אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הררי ואח' נ' אנקורי ואח'

הררי ואח' נ' אנקורי ואח'

תאריך פרסום : 23/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
52319-08-10
23/03/2011
בפני השופט:
ריבה ניב

- נגד -
התובע:
1. גדעון הררי
2. אורי גולבארו

הנתבע:
1. דוקוסטורי בע"מ
2. סטימצקי (2005) בע"מ

החלטה

1. גדעון הררי

2. אורי גולבארו

משיבים 3. יוסף רחימי

החלטה

לפני בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיבים כנגד המבקשת/ הנתבעת 4, אליה הצטרף ב"כ המבקשת/ נתבעת 3.

1.התביעה שלפני הוגשה לפי חוק איסור לשון הרע כנגד 4 נתבעים וסכומה הוא 300,000 ₪. במקביל לסעד הכספי התבקש בית המשפט להורות על איסור הפצה של הספר או החרמת עותקיו הן בחנויות הספרים והן בהוצה לאור וכן להורות על פרסום תיקון והכחשה של הפרסום המשמיץ.

2.המשיבים הינם ממזוכי "פרשת מע"צ" (ת"א 1168/01). הנתבע 1 – סגן ניצב במשטרת ישראל (בדימוס), והנתבעת 2 הינה חברה פרטית בשליטתו. הנתבע 1 היה קצין מודיעין בתקופה הרלוונטית אשר פרסם ספר בשם "בעין בולשת – זכרונותיו של בלש וחוקר במשטרת ישראל" ולנתבעת 2 הזכויות בו (להלן: "הספר"). נתבעת 3 היא חברה העוסקת בהוצאת ספרים והפקת סיפורי ביוגרפיות, החל משלבי הראיון והכתיבה וכלה בהדפסת הספר בבית הדפוס והיא הוציאה את הספר, בעוד שהנתבעת 4 , העוסקת בהפצת ומכירת ספרים -מוכרת אותו. בכתב התביעה נטען כי בפרק י"א בספר, הקרוי: "האמת על פרשת מע"צ" פורסמו דברי לשון הרע כנגד המשיבים. לטענת בא כוחם, ידעו המבקשות, או היה עליהן לדעת אודות הפרסומים המשמיצים בספר.

3.המבקשת, המפעילה רשת ארצית למכירת ספרים, שברשימת המלאי שלה מצויים עשרות אלפי כותרים ולמעלה מ – 1,000 כתבי עת – טוענת כי אין לה קשר לפרסום וכי צורפה לכתב התביעה רק משום היותה "כיס עמוק". לגרסתה, אין לה כל דרך לדעת מהו תוכן הספרים הנמכרים ברשת "סטימצקי" במיוחד כשהמשיבים לא דרשו ממנה להסיר את הספר ממדפיה. לגרסתה, לו בדקו זאת, היו המשיבים מוצאים כי אינה מוכרת את הספר בחנויות מזה למעלה מ – 3 שנים, עוד לפני הגשת כתב התביעה. המו"ל אף מפנה לספר, בו הודפס במפורש כי אין המוציאה לאור אחראית לתוכנו.

4.תגובת המשיבים הינה כי ס' 12 לחוק איסור לשון הרע, מטיל אחריות אזרחית על מי שמוכר את הפרסום או מפיצו בדרך אחרת. לגרסתם הנטל על המבקשות להוכיח כי הסעיף לא חל עליהן. השאלה האם ידעו או היה עליהן לדעת, טרם נדונה בפסיקה והיא שאלה של מדיניות משפטית. מכיון שכך, אין לסלק התביעה על הסף כנגד השתיים.

5.תשובת המבקשות היא כי לשונו הברורה של החוק לא מאפשרת לבעל חנות ספרים להיות חשוף מידי יום לתביעת דיבה על כל ספר שמוכר.

6.לאחר שעיינתי בכתב התביעה, הבקשה לסילוק על הסף והתשובות לה, סברתי כי יש לדחות את הבקשה:

בס' 12 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 נקבעה אחריותם של מדפיס ומפיץ:"פורסמה לשון הרע בדפוס, למעט בעיתון בעל תדירות הופעה של ארבעים יום או פחות המוצא לאור על פי רישיון בעל תוקף, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע גם מחזיק בית הדפוס, כמשמעותו בפקודת העיתונות, שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל לשון הרע".

7.בית המשפט רשאי לסלק תובענה על הסף בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. בפסיקה נקבע כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". (ר' ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478).

8.מתי פרשת התביעה אינה מגלה עילה?

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה... בית המשפט – בבואו לשקול אפשרות זו – ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן". (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, בעמ' 171, ור' גם ע"א 335/78שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 – 156).

9.בענייננו, אין מחלוקת שהמבקשות הוציאו/מכרו את הספרים. השאלה אם ידעו או היה עליהן לדעת, באמצעות הליך בקרה כלשהו, שהספר מכיל לשון הרע היא שאלה שהמענה לה מושתת על עובדות לצד סוגיות משפטיות המצריכות הבאת ראיות והכרעה עובדתית. לפיכך, בנסיבות אלו אין מקום להורות בשלב זה של ההליך על סילוק התביעה על הסף. על פי הראיות שיוגשו ובסוף הדיון, יוכל בית המשפט לקבוע את ממצאיו העובדתיים ועל פיהם לגבש מסקנותיו המשפטיות.

הבקשה נדחית. ההוצאות תקבענה בסופו של ההליך.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"א, 23 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ