הראל (לוב) נ' מסיקה

פסק דין

בפניי ערעור שהגישה המערערת על החלטת כב' הרשם אדי לכנר מיום 23.1.11, בתיק ת"ט 50897-08-10, לפיה נדחתה התנגדות לביצוע שטר שהגישה המערערת.

בד בבד עם הגשת הערעור, שהוגש ביום 16.3.11, הוגשה מטעם המערערת בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון וסיכום טענותיהם, בצירוף נספחים שונים.

ואולם, דינו של הערעור להידחות על הסף מחוסר סמכות, שכן מדובר בדחיית התנגדות לביצוע שטר שניתנה הן אגב דחיית הבקשה להארכת מועד והן לגופו של עניין.

כבר נפסק כי החלטה לדחות התנגדות לביצוע שטר הינה בבחינת פסק דין, ראה ע"א 835/75 פ"מ (2) 604 וכן החלטתי בתיק בש"א 217252/09 רויטל חדד נ. טורקיז ספורט בע"מ שפורסם באתר נבו . כן ראה בספרו של א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה תשיעית בעמ' 604 והאסמכתאות שם.

ההוראות הכלליות בדבר ערעורים על החלטות הרשם מצויות בסעיפים 95 ו- 96 לחוק בתי המשפט, ולפיהן פסק דין והחלטה אחרת של רשם – הם בפסק דין או כהחלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא מכהן כרשם – והכל בכפוף לסעיף 96 לחוק.

על כן, ובהתאם להוראת סעיף 52 (א) לחוק בתי המשפט, ערעור על החלטת הרשם הדוחה התנגדות לביצוע שטר, ניתן להגיש בזכות לבית המשפט המחוזי – הוא בעל הסמכות העניינית.

למרות האמור לעיל ומעלה מן הצורך, אציין כי בחנתי את הערעור לגופו ולא מצאתי בו ממש, הן שלא הוצג "טעם מיוחד" להארכת המועד (אף טענותיה של המערערת לעניין מועד קבלת החלטת הרשם לידיה נסתרו בתגובת המשיב), והן שלא הוצגה הגנה שהיה בה כדי להוות שיקול מצטבר לשיקולים נוספים להארכת המועד.

אשר על כן ובהתאם לאמור לעיל, הנני מורה על דחיית הערעור, בשל חוסר סמכות עניינית.

בנסיבות איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.