הררי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול הודעת איסור שימוש לרכב שניתנה לקטנוע מ.ר. 5977462. הודעת איסור השימוש הוצאה בגין קיומן של ראיות לכאורה לפיהן נהג המבקש בזמן פסילה, כאשר תוקף רישיון נהיגתו פג באוגוסט 2007.

הפסילה בה עסקינן הינה פסילה שהוטלה על ידי משרד הרישוי לתקופה של 3 חודשים, החל ממאי 2004.

המבקש, מצידו, טוען כי הוא עזב את הארץ בשנת 2003 וחזר לישראל רק בשנת 2010 ולפיכך, לא קיבל הודעה על הפסילה ולראשונה נודע לו עליה ביום 9.8.11 עת נעצר על ידי השוטר. לטענת המבקש, בהיותו תושב חוזר הוא היה רשאי לנהוג כשהוא מחזיק רישיון נהיגה זר (אמריקאי) לתקופה של שנה ממועד בו שב לארץ.

לפי דו"ח כניסות ויציאות מהארץ המבקש חזר לישראל באפריל 2010 לאחר ששהה בחו"ל משנת 2003, אך ביקר בארץ בשנת 2008. במרץ 2011, היינו קרוב לשנה לאחר שהמבקש חזר לישראל,הוא פנה למשרד הרישוי על מנת לקבל רישיון נהיגה ישראלי.

במועד האירוע טען המבקש כי הוא יודע על הפסילה אבל יש לו רישיון נהיגה אמריקאי. עוד הוא הוסיף כי הוא מטפל בזה מול משרד הרישוי.

בחקירתו תחת אזהרה טען המבקש כי הוא אכן פנה למשרד הרישוי חודש או חודשיים לפני האירוע הנוכחי על מנת לברר כיצד להוציא רישיון נהיגה ישראלי ונאמר לו כל עליו לעשות טסט ותיאוריה.

המבקש הוסיף "לגבי הפסילה הוא אמר לי שאני הייתי בפסילה אבל כשאני באתי לסדר את הרישיון זה מבוטל".

המבקש הודה כי הוא ידע כי הוא פסול, אך הוא פועל לסדר את העניין מול משרד הרישוי.

בחקירתו ניסה המבקש לטעון כי הוא לא הבין את ההבדל בין פסילה לבין פקיעת תוקף רישיון נהיגתו ולכן הודה כי הוא ידע על הפסילה.

טענה זו תידון בתיק העיקרי. בשלב הנוכחי ביהמ"ש אינו נזקק לטענות כנגד קבילות ההודאה או משקלה. לעניין זה ראה ב"ש 9107/09 מחוזי (ת"א) ליאור כוכבי נ' מדינת ישראל, שם קבעה כב' הש' אמסטרדם כי הודאה עשויה לשמש ראיה בכוח אשר ייתכן ובסוף ההליך תהיה קבילה, או שלא תהיה קבילה.

אוסיף גם כי במקרה הנוכחי מדובר במבקש ישראלי, דובר השפה העברית אשר מחקירתו עולה בבירור כי הוא ידע על הפסילה והוא השיב באופן ענייני לשאלות אותן נשאל בנוגע לפסילה ולפקיעת התוקף, כל נושא בנפרד.

המבקש מצידו לא המציא ראיה לפיה משרד הרישוי ביטל את הפסילה, כפי שטען בחקירתו במשטרה.

כאמור, מכוח הודאתו של המבקש קיימת ראיה לכאורה כי הוא ידע על הפסילה ונהג, לפיכך, בזמן פסילה במועד האירוע.

נבהיר כי האירוע התרחש לאחר שחלפה שנה מיום חזרתו לארץ של המבקש ולפיכך הוא לא היה רשאי להשתמש עוד ברישיון הנהיגה הזר שלו ואילו רישיון נהיגתו הישראלי פג עוד בשנת 2007.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים בדואר ובפקס.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"א, 16 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.