הרבסט נ' מינהל מקרקעי ישראל

החלטה

לפני בקשה שכותרתה "בקשה בהולה להתלות ו/או לבטל צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעין ציבור לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) – התשמ"א 1981 במעמד צד אחד".

המדובר בצו אשר הוצא על ידי המשיב ביום 10.3.10 (צורף כנספח א' לבקשה), בו צוותה המבקשת לסלק ידה משטח מקרקעין המצוי בחלקה 47 בגוש 5455 בעיר אלעד (להלן – "הצו").

רקע עובדתי

אין חולק כי ביום 14.8.00 חכרה המבקשת מהמשיב שטח מקרקעין המצוי ברח' חוני המעגל 21 באלעד, בגוש 5455 חלקה 14 תת חלקה 2 (חוזה החכירה צורף לתגובת המשיב לבקשה). על השטח שחכרה בנתה המבקשת בית מגורים צמוד קרקע, בהתאם להיתר בניה כחוק. על בקשת ההיתר שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה אלעד בשנת 2001, חתם המשיב כבעל הקרקע.

אין חולק, כי בין גבולה הצפוני של חצר המבקשת (כמו גם חצרות יתר שכניה לרחוב) לבין גבול הישוב אלעד, מפרידה רצועת קרקע צרה וארוכה בשטח כולל של 11,657 מ"ר - חלקה 47 בגוש 5455 ( להלן – "חלקה 47", ראה תשריט החלקה נספח י"ג לתגובת המשיב).

מעיון בנסח רישום המקרקעין של חלקה 47 (נספח א' לתגובת המשיב) עולה כי החלקה בשלמותה רשומה בבעלות מדינת ישראל. בנסח רשומה גם הפקעה של חלק מהחלקה בשנת 2004 לטובת הועדה המקומית לתכנון ובניה אלעד, זאת בהתאם לתכנית בניין עיר (פורסמה בי"פ 5270 מיום 2.2.04 עמוד 1798).

כעולה מתצלום אויר משנת 2008 (נספח ו' לתגובת המשיב), במהלך השנים טיפחו חלק מתושבי רחוב חוני המעגל את חלקי חלקה 47 הצמודים לחצרותיהם, שתלו בהם שתילים והניחו מסלעות וקטעי ריצוף. באופן זה הרחיבו למעשה את גינותיהם ואף הכפילו את שטחן. לטענת המבקשת, אף היא פעלה כך, זאת החל משנת 2003 ואילך.

המבקשת טענה כי פעולות הגינון והפיתוח בחלקה 47 נעשו בהסכמה עם הרשות המקומית, והציגה לעניין זה הסכם מיום 12.6.03 בין השכנםי לבים המעוצה המקומית (מב/1), בו הוסכם, בין היתר, כדלקמן: "המועצה מסכימה בזאת לאפשר לתושב להגדיל את שטח המגרש הפרטי שלו על חשבון שטח המועצה (שצ"פ), המקום המיועד נמצא ברחוב חוני המעגל ... אלעד. מוסכם בזאת כי אין לתושב טענות כלפי המועצה בגין ביצוע הקיר התומך והגדלת המקום או כל עבודה אחרת במקום. תוגש תכנית למחלקת הנדסה שתאשר את הביצוע. תופקד ערבות בנקאית ל – 3 חודשים לסיום העבודה. מיקום הגדר יקבע ע"י מחלקת הנדסה אלעד". המבקשת טוענת, כי הרקע להסכמה זו היה העדר תקציב של המועצה המקומית לטפל בחלקת הבור שהיוותה מפגע לשכנים. לדבריה, בשם המעוצה פעל בעניין מר חנן קרן מנהל מחלקת ההנדסה, שהיה שותף גם להכנת התכניות לפיתוח השטח.

למרות אותה הסכמה נטענת, אין חולק כי בשנת 2005 שוגרו אל השכנים והמבקשת בכללם התראות מטעם הרשות המקומית, לפיהן היא עומדת לנקוט נגדם הליכים בגין פלישה לשטח ציבורי פתוח וסיפוח שטח ציבורי למגרש פרטי. בעקבות התראות אלה, באוגוסט 2005 הגישו השכנים והמבקשת ביניהם עתירה מנהלית כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה אלעד והמועצה המקומית אלעד (עת"מ (ת"א) 2294/05). בעתירה נטען כי עבודות בנית הגדר/מסלעה שבוצעו בחלקה 47 על ידי העותרים בוצעו בהסכמת הרשות המקומית והוועדה לתכנון ובניה תוך שהובטחה להם הוצאת היתר לעבודה מצומצמת לעבודות אלה. עוד ציינו כי המדובר בשימוש בקרקע לצרכי גינת נוי בלבד. העותרים עתרו, אפוא, לחייב את הוועדה המקומית לתכנון ובניה להוציא להם לאלתר היתר בניה וכן לחייב את המועצה המקומית לאשר את ההסכם שנחתם עם העותרים ביום 16.2.03.

יודגש, כי העותרים לא ראו לצרף לעתירה את המשיב.

ביום 16.10.05 הודיעו הצדדים לעתירה על הסכם פשרה, לפיו:

"(1) העותרים יגישו בקשות להיתר בניה במסגרת היתר לעבודה מצומצמת בצירוף מפת מדידה עדכנית וזאת עד ליום 9/11/05.

(2) העותרים יפנו למינהל מקרקעי ישראל על מנת לקבל הסכמתו להיתר בניה זה וזאת תוך פרק זמן סביר כפי שיקבע על ידי מהנדס המועצה.

(3) המועצה מצהירה כי תתמוך בבקשה ככל שמינהל מקרקעי ישראל יפנה אליה לקבל את עמדתה.

(4) ההליכים כנגד המבקשים יוקפאו עד השלמת הליכי הרישוי, ככל שהמבקשים יבצעו מלוא ההליכים ויעמדו בלוחות הזמנים אשר נקבעו בסעיפים 1,2 לעיל". (ההדגשה הוספה – ש.ר.).

בית המשפט רשם לפניו את ההסכמה ומחק את העתירה (ההחלטה צורפה לבקשה).

ביום 16.10.05 שיגר ב"כ העותרים מכתב אל מרשיו (צורף לתגובת המשיב לבקשה) ובו הודיעם על הסכם הפשרה, בהוסיפו כי על פי ההסכם יש לפנות בדחיפות רבה להוצאת מפת מדידה על המגרשים נשוא העתירה ולהגיש עד ליום 9/11/05 בקשה להיתר לעבודה מצומצמת.

ביום 2.11.05 הגישו העותרים לוועדה המקומית בקשה למתן היתר בניה. הבקשה צורפה לתיק כמוצג במ/1. אין חולק, כי בבקשה זו נרשם המשיב כבעל הקרקע (וראה גם דברי ב"כ המבקשת בעמ' 4 לפרוטוקול). עוד אין חולק, כי הבקשה דנן לא נחתמה מעולם על ידי המשיב.