אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרפז ואח' נ' אי. אף.סי בניין והשקעות בע"מ

הרפז ואח' נ' אי. אף.סי בניין והשקעות בע"מ

תאריך פרסום : 15/06/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
484-12-09
15/06/2010
בפני השופט:
רננה גלפז מוקדי

- נגד -
התובע:
1. אלון הרפז
2. עדי הרפז

הנתבע:
אי. אף.סי בניין והשקעות בע"מ
פסק-דין

פסק דין

התביעה

1.         התובעים, בני זוג, הגישו תביעה זו כנגד הנתבעת, חברה ממנה רכשו את דירתם ברחוב אלכסנדר זייד בקרית חיים. התובעים טוענים כי שילמו לנתבעת סך של 3,704 ₪, סכום שאינם חבים לה, וזאת על מנת שהנתבעת, תפעל עפ"י סעיף 5 ג' להסכם המכר שנכרת בין הצדדים, ותרשום את  דירת התובעים בלשכת רישום המקרקעין, דבר אשר סירבה לעשות עד לאחר תשלום החוב הנטען ע"י הנתבעת. לכתב התביעה צורף מכתבו של עו"ד א. הכהן, מיום 16.9.09, לפיו התובעים משלמים את סכום החוב, רק על מנת שדירתם תרשם בטאבו.

2.         לטענת התובעים, סכום החוב הנטען ע"י הנתבעת והמוכחש על ידם, נובע מתשלומים בגין צריכת מים וחשמל, אשר בה הם אינם צריכים לשאת במלואה, אלא בחלקה היחסי בלבד. המדובר בבניין, בן 4 דירות, כאשר 3 מהדירות לא היו מאוכלסות בתקופה הרלוונטית, לפיכך, טוענים התובעים, אמורים הם לשאת ב-1/4 מכל תשלום שהינו בגין הרכוש המשותף וביתרה על הקבלן- הנתבעת - לשאת.

            להוכחת טענותיהם לעניין צריכת כמות המים, צרפו התובעים חשבון מים עבור החודשים מרץ ואפריל 06, ממנו עולה כי צריכת המים בגין הבית והגינה היו כ-15 קוב מים, לשיטת התובעים הם אמורים לשלם צריכה זו בכפולה של מחיר לקוב, ואת ההפרש על הנתבעת להשיב להם. כמו כן, טענו כי מונה המים שהותקן בדירתם על ידי הנתבעת בעצמה, בתאריך 28/11/05, הראה בחלוף חודש ימים, צריכה של 15 קוב בלבד. לטענתם, בחודש אפריל 2006, לאחר שהתקבל טופס 4 לבנין, הראה מונה המים הדירתי שהותקן בביתם, צריכה כוללת של 60 קוב וזאת מאז התקנתו, 28/11/05. לדברי התובעים, שילמו ביתר, עבור המים, סך של 773 ₪.

            עוד טוענים התובעים, כי מאחר ולא הוגשו להם חשבוניות המעידות על התשלום למנקה של חדר המדרגות בבניין בו הם מתגוררים, הם אינם חייבים לשאת בתשלומים אלו, כמו גם, בתשלום החשמל המשותף, שכן הם אינם משתמשים כלל במעלית, לכן על הנתבעת לשאת במלוא התשלום, אם אין דיירים נוספים המתגוררים בבניין.

התובעים טענו כי שילמו לעירייה את מלוא חשבון המים, אחר שנאמר להם כי הסדרת חוב קודם היא תנאי לחיבורם כצרכנים פרטיים ולטענתם, הנתבעת היא שצריכה לשאת בעלויות המים בהם חוייבו, מאחר שהשימוש במים היה שלה, בין היתר, מאחר שהבניין חובר לבניינים נוספיים בכל הנוגע לצריכת מים.

3.         הנתבעת טוענת כי לא רק שאינה חייבת מאומה לתובעים, אלא שהיא אף נשאה בתשלומים שונים שהיו צריכים לחול על התובעים, מאחר ולטענת נציג הנתבעת, ראה כי מדובר בזוג צעיר וריחם עליהם (ראה פרוטוקול עמ' 2 ש' 20-21). נציג הנתבעת, טען כי מונה המים חובר רק לבניין בו התגוררו התובעים, וכי לא חובר לבניינים אחרים, כפי שטען התובע בעדותו בבית המשפט, וכי רק התובעים ניצלו מים לאורך אותה תקופה בה התגוררו בבנין לבדם. לטענת נציג הנתבעת, פנה הוא בעצמו לוועד קרית חיים, אחר ששמע את טענות התובעים, וטען כי חלה טעות בגובה החיוב. הוא אף נשא בעלות בדיקת המונים על ידי ועד קרית חיים, אך עמדת וועד קרית חיים, המספק את המים, היתה כי המונה תקין וכי יש לשלם את החשבון כפי שהוא. עוד טען נציג הנתבעת, כי לא פעם, כשהגיע למתחם אתר הבנייה, בו התגוררו התובעים, ראה כי הם משתמשים במים באורח חופשי. כמו כן, נאלץ להחליף את מפסקי החשמל לעיתים תכופות, עד ששם לב שהתובעת משתמשת בקיסם בתוך מפסק החשמל על מנת שתהייה תאורה לכל אורך היממה. עוד הוסיף נציג הנתבעת, כי לא ביקש מהתובעים את מלוא התשלום בגין הניקיונות אלא רק את חלקם היחסי וביתרה נשאה הנתבעת.

דיון

4.         למעשה, המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה מהי כמות המים אותה צרכו התובעים וכן באיזה חלק של חשבונות החשמל והנקיון של הרכוש המשותף, על התובעים לשאת.

            אין מחלוקת כי התובעים נכנסו לגור בדירה, בטרם ניתן טופס 4, וזאת בתאריך 26/8/05, כאשר התגוררו בבנין באותה תקופה, כדיירים יחידים. במצב דברים זה, היו צריכים לשלם את חשבונותיהם באמצעות הנתבעת, שכן טרם קבלת טופס 4, חוייבה הנתבעת במלוא התשלומים, ובכלל זה אלו הנובעים משימושם של התובעים בדירה.

הדבר נכון הן לגבי תשלומי המים והן לגבי תשלומי הנקיון והחשמל המשותפים.

5.         באשר לסכום החוב בגין צריכת המים, מעיון במסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, עולה כי הנתבעת שילמה ב-5.12.05 סך של 1,873.02 ₪ וב-25.12.05 סך של 5,161.54 ₪ - ובמועד זה עמדה יתרת החובה בחשבונה של הנתבעת בוועד קרית חיים על סך של 102.04 ₪.

            החל ממועד זה, שולמו תשלומי המים על ידי התובעים, באופן שעבור החודשים 11-12/05 חוייבו בסך של 402.71 ₪ בגין 77 קוב ועבור החודשים -1-2/06 חוייבו בסך של 261.50 ₪ בגין 50 קוב.

            כמו כן, בתאריך 2/4/2006, בעת שבוצע גמר החשבון למונה המים של הבנין, מועד בו התחברו התובעים במישרין לרשת המים, שולם על ידי התובעים, מעבר לסכומי החיוב כאמור וכן ליתרת החוב בסך 102.04 ₪ האמורה, סכום נוסף של כ- 517.75 ₪, אשר לגביו נרשם בתדפיסי החשבונות שהוצגו לעיוני כי המדובר ב"יתרה מדייר קודם". לא הוצגו ראיות כלשהן שיש בהן כדי להצביע על מהותה של יתרה זו והתקופה הרלוונטית לה באופן שניתן יהיה להבין על מי הנטל לשאת בתשלום זה.

            להוכחת טענת התובעים בדבר צריכתם בפועל, הנמוכה, כך על פי הטענה, מן הצריכה שנמדדה ואשר עבורה נדרשו לשלם, צירפו התובעים חשבונית אחת ויחידה מן החודשים מרץ-אפריל 2006. יצויין, בהקשר זה, כי גמר חשבון המונה, אשר שימש במהלך תקופת הבניה ואשר מדד את צריכת המים קודם להתקשרות התובעים ישירות מול ועד קרית חיים, בוצע בתאריך 2/4/2006, דהיינו, החשבון שצירפו התובעים מעיד על שימוש בכ- 15 קוב במהלך 25 ימים בחודש אפריל 2006 בלבד והתובעים נדרשו לשלם אז 113 ₪.

כאמור, התובעים התגוררו בדירה מאז חודש אוגוסט 2005, אולם בשל מחלוקת עם הנתבעת, לא שילמו כלל עבור מים עד ליום 2/4/2010, מועד בו התקשרו במישרין עם ועד קריית חיים לצורך אספקת מים. המדובר בתקופה בת 7 חודשים ומחצה.

עבור תקופה זו שילמו לועד קרית חיים, במישרין, סכום של 1,285 ₪.

לא הובאו בפני ראיות מספקות לצורך הערכת / קביעת כמות המים שנצרכה בפועל על ידי התובעים. טענת התובעים כי המונה שהותקן על ידי הנתבעת בדירתם בסוף חודש נובמבר 2005 הראה בתום התקופה צריכה של 60 קוב בלבד לא הוכחה בפני בכל דרך שהיא וכך גם החשבון שהוצג, הרלוונטי לשימוש במים במשך 25 ימים בחודש אפריל 2006, הציג שימוש בתקופה זו של כ- 15 קוב. לכך יש להוסיף את העובדה שלדירת התובעים גינה, הדורשת בתקופות מסויימות השקיה רבה יותר, בפרט בחודשי הקמתה ובחודשים מסויימים בשנה. כמו כן, יש לקחת בחשבון שלחשבון המים מתווספים רכיבים נוספים – כגון: היטל ביוב, אגרת ביוב, והתשלום לרשות עבור המים, אינו מורכב אך ורק מכמות המים שנוצלה בפועל. התובעים טענו, אמנם, כי חשבונות המים כללו גם ניצול מים בבניינים נוספים במקום, אולם לא הובאה לכך כל ראיה והנתבעת הכחישה טענה זו מכל וכל.

במצב דברים זה, על סמך המסמכים שהוצגו בפני, נראה כי הסכום הכולל ששולם על ידי התובעים לנתבעת הינו סביר וכי כמות המים בעבורה שולם סכום זה, מתיישבת, אף היא, עם ראיות התובעים עצמם באשר לכמות המים שנצרכה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ