעה פרשת ההגנה – עדות הנאשם ועד הגנה (קצין שערך שימוע לנאשם). בסיומה של הישיבה נשמעו סיכומי הצדדים בע"פ.

5. בקצירת האומר, אציין כי ההגנה טענה בסיכומיה, כי התביעה לא הוכיחה את תקינות מכשיר הינשוף, חרף כפירתה בתקינותו. ההגנה טענה כי טכנאי המעבדה והתע"צ שהוגש מתייחסים לינשוף מספר 039, בעוד האירוע נסוב אודות שימוש בינשוף מספר 038.

            המדובר בנפח נשיפה שאינו מספיק, ומכאן היה על התביעה להוכיח את תקינות המכשיר באמצעות תע"צ.

            גם לגופו של עניין חלקה ההגנה על הטענה כי הנאשם סירב לבדיקה וכי הוסברה לו משמעות הסרוב, והפנתה לשוני שבין ההסבר שהעניק השוטר, שערך לנאשם את מבחן המאפיינים להסברה של השוטרת, מפעילת הינשוף (ת/5).

ההגנה הוסיפה וטענה כי הטופס בדבר 'הודעה לפי הלכת ארביב' לא נמסר לנאשם, בעת האירוע, ובמבחן המרכזי, מבחן העמידה, צלח הנאשם את בדיקת המאפיינים.

ההגנה הפנתה לפסיקה ולנוהל משטרתי, בנסיבות של נפח נשיפה שאינו מספיק, וטענה כי עת הנאשם הביע נכונות לבדיקת דם, היה על המשטרה להפנותו לבדיקה שכזו, למצער לשקול את הדברים.

פרשת התביעה