אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הריסון-ברנבאום נ' פרבר ואח'

הריסון-ברנבאום נ' פרבר ואח'

תאריך פרסום : 16/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום ירושלים
12655-06-11
12/12/2011
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע:
רנה הריסון-ברנבאום
הנתבע:
1. ענת פרבר
2. יעקב פרבר
3. בת-שבע פרבר

החלטה

1.כנגד המבקשים, שוכרת דירה שעשתה שטר חוב על סך נומינלי של 40,000 ₪ להבטחת חיובי שכירות ושני ערבים לשטר החוב, הוגש השטר לביצוע על סך נומינלי כולל של 18,400 ₪. לבקשת ביצוע השטר צורף העתק לא חתום על הסכם שכירות כמו גם, בין היתר, הודאת דוא"ל שבה פורטה יתרת חוב בגין תשלומים שלא שולמו לספקי שירותים כמו גם בגין ארנונה בסך כולל של 7,842.85 ₪ (לרבות חיוב תשלום גז בסך של כ- 5,490 ₪). במהלך הדיון היום התברר כי הסכום שתשלומו נדרש ואשר ננקב בבקשת הביצוע כולל גם דמי שכירות בסך 6,000 ₪ לחודש עבור חודשיים (ספטמבר ואוקטובר 2010), לאחר ניכוי סך של 1,200 ₪ שעל פי שיטת התובעת הייתה זכאות להחזר מתוך סכומי הארנונה בשים לב לכך שחלק מנכס המקרקעין היה בשימוש התובעת לצורכי איחסון.

2.המבקשים טוענים, בין היתר, כי הלכה למעשה סוכם עם המשכירה, בעל פה ובכתב, על עזיבת הנכס ופינויו בסוף חודש ספטמבר 2010, ולכן אין מקום לתבוע דמי שכירות גם עבור חודש אוקטובר 2010 (הגם שאין מחלוקת שדמי השכירות בסך 6,000 ₪ בעבור חודש ספטמבר לא שולמו). עוד טוענים המבקשים, כי דרישותיה של המשיבה לתשלום חיובי הגז הינן מופרזות וממילא לא ניתנה להם הזדמנות של ממש לברר ולבדוק את פשר ושיעור החיוב אל מול ספק הגז. עוד מתברר, כי המבקשים חולקים על סוגיית הקיזוז בגין השטח שבו אוחסנו חפצים של התובעת ולשיטתם הם זכאים לקיזוז כולל של 3,680.60 ₪ בגין כך. עוד טוענים המבקשים לקיזוז סך כולל של 300 ₪ בגין ביקור של שרברב ותיקון מערכת ביוב. באשר לחוב ארנונה בגין חודש ספטמבר 2010, לשיטת המבקשים שיעורו היחסי שיש צורך לשלמו עומד על 721.75 ₪ (מאותו הטעם שבגינו נדרש קיזוז חיוב הארנונה עד לחודש ספטמבר). לטענת המבקשים, הייתה מוכנה המבקשת 1 לשלם סכום שאינו שנוי במחלוקת בסך של 2,791.15 ₪ כנגד התחייבות להשבת שטר החוב וויתור על תביעות עתידיות, ומאוחר יותר אף הייתה מוכנה לשלם סך של 1,500 ₪ בגין חיובי הגז עד לבירור סופי של שיעור החיוב. טענה נוספת שטוענת המבקשת היא, כי יש לקזז סך של 32,000 ₪ מסכום החוב הנתבע על פי השטר, בחישוב של 2,000 ₪ לכל חודש שכירות (16 במספר), הואיל ומלכתחילה לא הובא לידיעת הנתבעת דבר קיומם של מפגעי ביוב. זאת בהתחשב ביחס שבו פחת שווי דמי השכירות לעומת שווים על פי ההסכם, על יסוד הוראות 9 (א)(2) לחוק השכירות והשאילה, התשל"א – 1971.

3.המבקשת נחקרה היום בפני ולאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות על צרופותיהם שוכנעתי, כי אין לקבל את ההתנגדות אלא תוך חיוב המבקשים בהפקדה כספית, כפי שיפורט להלן. אכן, עסקינן במערכת יחסים בין צדדים קרובים לשטר שמכוחה יכולות לעמוד לנתבעים גם טענות במישור דיני החוזים. טענות, אשר חלקן (כפי שיובהר) תצרכנה שמיעת ראיות וקביעה של ממצאים עובדתיים לבירור המחלוקות בין הצדדים. אולם על טענות נתבעים במסגרת בקשת רשות להתגונן (או התנגדות לביצוע שטר, בענייננו) להיות מפורטות דיין ולהצביע על הגנה אפשרית מפני מלוא סכום התביעה.

4.כידוע אין די בהעלאת טענת כלליות ולא מפורטות לקיומו של נזק בר קיזוז על מנת לזכות נתבע ברשות להתגונן (השוו למשל: ע"א 146/68 דולגי נ' יהושוע פ"ד כ"ב(2) 302; ע"א 373/69 חונן נ' חגור מושב עובדים להתיישבות שיתופית פ"ד כ"ג(2) 347; ע"א 431/86 נאות מרינה בת ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מ"ג(2) 362). הוא הדבר עם טענת המבקשים בדבר זכאות גורפת לקיזוז עבור תקופת שכירות של 16 חודשים על דרך ניכוי מתוך דמי השכירות של שווי הפחת המוערך בגין תקלות הביוב ומפגעי הריח. ראשית, המבקשים לא הציגו כל תחשיב או שומה של ממש באשר לשוויו המוערך של הפחת בדמי השכירות ואין די בהערכה גורפת של שליש מסכום דמי השכירות על מנת לעמוד בכללים הדורשים פירוט מספק לאופן ביצוע התחשיב. שנית, דומני שהגיונה של טענה זו בעייתי על פניו שעה שאין למעשה חולק, כי הנתבעת המשיכה להתגורר בנכס במשך למעלה משנה ולמעשה הסכימה כל אותה העת לשלם את דמי השכירות המוסכמים בסך 6,000 ₪ לחודש. בנסיבות אלה, ספק אם טענה זו יכולה לעמוד, על פניה, כטענת הגנה של ממש מפני מלוא סכום התובענה.

5.בנסיבות אלה, נותרנו עם טענות ההגנה הנוספת של הנתבעים כנגד מלוא סכום התביעה על פי השטר. הטענות בדבר היעדר זכאות לתשלום בגין שכירות חודש אוקטובר 2010 נוכח ההסכמות בעל פה, כמו גם סוגיית קיזוז חיובי הארנונה טעונות בירור ראייתי של ממש. אף אין מקום להידרש לשאלת חיובי הגז והחיובים הנלווים האחרים, בטרם הוצגו ראיות התובע בדבר תשלומם בפועל.

יחד עם זאת, אין אלה פני הדברים באשר לחיוב השכירות בגין חודש ספטמבר 2010 (שהלכה למעשה חבות לתשלומו , במובחן מטענות קיזוז קונקרטיות, איננה מוכחשת). אלמלא טענות הקיזוז הספציפיות הייתה צריכה המבקשת 1 לשלם בגין שכירות חודש ספטמבר 2010 סך של 6,000 ₪, שלא שולמו וכן את חיוב הארנונה בגין חודש זה, לשיטתה. גם לשיטת המבקשים, כעולה מהראיות שצורפו על ידם, היו צריכים לשלם סך של כ- 2,800 ₪, לאחר קיזוז חיוב שכירות וארנונה של חודש ספטמבר 2010 אל מול חיובי הארנונה הכוללים, כנטען על ידם (להלן גם: "חיוב חודש ספטמבר"). סכום זה לא שולם עד עתה, וגם לשיטת המבקשים, רק הטענה הגורפת בדבר קיזוז בגין מפגעי הביוב כנגד מלוא סכום התביעה, עשויה לשמש כהגנה דחוקה (כאמור לעיל), כנגדו. בנסיבות אלה ספק אם עומדת למבקשים הגנה עצמאית ברמה מספקת כנגד חיוב חודש ספטמבר, שגם לשיטתם כאמור לעיל לא היה שנוי במחלוקת. לעניין זה אעיר, כי ספק אם הניסיון לתלות תשלומים אלה בהשבת שטר החוב לידי המבקשים עודנו רלוונטי מאחר שממילא התביעה השטרית על יסוד שטר זה מתבררת בבית המשפט וחזקה כי אין התובעת יכולה לתבוע פעמיים בגינו (והתובעת אף ממילא לא טענה דבר מה דומה לעניין זה).

6.כפועל יוצא מכלל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לקבל את ההתנגדות ללא חיוב המבקשים בהפקדה כספית, שעה שלכל הפחות בגין חלק מסכום התביעה, ובהתחשב באמור לעיל לעניין טענת הקיזוז הגורפת בגין מפגעי הביוב, קלושים סיכויי הגנתם. כפועל יוצא תתקבל ההתנגדות בגין מלוא סכום התביעה ככל שיפקידו המבקשים סך של 3,000 ₪ בקופת בית המשפט תוך 30 יום. היה וסכום זה לא יופקד, תדחה ההתנגדות בכל הנוגע לחיוב חודש ספטמבר ותינתנה הוראות דיוניות מתאימות באשר ליתר רכיבי התביעה, בעניינם מתקבלת בזה ההתנגדות.

הוצאות ההליכים, בסך כולל של 1,000 ₪, תושתנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

לעיוני ביום 1.2.12.

תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ב, 12 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ