אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרזי נ' עיריית תל אביב-יפו

הרזי נ' עיריית תל אביב-יפו

תאריך פרסום : 11/07/2013 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום חדרה
4328-10-12
29/06/2013
בפני השופט:
קרן אניספלד

- נגד -
התובע:
אהרן מרדכי הרזי
הנתבע:
עיריית תל אביב-יפו
פסק-דין

פסק - דין

לפני שתי בקשות. האחת מטעם המשיבה, אשר מכוונת לדחייה על הסף של המרצת הפתיחה דנן שהוגשה על-ידי המבקש (להלן הבקשה לסילוק על הסף). השניה מטעם המבקש, בגדרה הוא מבקש להורות על עיכוב ההליכים בתיק הוצאה לפועל 01-10865-04-9 שנפתח נגדו על-ידי המשיבה (להלן הבקשה לעיכוב הליכים).

א.ברקע ההליך והבקשות

1.בהליך העיקרי עתר המבקש ליתן פסק-דין הצהרתי בו תקבענה הקביעות שלהלן: ראשית, כי בהליכים בהם נקטה המשיבה נגד המבקש במהלך השנים 1990 עד 2003 יוצגה המשיבה על-ידי עורך-הדין מר אמיר סטמרי (להלן עו"ד סטמרי); שנית, כי במהלך התקופה האמורה היו מגעים, שיחות ודרישות תשלום בין המבקש לבין עו"ד סטמרי ונמסר לעו"ד סטמרי שהמבקש חולה ואינו יכול לעבוד באופן שבנכס נשוא המחלוקת לא התנהל עסק; לבסוף, כי היה על עו"ד סטמרי להעביר למשיבה את הדברים ששמע מפי המבקש. להלן תובאנה בתמצית העובדות שניצבות ברקע ההליך, כפי שהן נלמדות מכתבי-הטענות שהגישו הצדדים.

2.על-שם המבקש התנהלו אצל המשיבה חשבונות ארנונה בקשר עם הנכס המצוי ברחוב נחמה 4 פינת רחוב רוחמה 16 בתל-אביב (להלן הנכס). בחשבון האחד, שנפתח באוגוסט 1972 ונסגר בדצמבר 1990, סווג השימוש בנכס כמשרדים בשטח של 24 מ"ר. בחשבון נוסף שנפתח בדצמבר 1980 ונסגר בינואר 2007 סווג השימוש בנכס כמשרדים בשטח של 40 מ"ר. בהמשך אוחד שטחן של היחידות באופן שהוא הועמד על שטח כולל של 64 מ"ר בגין שני החשבונות. בעקבות ביקורת שנערכה מטעם המשיבה באפריל 1991 שונה סיווג הנכס למגורים, החל מחודש דצמבר 1990. בעקבות ביקורת נוספת שנערכה באפריל 1995 שונה הסיווג למסחר החל מינואר 1995.

3.המבקש צבר חובות מים וארנונה בגין הנכס (להלן החובות). בעטיים של החובות הגישה נגדו המשיבה שתי תביעות. התביעה האחת הוגשה בינואר 1990 בת"א (של' ת"א) 4914/90 בשל אי-תשלום חובות בגין הנכס שנצברו עד אותו מועד בשני חשבונות הארנונה שנזכרו לעיל. התביעה התקבלה וניתן בה פסק-דין נגד המבקש ביום 12.7.1992 (להלן פסק-הדין הראשון). התביעה השניה הוגשה בת"א (של' ת"א) 15276/94 בגין אי-תשלום חובות נוספים שהתייחסו לנכס בתקופות שונות שמועדיהן פברואר 1990 עד דצמבר 1993. גם בהליך זה ניתן נגד המבקש פסק-דין בינואר 1995 אשר חייבו בתשלום החובות (להלן פסק-הדין השני).

4.המבקש לא פרע את החוב הפסוק שעוגן בפסקי-הדין הללו. על כן הוגשו נגדו פסקי-הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתיקים שמספריהם 01-25594-95-6 ו- 01-03315-62-9 (להלן תיקי ההוצל"פ בגין החובות הפסוקים). בפתיחת התיקים הללו ובנקיטת הליכים בהם יוצגה המשיבה על-ידי עו"ד סטמרי.

משעמד החוב הפסוק על-מכונו בלי שסולק פעלה המשיבה לפרעון החוב באמצעות מימוש נכס מקרקעין בו מתגורר המבקש בדרך המסילה 1 בבנימינה (להלן דירת המגורים). בא-כוחה של המשיבה, עו"ד נימצוביץ', מונה במאי 2009 ככונס נכסים לדירת המגורים (להלן כונס הנכסים) בתיק הוצל"פ (חי') 01-10865-04-9 (להלן תיק המימוש). כינוס הנכסים נדון בהליך נוסף שתלוי ועומד בין הצדדים בת"א (של' חי') 23302-03-10 (להלן ההליך הנוסף).

5.בתגובתה להליך דנן ביקשה המשיבה לסלקו על הסף בשל שורה של טעמים: היעדר בסיס בדין לסעד שהמבקש עותר לו; חוסר סמכות עניינית של בית-משפט זה לדון בהליך וליתן את הסעד המבוקש; סופיות הקביעות שאותן תוקף המבקש בהליך זה, בין שמדובר בפסקי-הדין האמורים לעיל ובין שמדובר בשומות ארנונה שהוצאו לנכס בתקופה שעליה נסב ההליך דנן ולא הועמדו בידי המבקש לדיון בדרך הקבועה לכך בחוק; התיישנות ושיהוי.

6.בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 21.4.2013 קבעתי כי יש להכריע תחילה בטענות המקדמיות שהעלתה המשיבה. תשובת המבקש לטענות הללו הוגשה בכתב ביום 19.5.2013. ההכרעה בטענות המקדמיות עוכבה על-מנת ליתן לצדדים שהות לטעון טענותיהם בקשר עם הבקשה לעיכוב הליכים שהגיש המבקש בהליך זה ביום 6.5.2013 – בקשה שעניינה בתיק ההוצל"פ שנסב על מימוש דירת המגורים באמצעות כונס הנכסים.

ב.דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בהמרצת הפתיחה, בתשובה לה ובתגובת המבקש לטענות המקדמיות שהעלתה המשיבה נחה דעתי כי יש לקבל את עמדת המשיבה ולדחות את התובענה על הסף. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.בלב המחלוקת בין הצדדים ניצב סיווגו של הנכס בידי המשיבה לצרכי חיובו בארנונה, כאשר לעניין זה טוען המבקש כי סיווגו כמשמש למשרדים נעשה שלא כדין וחרף היותו משמש למגורים. מחלוקת זו עוברת כחוט השני לאורך כל ההתדיינות שהתקיימה בין הצדדים במהלך השנים; מקומה לא נפקד גם מן ההליך דנן.

בכך שהמבקש הציג את הסעד לו הוא עותר כסעד שמתייחס לציר היחסים שבינו לבין בא-כוח המשיבה, עו"ד סטמרי, אין כדי לשנות מן המהות הממשית של הסכסוך, מן העילה האמיתית שניצבת ביסודו ומן המטרה אליה מכוון המבקש כשהוא עותר לסעד האמור. כך עולה מדברים מפורשים שציין המבקש בכתב-הטענות הפותח, בתארו את הרקע העובדתי להליך. בלשונו: "העירייה טוענת כי אני חב לה כספים, בעבור הדירה שבה הייתי, וכי דירה זו שימשה כבית עסק, ואני טוען, שטענתם זו אינה נכונה כלל. הדירה היתה ושימשה למגורים" [ראו סעיף 1 בפרק הרקע העובדתי]. כך גם בתגובת המבקש לטענותיה המקדמיות של המשיבה: "התנהלות המבקש מול עיריית תל אביב יפו החלה כאשר במהלך 1995 החליטה עיריית תל אביב יפו באופן חד צדדי כי סיווג הנכס נשוא החוב אשר שימש כדירת מגורים [...] ישונה לסיווג עסקים [...]" [שם, בסעיף 3].

מעתה אמור: יש לראות הליך זה כנדבך נוסף בסכסוך הכללי והמתמשך בין הצדדים, בגדרו חולק המבקש על סיווג הנכס כמשמש למשרדים ולא למגורים – ולא כהליך נפרד ומנותק אשר נבחן כשהוא לעצמו.

2.סעד הצהרתי הינו סעד שבשיקול-דעת שמקורו בדיני היושר. מושכלות יסוד הן ש"תביעה למתן פסק-דין הצהרתי נמנית על אותם סוגי סעד שנזקקים להם בבתי-דין של יושר ואשר הענקתם נתונה תמיד לשיקול-דעתו המלא של בית-המשפט הדן בענין, ולצורך זה, מותר לו לבית-המשפט להביא בכלל שיקוליו את התנהגותו של התובע במעשה המשמש עילה לתביעתו. בית-משפט של יושר לא יעניק תרופה זו כשאין התובע ראוי לה". בית-המשפט רשאי להביא בחשבון שיקוליו אם לפני מי שעותר לסעד הצהרתי פתוחות דרכי סעד ותקיפה אחרות [ע"א 408/65 עו"ד ג'ראסי נ' מפעל להכשרת ילדי ישראל, פ"ד כו(1) 688, 691 (1966)]. זאת ועוד, עתירה לסעד הצהרתי אינה ניצבת בחלל ריק. גם בהליך כזה שלפני נדרש מגישו להרים את הנטל ולהצביע על עילה בדין שתצדיק את הענקת הסעד. בתוך כך על מבקש הסעד להראות שהוא זכאי להצהרה המבוקשת על-מנת לממש זכות הנתונה לו בדין או להגן עליה. אין לך זכות לקבל סעד הצהרתי מקום שזה אינו נדרש למימוש זכות אמיתית אשר עומדת למבקש הסעד.

כפי שיובהר להלן, חיובו של המבקש בארנונה בגין הנכס לתקופות שעליהן נסב הליך זה, 1990 עד 2003 – זאת בין השאר על סמך סיווג הנכס בידי המשיבה כנכס בשימוש עסקי – הפך סופי וחלוט באופן שהמבקש מנוע לחלוק ולהשיג עליו בכל דרך, בין בתקיפה ישירה ובין בתקיפה עקיפה. במצב דברים זה לא הראה המבקש שעומדת לו זכות בדין שלשם הגנה עליה יש ליתן את ההצהרה המבוקשת.

3.טענת המבקש לפיה נסב ההליך על מערכת יחסיו עם בא-כוח המשיבה עו"ד סטמרי ולא על חיוב הנכס בארנונה לאור סיווגו אינה אלא היתממות שראוי היה להימנע ממנה ואשר לוקה במידה לא מבוטלת של חוסר תום-לב. מהותו הממשית של הסכסוך והמוטיבציה ביסוד הגשתו גלויה על-פני טענות המבקש, שאינו משלים עם סיווג הנכס כעסקי בתקופות-העבר הרלוונטיות. כפי שיובהר להלן חיוביו של המבקש שנקבעו על-יסוד סיווג זה הפכו סופיים וחלוטים זה מכבר באופן שלמבקש שוב אינה נתונה עילה להשיג עליהם ולהעמידם להכרעה שיפוטית. על כן אפילו היה המבקש מצליח להצביע על עילה שתצדיק את מתן ההצהרה לה עתר, ואין זה כך, הרי שנוכח סופיות חיוביו נושא סעד ההצהרה שהתבקש אופי תיאורטי ואקדמי גרידא ולא נודעת לו נפקות מעשית. הוא אינו נדרש לשם הגנה על זכות שבדין אשר עומדת למבקש לעת הזו.

כלל הוא שבית-המשפט אינו נדרש לסעד תיאורטי או אקדמי, והדברים ידועים. "המבחן לעניין סיווגה של בקשה לסעד הצהרתי כבקשה תאורטית או אקדמית טמון בשאלה אם קיים לתובע עניין ממשי בפתרון הבעיה שהציג בפני בית-המשפט. בעניין זה, יש חשיבות ניכרת לשאלה אם הסעד המבוקש ישרת מטרה שיש בה תועלת. ההלכה לעניין זה היא כי מקום בו יש בפסק-דין כדי להסיר מכשול העומד בפני המבקש, או לפתור קושי שהוא ניצב בפניו, יש לומר כי לתובע עניין ממשי כאמור" [ראו ע"א 6291/95 בן יקר גת חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה מודיעין, פד נא(2) 825, 871 (1997)].

נוכח סופיות חיוביו של המבקש לא ישרת סעד ההצהרה שהתבקש, אפילו ניתן, כל מטרה של ממש ולא יהא בו כדי לשנות ממערך החיובים הסופיים והחלוטים שבין המבקש לבין המשיבה. מדובר אפוא בסעד תיאורטי גרידא שמשמעותו אקדמית ואין לתתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ