אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשבר ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו ואח'

הרשבר ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו ואח'

תאריך פרסום : 13/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
36435-03-10
15/08/2010
בפני השופט:
אילן רונן

- נגד -
התובע:
בת שחר הרשבר
הנתבע:
1. עיריית תל אביב-יפו
2. י.ע.ז חברה לבניין ופיתוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בגין נפילת התובעת לבור אשר נפער במדרכה.

לטענת התובעת, ביום 9.09.09, בשעות הערב, היא יצאה מעבודתה ופסעה לכוון רכב חונה ברחוב ראול וולנברג בתל אביב. כדי להגיע לרכב החונה חצתה התובעת את מעבר החציה לצידו האחר של הכביש ופנתה ימינה על המדרכה לכוון הרכב החונה. עודה פוסעת על המדרכה, טוענת התובעת, נתקלה היא בבור חפור בקרקע וכתוצאה מכך נפלה ונחבלה. בעת הנפילה הייתה התובעת מצוייה בחודש השמיני להריונה ולפיכך, ביקשה להתפנות מיידית לבית חולים כדי לוודא שלא נגרם כל נזק למהלכו התקין של ההריון. לאחר בדיקות בבית החולים אושפזה התובעת למשך יומיים ולאחר שהוסר החשש לתקינות ההריון שוחררה והונחתה לנוח בביתה 3 ימים נוספים. עקב אירועים אלו, טוענת התובעת כי הנתבעים התרשלו וחייבים לפצותה על נזקיה. עוד טוענת התובעת כי נאלצה להגיש תביעה זו לאחר שכל פניותיה לנתבעים נענו בהתנערות מכל אחריות. התובעת תובעת לפיכך לחייב את הנתבעים לפצותה בסך של 12,000 ש''ח המהווה סכום כולל בגין מכלול נזקיה ובהם אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש וחרדה לגורל ההריון.

הנתבעת 1, עיריית תל אביב, איננה מכחישה את האירוע לו טוענת התובעת אך טוענת, כי מקורו בסיכוני החיים הרגילים ולכן אין להשית בגינו אחריות עליה ואין לייחס לה רשלנות כלשהי. הנתבעת 1 מציינת כי במועד האירוע בוצעו במקום עבודות תשתית על ידי הנתבעת 2 וכי בהתאם לתנאי הרישיון שניתן לנתבעת 2 הרי שהנתבעת 2 היא האחראית לכל נזק שייגרם לנתבעת 1 או לצד ג' והיא גם האחראית לכך שהעבודות יתבצעו תוך הקפדה על כל אמצעי הבטיחות. בהתאם, הגישה הנתבעת 1 הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 2. הנתבעת 1 מוסיפה ומציינת כי היא כופרת בסכומי הנזק הנטענים וכי יש לייחס לתובעת רשלנות תורמת.

הנתבעת 2 י.עז. חב' לבניין ולפיתוח בע''מ, הינה החברה אשר קיבלה מהנתבעת 1 את הרישיון לביצוע העבודות. הנתבעת 2 טוענת כי את העבודות בפועל ביצעה בכלל חברה אחרת בשם גיל רן ניהול וביצוע פרויקטים בנדל''ן בע''מ (להלן: "גיל רן") ואף הגישה הודעת צד ד' כנגד אותה חברה. לגופם של דברים חוזרת הנתבעת 2 על טענות הנתבעת 1 בדבר רשלנות תורמת של התובעת וכפירה בסכומי הנזק הנטענים. חברת גיל רן לא הגישה כתב הגנה אך נציג חברת הביטוח אשר טען בשם הנתבעת 2 הודיע כי חברת הביטוח מבטחת גם את גיל רן ולמעשה, טענותיה של גיל רן זהות לאלו של יתר הנתבעים. עוד נטען, כי מוסכם בין הנתבעת 2 לגיל רן כי כל חיוב אשר יוטל עליהן, ככל שיוטל, יחול עליהן ביחד ולחוד.

בדיון אשר התקיים בפני העידה התובעת ותיארה את השתלשלות האירוע. התובעת הציגה תמונות בהן מצולם אותו בור במדרכה ומסלול הליכתה באותו ערב. מהתמונות אשר הוצגו בפני ניכר כיצד בכביש לצד המדרכה רואים שרידים של עבודות חציבה וכיצד במדרכה עצמה פעור בור באורך של כמטר, אשר קוטע את הריצוף ויוצר בור בעומק של כמה ס''מ. בנוסף לעדות התובעת העידה מטעמה גב' אילנה מייסטר, אשר פסעה לצידה בעת האירוע וחזרה על תיאור האירוע כפי שתואר על ידי התובעת. מטעם הנתבעים העידו נציג העירייה ונציג הנתבעת 2.

למעשה, אין הנתבעים חולקים על תיאור האירוע כפי שהובא על ידי התובעת וכפי שאומת על ידי העדה מטעמה. הנתבעים אינם מכחישים כי במקום בו בוצעו העבודות אכן נוצר בור קטן הקוטע את המדרכה, ואינם טוענים כלל כי בעת האירוע הוצב במקום שילוט או גידור המזהירים את ההולכים והשבים מפני אותו בור.

השאלה אשר יש לבחון במסגרת תביעה זו הינה באם הוכחה רשלנות הנתבעים ובאם כן, כיצד יש לחלוק את האחריות בין התובעת לבין הנתבעים ובינם לבין עצמם.

חובת הזהירות המושגית עוסקת בשאלה אם סוג הנזיקין עליו השתייך המזיק הקונקרטי חב חובת זהירות, כלומר: צריך לצפות את הנזק כלפי סוג הניזוקים אליו משתייך הניזוק ובגין סוג הנזק שהתרחש. במכלול סמכויותיה ותפקידיה, אחראית העירייה גם על סלילת רחובות ושמירת תקינות התשתיות ברחובות העיר. אין זו בגדר רשות גרידא, אלא חלק אינטגרלי מתפקידיה החיוניים של כל רשות מקומית. מקום שקיימים שקע, בור או מפגע אחר בדרך ציבורית, קל וחומר כאשר מפגע זה מקורו בעבודות יזומות ואיננו פרי כוח עליון, נסתר או בלתי צפוי, חובתה של העירייה לנקוט אמצעי זהירות סבירים להגנה על הציבור. אין ספק איפוא, כי לעירייה חובת זהירות מושגית כלפי עוברי האורח ברחובותיה.

חובת הזהירות הקונקרטית עוסקת בשאלה אם המזיק הספציפי הנתבע חב חובת זהירות, כלומר צריך לצפות כלפי הניזוק הספציפי התובע את הנזק שהתרחש, הלכה למעשה. במסגרת בחינה זו בוחן בית המשפט את העובדות המיוחדות של המקרה. בעניין דנא יזמה העירייה עבודות תשתית וודאי שידעה וצריכה הייתה לדעת את האפשרות שבמסגרת עבודות אלו יווצרו מפגעים אשר עלולים לפגוע בעוברי אורח (ראה ע''א 862/80 עיריית חדרה נגד אהרון זוהר, פ''ד לז(3),73).

בנסיבות העניין איפוא, אין ספק כי הנתבעת 1 חבה בחובת זהירות כלפי התובעת, חובת זהירות ספציפית למניעת פגיעה בעוברי אורח בעת ביצוע עבודות התשתית במקום האירוע. זאת ועוד, במסגרת תנאי הרישיון אשר ניתן לנתבעת 2 הובהרה לנתבעת 2 חובתה היא לשמור על בטיחות בעת ביצוע העבודות, כאשר בסעיף 2 לתנאי הרישיון מודגשת במפורש חובתה של הנתבעת 2 לנקוט באמצעי הבטיחות. מהנסיבות אשר התבררו בפני עולה, כי כאשר ביצעה הנתבעת 2 את העבודות, הותירה הנתבעת 2 במקום בור פעור הקוטע את רצף אבני הריצוף של המדרכה ויוצר בור בעומק של מס' ס''מ. הנתבעות איפוא, לא עמדו בחובת הזהירות וברשלנותן גרמו לנפילתה של התובעת.

טוענים הנתבעים כי נפילה הינה מסוג "הסיכונים הסבירים שיש לקחת אותם בחשבון". אכן, כל אדם ההולך בדרך או יורד במדרגות עלול למצוא עצמו מחליק, מועד ונופל. כל אדם צריך להשמר לנפשו ולהיזהר בדרכו. דא עקא, שאין עסקינן באדם אשר נפל או החליק בלא כל מפגע חיצוני אלא בתובעת אשר נפלה לבור פעור אשר נחפר ביוזמתם של הנתבעים. אדם הפוסע לעת ערב בתום יום עבודה ברחוב סלול בעיבורה של עיר אינו צריך לצפות קיומו של בור פתוח נטול גדר, נטול סימון ונטול כל אזהרה. לא אלו סיכוני היומיום מהם צריך להישמר כל אדם.

טוענים הנתבעים כי התובעת כלל לא אמורה הייתה להגיע לאזור הבור ומצביעים על דרך אלטרנטיבית להגיע לרכב החונה. מעיון בתמונות אשר הוצגו בפני אני דוחה טענה זו מכל וכל. הרכבים החונים במפרץ החנייה לכוון אליו פסעה התובעת חונים בצמוד למדרכה ברורה ברוחב של כ-80 ס''מ, המאפשר בנקל מעבר הולכי רגל. כל אלטרנטיבה לשם הגעה לרכבים החונים מחייבת חציה של גן באזור נטול כל שביל או סימון.

בנסיבות אלו חייבים היו הנתבעים להבטיח סימון הבור אשר יצרו וחייבים היו לצפות את האפשרות כי עוברי אורח יעברו במקום. הנתבעים לא עשו כן ולכן התרשלו. במצב זה אף אינני מוצא לנכון לייחס לתובעת כל רשלנות תורמת שכן, כאמור, לא יכולה הייתה ולא צריכה הייתה לצפות קיומו של בור בליבה של המדרכה.

ביחסים שבין התובעת לבין הנתבעים נמצא איפוא, כי שני הנתבעים התרשלו וחייבים בפיצוי התובעת על נזקיה. מאידך, ביחסים שבין הנתבעים לבין עצמם התחייבה הנתבעת 2 במפורש ובכתב הן לפחות ולשפות את הנתבעת 1 על כל נזק שייגרם לה (סעיף 3 לכתב ההתחייבות), והן ליטול על עצמה את האחריות לכל נקיטת אמצעי הבטיחות הנדרשים (סעיף 2 לתנאי הרישיון). הנתבעת 2 חייבת איפוא לפצות את הנתבעת 1 על כל נזקיה. ביחס להודעת צד ד' אשר הגישה הנתבעת 2 כנגד גיל רן, הרי שמוסכם בין הנתבעת 2 לגין רן כי יחובו ביחד ולחוד.

התובעת עתרה לפיצוי בסך 12,000 ש''ח ותיארה במילים נרגשות ונוגעות ללב את אשר עבר עליה לנוכח ההריון המתקדם בו הייתה מצויה בעת האירוע. מאידך, לא צירפה התובעת לתביעתה כל אסמכתא להוצאות ישירות אשר נגרמו לה ולמעשה, מכלול הסכומים הנתבעים על ידה מתייחסים כולם לנזק הכללי אשר נגרם לה לטענתה. במצב זה אין מנוס מהערכה כוללת של עוגמת הנפש אשר נגרמה לתובעת בנסיבות העניין. בהערכה זו יש לקחת בחשבון את היות התובעת בהריון מתקדם, את משך האשפוז בבית החולים ואת העובדה כי בסופו של דבר לא נטען על ידה כי נגרם נזק ממשי למעט אותו נזק כללי. בנסיבות העניין איפוא, אני סבור כי פיצוי בסך 4,000 ש''ח יהווה פיצוי הולם לתובעת בגין הנזקים אשר נגרמו לה כאמור.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת בסך של 4,000 ש''ח וכן לשאת בהוצאות התובעת בגין הגשת תביעה זו בסך כולל של 400 ש''ח.

כמו כן, אני מקבל את ההודעה לצד ג' ומחייב את הנתבעת 2 לפצות את הנתבעת 1 במלוא הסכום אשר תשלם הנתבעת 1 לתובעת וכן לשאת בהוצאות הנתבעת 1 בסך של 200 ש''ח. באשר ליחסי הנתבעת 2 וחברת גיל רן, הרי שבהתאם להסכמה ביניהם כאמור לעיל, יחולקו כל התחייבויות הנתבעת 2 בין הנתבעת 2 לחברת גיל רן בחלקים שווים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ה' אלול תש"ע, 15/08/2010 במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ