אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרכבי ואח' נ' מדינת ישראל

הרכבי ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 18/02/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
40982-04-13
16/02/2014
בפני השופט:
צבי ויצמן

- נגד -
התובע:
1. יעקב הרכבי
2. חוה הרכבי

הנתבע:
מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
פסק-דין

פסק דין

המבקשים עותרים לקבלת סעד הצהרתי המורה למשיבה להאריך את חוזה החכירה מיום 1.11.70 הנוגע למקרקעין הידועים כחלקה 46 בגוש 7814 (להלן- המקרקעין), וזאת מבלי שתיווסף לחוזה החכירה המוארך תניית שינוי יעוד, וכן להורות למשיבה ליתן הסכמתה ללא תנאי להעברת 5/17 מהזכויות במקרקעין לידי הרוכשים אשר רכשו אותן מהמבקשים לפי הסכם מכר מיום 31.1.96.

תמצית העובדות הנדרשות לנדון

1.על רקע המצב הכלכלי ששרר בשנותיה הראשונות של המדינה, והצורך בפיתוח הכלכלה על דרך עידוד השקעות הון של אזרחי חוץ במקרקעי המדינה שיעודן חקלאי, הוחלט ע"י ממשלת ישראל כי רשות הפיתוח תחכיר אדמות שיעודן חקלאי לחברות שונות ואלו מצידן תחכרנה אדמות אלו לתושבי חוץ. לתושבי החוץ אשר השקיעו בחכירת הקרקעות הנזכרות ניתנו הטבות כלכליות שונות, כמפורט בחוק לעידוד השקעות הון, התש"י – 1950 (להלן – החוק לעידוד השקעות).

בין החברות הנזכרות הייתה גם חברת מטעי רסקו בע"מ (להלן – רסקו).

2.וכך הלך לו אחד, מר סמואל אילובסקי ז"ל (להלן מר אילובסקי ז"ל), יהודי תושב ניו יורק, וחתם ביום 28.7.54, על חוזה חכירה לדורות בשפה האנגלית בינו לבין רסקו, ביחס לחלקות 22,29 ו – 30 בגוש 7814/7815 אשר שיטחן הכולל עמד על כ -50 דונם (להלן חוזה החכירה המכונן).

בחוזה החכירה המכונן צוין, בין השאר, כי ניתן יהא להאריך את חוזה החכירה ע"פ תנאי החכירה שיהיו נהוגים בקק"ל לגבי קרקע חקלאית בעת הארכה, ובלשון החוזה–

"The Agreement of Lease shall be for a period of 49 years, with the right of the Grower to extend this period for another 49 years, subject to the terms and conditions prevailing in the agreement of lease of the Keren Kayemeth Leisrael for agricultural land, in force at that time") (ראה הסיפא לסע' 8 להסכם החכירה המכונן

3.ביום 1.4.57 הוסיפה רסקו וחתמה על חוזה עיבוד קרקע המתייחס אך ורק לחלקה אחת מבין השלוש הנזכרות – חלקה 22 (להלן- חוזה עיבוד הקרקע), ואולם הפעם כצד לחוזה שימשה דווקא רעייתו של מר אילובסקי ז"ל, הגב' איזבלה אילובסקי ז"ל (להלן- גב' אילובסקי ז"ל). המבקשים בעתירתם מניחים כי הסיבה לשינוי בזהות חוכר המישנה של המקרקעין הורתה בכך שמר אילובסקי העביר בשלב מסוים, בין חתימת חוזה החכירה המכונן לבין החתימה על חוזה עיבוד הקרקע, את זכויותיו במקרקעין לידי רעייתו, הגב' אילובסקי ז"ל.

4.מכל מקום, בין רסקו, אשר כאמור חכרה את המקרקעין מרשות הפיתוח, לבין רשות הפיתוח נכרת הסכם חכירה ביום 24.10.61 (להלן – הסכם החכירה הראשי) בו נקבע, בין השאר, כי רסקו רשאית להעביר את זכויותיה במקרקעין ע"פ הסכם החכירה הראשי ל"בעלי המטע" איתם התקשרה, ולבקש כי חוזה החכירה עם בעל המטע יחתם ישירות עם רשות הפיתוח.

נציין כבר עתה כי הסכם החכירה הראשי לא צורף לכתבי הטענות של מי מהצדדים ואולם העובדות שפורטו לעיל נזכרו בהסכם החכירה הישיר שנכרת בין רשות הפיתוח לגב' אילובסקי ז"ל, הכל כפי שיפורט להלן.

5.בהתאם לאמור לעיל, נכרת ביום 1.11.70 הסכם חכירה נוסף בין רשות הפיתוח לגב' אילובסקי ז"ל, הפעם בשפה עברית (להלן- הסכם החכירה הישיר). בהתאם להסכם החכירה הישיר נרשמה הגב' אילובסקי ז"ל בלשכת רישום המקרקעין בנתניה כחוכרת של המקרקעין, אשר בין לבין קיבלו מיספור חדש – חלקה 46 בגוש 7814 (להלן – המקרקעין).

בהסכם החכירה הישיר צוין כי תקופת החכירה הינה מיום 1.10.69 ועד ליום 30.9.02 (סע' 3 (א) להסכם החכירה הישיר).

6.להלן נצטט מספר סעיפים מתוך הסכם החכירה הישיר אשר תהא להם משמעות לעניין המחלוקת שנפלה בין הצדדים דנן.

כך בסע' 2 לחוזה החכירה הישיר צוין, בין השאר, כי –

"המחכיר מוסר לחוכר והחוכר מקבל מהמחכיר את הנכסים המוחכרים למטרת נטיעתם, גידולם החזקתם, עיבודם וניהולם של מטעי פרי הדר, וגידולים סובטרופיים, בתנאי מפורש שאסור יהיה לחוכר להשתמש בנכסים המוחכרים למטרה אחרת כלשהי"

ע"פ האמור בסע' 2 (ב) להסכם החכירה הישיר, הרי שככל שהחוכר לא ימלא את התחייבותו זו, תעמוד למחכיר הזכות לבטל את חוזה החכירה ואף להשיב אליו את המקרקעין המוחכרים או כל חלק מהם שלא עובד.

בסע' 3 (ב) צויין כי –

"בתום תקופת החכירה הראשונה לפי החוזה הנוכחי, תהיה לחוכר הזכות לחדש את החכירה לתקופה נוספת של 49 שנה שנים, לפי תנאי החכירה שיהיו נהוגים בחכירות על אדמות קרן קיימת לישראל לגבי קרקעות המיועדות למטעי הדר ולגידולים סובטרופיים..."

סע' 3 (ג) להסכם החכירה הישיר קובע כי –

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ