אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרפו ואח' נ' מושב טל שחר ואח'

הרפו ואח' נ' מושב טל שחר ואח'

תאריך פרסום : 03/07/2013 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
49106-06-13
25/06/2013
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
1. יצחק הרפו
2. נוגה הרפו
3. ליזה בן-יאיר
4. מורן הרפו
5. שירלי הרפו
6. סיוון הרפוכולם

הנתבע:
1. מושב טל שחר
2. עזבון המנוחה אסתר בורקו ז"ל
3. אלרואי קנבל
4. רומי קנבל

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת הלית סילש), לפיה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה מפינויים ממשק מס' 78 במושב טל שחר (להלן: הנחלה), שנתבקשה עד להכרעה סופית בערעור שהוגש על ידם על החלטת ראש ההוצאה לפועל בראשון לציון (כב' הרשמת נעמה פרס) אשר הורתה בין היתר על פינויים מהנחלה.

בד בבד עם הבקשה לרשות ערעור הגישו המבקשים בקשה דחופה להורות על עיכוב הליך הפינוי של המבקשים מהנחלה, פינוי הקבוע ליום 30.6.13.

2. רקע הבקשה הינו הליכים וסכסוכים ממושכים הנוגעים לנחלה, והמתנהלים מזה למעלה משלושה עשורים, מאז שנת 1978 ועד היום. במסגרת זו התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים מרובים בבתי משפט שונים (ובין היתר בתי משפט השלום בירושלים ובראשון לציון, בית המשפט המחוזי בירושלים ובית המשפט העליון, וכן הליכים לפני המשקם עפ"י חוק ההסדרים במגזר החקלאי ולשכת ההוצאה לפועל). הליכים אלה התנהלו הן בין המבקשים למשיבים (בהרכבים שונים), והן בשלבים קודמים בין מורישיהם, ועניינם נוגע הן להסכמי המכר בין הצדדים השונים שקשורים לנכס, והן ביחס לחובות כלפי המשיב 1 – טל שחר. ההליכים פורטו בהרחבה בעמ' 1-6 להחלטת בית המשפט קמא.

בהמשך לפסק הדין שניתן בעניין, נפתח תיק הוצאה לפועל, שההחלטה האחרונה בו היא שהיתה נושא הערעור שהוגש לפני בית המשפט קמא, ואשר החלטתו בה, היא נושא הבקשה שלפני.

למען השלמת התמונה יצויין, כי במהלך כעשר השנים שבין 1986 ל-1996, נוהלו הליכים שונים בין אביו המנוח של המבקש 1, סבן של המבקשות 3-6, לבין המשיב 1 – מושב טל שחר, באשר לחובו המנוח כלפי המושב.

לאחר פטירת הורי המבקש 1, ניתן פס"ד המשקם (עפ"י חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי), אשר קבע את חובו של המנוח ובהמשך מונה עו"ד קופנהגן ככונס נכסים. בשנת 1998 נדחה ערעור שהוגש על ידי המבקש על ההחלטה האמורה, וכן נדחו טענותיו של המבקש, בהליכים נוספים בהם נקט, בהחלטת המשקמת מיום 14.9.04. ערעור שהוגש על החלטת המשקמת, נדחה ביום 23.11.05 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.

ביום 6.12.06 נבחרה הצעת המשיבים 3 ו-4 לרכישת זכויות בנחלה, זאת במסגרת הזמנה שפורסמה להצעת הצעות לרכישת הנחלה על ידי כונסי הנכסים. ביום 2.3.07 אושר הסכם המכר על ידי ראש ההוצאה לפועל, ובעקבות האמור ננקטו הליכים נוספים על ידי המבקשות 2-6, עד אשר נדחתה ביום 17.8.10 תביעתן, בבית משפט השלום בירושלים, פס"ד שאושר בערכאת הערעור ביום 2.1.11, וכן בבית המשפט העליון ביום 8.11.11.

בסמוך לאותו מועד הוגשו תביעות נוספות וכן בקשות שונות ללשכת ההוצאה לפועל, שעניינן בקשה לביטול הסכם המכר שבין המשיבים 1 ו-2 (כונסי הנכסים) לבין המשיבים 3 ו-4 (רוכשי הנחלה), דרישה לדיור חלופי ועיכוב הליכים. כלל הבקשות נקבעו לדיון ביום 21.5.13 שבסיומו ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל נושא ענייננו, שתוצאתה הוא פינוי המבקשים מהנחלה. הפינוי נקבע בתחילה ליום 30.5.13 ואח"כ ניתנו שתי ארכות להתארגנות, האחת עד יום 24.6.13 והשניה, במסגרת החלטתו של בית המשפט קמא, עד ליום 30.6.13.

דומה כי המבקשים לא החמיצו כל טענה אפשרית בטיעוניהם ומשיגים על כל תג ותג בהחלטתו של בית המשפט קמא. תמצית טיעוניהם היא, כי החלטת בית המשפט קמא שלא לדחות את ערעורם על הסף תוך מתן הוראה למזכירות לקבוע מועד לדיון בערעור (הנוגע למניעת המכר ללא ההגנות הקנויות להם לטענתם מכח סעיפים 38 ו-39 לחוק ההוצל"פ) מחד, ומאידך לא להיעתר לבקשתם למתן צו מניעה עד מתן הכרעה סופית בערעור, מהווה "סתירה פנימית ואבסורד", שכן באם יזכו בערעורם, לא תהיה זכייתם ישימה ובת משמעות. כן טוענים הם כי שגה ביהמ"ש קמא משלא שקל מתן צו מניעה בכפוף להפקדת ערובה כספית דבר המקפח את זכויותיהם.

לגופו של עניין טוענים המבקשים, כי יש להם ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ולו בשל העובדה כי ערעורם לא נדחה על הסף, כי סיכויי תביעת המבקש 1 בביהמ"ש המחוזי בירושלים להתקבל גבוהים, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, וכי קביעת ביהמ"ש כי בקשתם לוקה בחוסר תום לב שגויה, שכן הם עושים כל שיכולים "לעמוד ולהלחם על זכויותיהם כדי לא לאבד את ביתם".

4. אחר עיון בבקשה על נספחיה, בפרוטוקול ובהחלטת בית המשפט קמא (מיום 19.6.13 ומיום 23.6.13 בהתאמה), לא מצאתי להיעתר לה.

5. ראשית וכידוע, מתן או אי מתן סעד זמני מסור לשיקול דעתו של בית המשפט הדיוני, ובדרך כלל לא יתערב בית-משפט לערעורים בהחלטה מסוג זה ולא יסתור את שיקול דעתו של בית משפט קמא, תוך שמעורבותה של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית לגבי מתן סעד זמני נעשית במשורה ובמקרים נדירים בלבד (ר' למשל: רע"א 8843/09 רוזה סטרוד נ' עו"ד קובי אשכנזי, פסקה 4 להחלטת כב' השופטת א' חיות (5.11.09), רע"א 3851/11 יוסף נדב נ' אביעד לוי, פסקה 4 להחלטת כב' השופטת א' חיות (7.6.11), רע"א 5290/08 עמליה הורוביץ ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח', פסקה 5 להחלטת כב' השופטת ע' ארבל (1.7.08), רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פסקה 4 להחלטת כב' השופטת ט' שטרסברג כהן (15.5.97); רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ (15.11.98); רע"א 8267/07 סאמר נ' מוסא (14.10.07).

לא מצאתי שענייננו נופל במסגרת מקרים חריגים אלו, ואך בשל כך דין הבקשה להדחות.

6. ואולם, גם לגופו של עניין לא מצאתי יסוד למבוקש. החלטתו של בית המשפט קמא המשתרעת על פני 26 עמודים, סוקרת בהרחבה ובפירוט רב את רקע ההליכים, טענות הצדדים וההלכות החלות בנושא, ולאחר מכן, מפרטת באופן בהיר וממצה את הנושאים השונים שבאו לפני בית המשפט ובכלל זה עורכת הפרדה בין מישורי סיכויי הערעור השונים – הן סיכויי הערעור ביחס לבקשות שהוכרעו על ידי הרשמת, והן סיכויי הערעור בשל המשמעות שיש לייחס להעדרן של ההחלטות המתייחסות ליתר הבקשות שהוגשו על ידי המבקשים.

לעניין זה מצא בית המשפט קמא כי אין בפיצול ההחלטות בבקשות השונות ובעובדה כי טרם ניתנה החלטה ביחס לחלקן, כדי להצדיק הקפאת הליכי הפינוי, או ביטול החלטת כב' הרשמת בדבר הפינוי. באופן קונקרטי לא מצא בית המשפט קמא כי יש בהחלטה לעניין ביטול הסכם המכר/הסכם הפשרה כדי לשנות או להשליך על שאלת פינויים של המבקשים, או מי מהם מהנכס, ללא קשר לתוצאת ההחלטה, וזאת בין היתר נוכח העובדה, שבתיק מונו שני כונסי נכסים הפועלים בנכס מזה למעלה מעשר שנים ביחס לחוב העולה, כך על פי טענת המשיב 1, על חמישה מיליון ₪ והליכי הפינוי מנוהלים כנגד גורם שאינו בעל זכות כלשהי במקרקעין. על כן, אין משמעות לזהות הרוכש, שכן לא יהיה בה כדי להביא למסקנה שיש למי מהמבקשים זכויות בנחלה. יתרה מכך, אף אם יבוטל ההסכם, לא יהיה בכך למנוע מהמבקשים להשתתף בהליכי הרכישה, אם וככל שיהיו כאלה, כיסוד טענתם לביטול. בית המשפט אף מציין בצדק את התמיהה העולה מטענת המבקשים להעדר יכולת כלכלית מחד המצדיקה סעד של דיור חלוף, ומאידך טענתם כי מבקשים הם לרכוש את הנחלה אשר שוויה למעלה משני מיליון ₪.

בית המשפט קמא מצא את סיכויי ערעורם של המבקשים ביחס לסוגית עיכוב ההליכים עד לסיום ההליכים המתנהלים בבית המשפט כ"נמוכים עד קלושים", זאת בין היתר בשל היות החלטת הפינוי ומועדו חלוטה, הסיכויים לקבלת הבקשה לגופה נמוכים מאד ולא ניתן להתעלם מהיקף ההליכים שננקטו בתיק. גם שאלת זכויות צדדים שלישיים אין בה כדי להשליך לתוצאת פינויים, ואף סיכוי הערעור ביחס להחלטת כב' הרשמת באשר לדיור חלוף קטנים מאד. לבסוף למרות שבית המשפט קמא היה ער למצב הרגיל לפיו נוטה בדרך כלל מאזן הנוחות לטובת הצד המבקש עיכוב פינוי, הרי שבענייננו, הנזק שיגרם למשיבים – הזוכים בתיק ההוצאה לפועל, הנושים (משיבים 1 ו-2) ורוכשי הזכויות בנחלה (משיבים 3 ו-4) רב, ואין מקום לבחון את סוגית מאזן הנוחות, במנותק מכלל ההליכים אשר התנהלו עד כה, לרבות פרק הזמן בו שוהים המבקשים בנכס, לעובדה כי לכאורה אין מחלוקת שלא משולמים דמי שכירות או דמי שימוש ראויים, כי ניתנו צוי מניעה מרובים שעמדו בתוקפם שנים ארוכות וזאת בשל הליכים שיזמו המבקשים ואשר נדחו, בסופו של יום, כולם. ולבסוף, מעבר לאיזון בין מאזן הנוחות וסיכויי ההליך, מצא בית המשפט קמא חוסר תום לב בהתנהלותם של המבקשים, שנמנעו מהצגת כלל הנתונים העובדתיים ופריסת מכלול המסמכים. שלושת השיקולים האמורים הביאוהו לדחיית הבקשה לצו מניעה.

במכלול שיקוליו אלה של בית המשפט קמא, ובשקלול הסיכויי הערעור הנמוכים, מאזן הנוחות וכשל התנהלות המבקשים מבחינת תום הלב הנדרש מהם, בד בבד עם האינטרס הציבורי כי הליכי האכיפה וההוצאה לפועל יתנהלו באופן סביר לא מצא בית המשפט לנכון להעתר לבקשתם.

לא זו בלבד שהחלטת בית המשפט קמא על כל מרכיביה מבוססת כראוי, אלא שלדעתי אין כל יסוד לטענות המבקשים, ככל שקיימים כאלה, כדי לפגום בה בצורה כלשהיא, בהיותם שוליים לעיקר.

7. בית המשפט קמא הביא בחשבון את מכלול השיקולים הנדרשים, ולא מצאתי כי נפלה תחת ידו כל שגגה באופן כלשהו המצדיק התערבות ערכאת הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ