הרוש נ' תורגמן - פסקדין

פסק דין

פתח דבר

זוהי תביעה כספית על סך של 15,000 ₪ שהוגשה בבית משפט לתביעות קטנות, שעניינה יחסי ספק לקוח.

לטענת התובע, בזמנים הרלוונטיים לתביעה הזמין מהנתבע, צלם במקצועו, צילום אירוע בר המצווה של בנו, אשר התקיים בתאריך 19.06.11 (להלן: "השירות"), שירות שכלל גם הכנת קליפ, וכן צילום אירוע העלייה לתורה בבית הכנסת.

הוסיף התובע וטען כי, על אף ששילם לנתבע, עוד ביום 20.06.11 תמורת השירות הנ"ל, הסך של 5,000 ₪, אלא שהנתבע לא סיפק את המוצר בזמן, כאשר סרט הוידאו של האירוע הועבר אליו באיחור של 10 חודשים, כשהוא פגום, וכי עד לכתיבת התביעה, לא סיפק את התמונות מאירוע העלייה לבית הכנסת.

לטענת התובע נגרמה לו עוגמת נפש משלא קיבל לידיו כל תיעוד של האירוע, בו השקיע אלפי שקלים.

התובע מבקש לחייב את הנתבע בגין עוגמת נפש שנגרמה לו ולבני משפחתו, בשל האיחור באספקת המוצרים אליו, וכן לחייב את הנתבע להעביר אליו סרט וידאו תקין של האירוע ותמונות מהעלייה לתורה.

מנגד, טוען הנתבע כי סיפק לתובע אלבום דיגיטאלי ותמונה גדולה, וכן דיסק של התמונות מאירוע בר המצווה על מנת שיבחר תמונות מתוכו, וכן את סרט הצילום של האירוע.

כן טען הנתבע כי, על אף שסיפק לתובע דיסק תמונות מאירוע הנחת התפילין, אלא שלא בחר האחרון ממנו את התמונות.

באשר לטענות בעניין הפגמים בסרט הוידאו, ציין הנתבע כי על אף שמסר לתובע כי ניתן לבדוק את הסרט ובמידת הצורך לתקנו, ולשם כך עליו לפנות אליו, לא עשה התובע כן.

דיון והכרעה

בתאריך 17.06.13 התקיים דיון בפניי, בו חזרו הצדדים על טיעוניהם.

בדיון הנ"ל אישר התובע כי קיבל חלק מהמוצר , אם כי באיחור. מנגד, לא סתר התובע את דברי הנתבע, לפיהם ביקש האחרון לבדוק את סרט הוידאו, אך הדבר לא התאפשר, מסיבות התלויות בתובע ובני משפחתו.

בתום הדיון שלעיל הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, התובע יפנה לנתבע ויבחר את התמונות בהם הוא מעוניין. ביום 01.07.13 הגיש התובע הודעה לבית המשפט, לפיה קיבל לידיו את התמונות נשוא תביעתו.

מכל האמור לעיל, ולאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ושמיעתם בדיון, באתי לכלל מסקנה כי לא היה דופי בהתנהלותו של הנתבע, אשר פעל לספק לתובע את המוצר שהזמין. בעניין זה אציין כי התרשמתי שהאיחור באספקת התמונות, לא נבע מאשמתו של הנתבע, אלא במחדלו של התובע, אשר לא דאג לבחירת התמונות.

כך גם בעניין סרט הוידאו, לא התרשמתי כי הנתבע נמנע מלבדוק סרט זה ו/או לתקנו, אם כי התובע לא פנה אליו שנית בעניין. הדבר מקבל חיזוק לאור העובדה כי משפנה התובע אל הנתבע בתום הדיון בפניי, כן סופק לו המוצר בו חפץ.

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי האיחור באספקת המוצר לא נבע מהתנהלות בלתי תקינה של הנתבע, אם כי מאי פניית התובע אליו לקבלת מוצר זה. על כן, ככל שנגרמה לתובע עוגמת נפש כלשהי, גם אם זו לא הוכחה בפניי, הרי הסיבה אינה בהתנהלות כלשהי של הנתבע, שהתרשמותי כי, במקרה זה, פעל כיאות.

סוף דבר

אי לכך, אני מורה על דחיית התביעה.

על אף התוצאה אליה הגעתי, ולפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.