אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרב יגאל קמינצקי נ' מדינת ישראל-משרד הדתות

הרב יגאל קמינצקי נ' מדינת ישראל-משרד הדתות

תאריך פרסום : 19/01/2012 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
3329-08
11/01/2012
בפני השופט:
אילן סופר

- נגד -
התובע:
הרב יגאל קמינצקיע"י עו"ד יצחק מירון
הנתבע:
1. מדינת ישראל-משרד הדתות
2. מועצה דתית אזורית חוף עזה (בפירוק)

פסק-דין

פסק דין

1.הרב יגאל קמינצקי שימש כרב האזורי של המועצה האזורית חוף עזה. עם פינוי חבל עזה בעקבות ההתנתקות, סיים הרב קמינצקי עבודתו, החל לקבל גמלה, ובמקביל הינו עובד כרב הקהילה בישוב ניצן בו מתגוררים באופן זמני מפוני חבל עזה. הרב קמינצקי הגיש את תביעתו הנוכחית כנגד המדינה; התביעה מבוססת על שני ראשים. האחד, פיצוי בגין הפרת חוזה העבודה עם המדינה כמעביד ושני, פיצוי בגין ההתנתקות שגרמה להפרת חוזה העבודה עם המועצה הדתית חוף עזה.

תנאי בל יעבור לדיון בתביעה, הוא שאלת הסמכות של בית הדין לעבודה. נכריע תחילה בשאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הרב קמינצקי למדינה, וככל שנענה על שאלה זו בחיוב נדון בסעדים השונים להם עתר. ככל שנקבע שלא התקיימו יחסי עובד מעביד, נבחן אם יש טעם כלשהו המצדיק דיון בתביעה למרות זאת.

2.הצדדים

התובע, הרב יגאל קמינצקי גר בגוש קטיף מאז 1980. בשנים 1980 עד 1993 שימש התובע כרב הישוב גני טל, בו התגורר אותה עת. ב-1998 התובע מונה כרב אזורי של גוש קטיף עד קיץ 2005 בו פונה חבל עזה. מאז 2006 התובע מועסק כרב קהילה בישוב ניצן.

3.הנתבעת (להלן: "המדינה"), באמצעות משרד הדתות, אחראית על המועצות הדתיות הפועלות בתחום הרשויות המקומית.

4.הנתבעת הפורמלית – מועצה דתית אזורית חוף עזה (בפירוק) – (להלן: "המועצה הדתית") פעלה בתחום שטחה המוניציפלי של מועצה אזורית חוף עזה במתן שרותי דת לתושבי הישובים שבתחום המועצה. המועצה הדתית העסיקה את התובע במשך כל תקופת עבודתו כרב אזורי. בהתאם לסעיף 115(2) לחוק יישום התנתקות התשס"ה – 2005 (להלן: "חוק ההתנתקות") מועצה דתית עזה נחשבת מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות - 10.5.05-כמי שניתן לגביה צו פירוק.

בהתאם לכך בתאריך 6.1.10 עוכבו ההליכים בתיק זה כנגד המועצה הדתית בהתאם לסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח משולב] התשמ"ג – 1983.

5.טענות התובע

התובע טוען כי בהיותו הרב של גוש קטיף וחבל עזה, היתה לו זכות מוקנית לקביעות בעבודה עד גיל הפרישה. משכך חייבת המדינה למצוא לו תפקיד שווה ערך בעקבות ההחלטה על ההתנתקות.

התובע מבסס תביעתו בראש ובראשונה על יחסי עובד מעביד עם המדינה. התובע טוען כי הן בדרך המינוי, בכפיפות הבלעדית לגופים מטעם המדינה, בכך שהמועצה הדתית לא יכלה לפטרו, השימוש שנעשה בביתו לצורך עבודתו ולא במבנה המועצה הדתית, יש כדי ללמד כי המדינה היא המעסיקה שלו.

6.התובע מבסס את תביעתו גם על העוולה של גרם הפרת חוזה (סעיף 62 לפקודת הנזיקין). לטענת התובע המדינה יזמה ביודעין פעולה חד צדדית שגרמה להפסקת ההתקשרות עם התובע.

עוד טוען התובע כי המדינה מפלה אותו ביחס לעובדי מדינה ועובדי הוראה אחרים ששכרם ממומן על ידי המדינה, והם ממשיכים לעבוד במקומות אחרים לאחר ההתנתקות. התובע טוען כי טענת המדינה לפיה יש להשוות בין התובע לרבנים שרשויותיהם אוחדו – הרי שאף לא רב אחד ששייך לרשות שאוחדה לא פרש ותנאי העסקתו לא נפגעו.

התובע טוען עוד כי סמך על כך כי משרתו חסינה מפיטורים ועל כן יש לו בטחון סוציאלי מוחלט ובשל כך שונה מצבו לרעה. גם בשל כך אחראית המדינה לפצותו. עוד נטען כי התובע פוטר ללא הליך שימוע.

על כן התובע עתר בתביעתו לקבלת תפקיד ההולם את מעמדו, לתשלום המשך שכרו כרב אזורי עד גיל 75, וכן להפרשי שכר בין השכר שהתובע מקבל היום והגמלה לבין השכר שקיבל טרם ההתנתקות.

7טענות המדינה

המדינה טענה כי בית הדין נעדר סמכות לדיון בתביעה מכמה טעמים: הראשון, התובע תוקף את חוק ההתנתקות וטוען לנזקים שנגרמו לו, למרות שקיבל את מלוא הפיצוי בהתאם לחוק. מאחר ומדובר בתקיפה ישירה של חוק – הסמכות לדון בכך היא של בג"ץ.

השני – לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין המדינה לבין התובע. עצם התקצוב של המועצה הדתית על ידי המדינה אינה הופכת אותה למעסיקה. גם עצם המעורבות של המדינה במינוי התובע כרב אזורי, לא הופכת אותה למעסיקה. תשלום השכר וביצוע ניכויי המס נעשו על ידי המועצה הדתית; גם הצדדים ראו את היחסים ביניהם – מועצה דתית – התובע כיחסי עובד מעביד.

השלישי – התובע טוען לפיצוי נזיקי אותו הוא תובע מהמדינה בשל ההתנתקות; תביעה נזיקית זו אינה סמכות בית דין.

הרביעי – התובע לא מיצה את ההליכים לפי חוק ההתנתקות לקבלת פיצוי חריג ועל כן התביעה מוקדמת מידי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ