אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הראל חברה לביטוח נ' משולם ואח'

הראל חברה לביטוח נ' משולם ואח'

תאריך פרסום : 22/07/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
39808-02-11
15/07/2012
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
הראל חברה לביטוח
הנתבע:
1. יוסף משולם
2. הכשרת היישוב

פסק-דין

פסק דין

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),

תשמ"ד – 1984.

התובעת סיפרה כי חצתה צומת ברמזור ירוק, ובמרחק לא גדול היה הרמזור הבא. רכב עצר שם באופן פתאומי, מישהי אחריו נעצרה גם כן באופן פתאומי והתובעת לא הספיקה לבלום בלימה מלאה ופגעה ברכב שלפניה קלות. בזמן שהתובעת הסתכלה במראה, ראתה את המונית של הנתבע 1 המגיעה במהירות ומנסה לברוח ימינה לנתיב הימני, אך לא הספיקה ופגעה בתובעת במהירות.

הנתבע 1 סיפר כי לפניו היה עוד רכב כאשר במהלך הנסיעה הרכב שלפניו סטה במפתיע ימינה. כאשר הבחין הנתבע 1 בסטיה הוא ראה רכב נוסף שעומד ללא שילוט אזהרה. הנתבע ניסה לסטות ימינה, וכאשר התחיל בסטיה ראה קטנוע חולף. בדלית ברירה יישר הנתבע את הרכב ופגע ברכב שלפניו בפינה האחורית ימנית עם הפינה השמאלית קדמית של רכבו.

לאור עדותו של הנתבע ולאור הודאתו בטופס ההודעה לחברת הביטוח באחריות לתאונה, הרי שאין מחלוקת כי האחריות היא עליו. גם אם נקבל את גרסת הנתבע כי רכב אחר היה לפניו סטה במפתיע ימינה הרי שנסיבות הפגיעה מתיישבות עם כך שהוא לא שמר מרחק מספיק מהרכב שלפניו. יצוין כי גרסת הנתבע כי התובעת ונהגת נוספת עמדו מחוץ לרכב לא נזכרה כלל בכתב ההגנה ולא בטופס ההודעה שלו, אולם אין בכך כדי לשנות את המסקנה שלעיל. אמנם, הנתבעת לא הדליקה מחווני אזהרה לאחר שפגעה ברכב הראשון ועד פגיעת הנתבע בה, אולם לפי עדותה היה מדובר בענין של שניות ולכן לא הספיקה להתעשת ולהתריע, ובנסיבות המקרה אין לראות בכך רשלנות.

בהתאם לעדות נהגת התובעת אין מחלוקת כי רכבה פגע קודם ברכב שלפניה ורק לאחר מכן נפגע על ידי רכב הנתבעים. המחלוקת היא ביחס להיקף האחריות של הנתבעים ככל שהדבר נוגע למוקד הקדמי ברכב התובעת. הנתבע לא יכול היה לשלול את גרסת הנהגת כי הפגיעה הראשונה בין רכבה לבין הרכב הנוסף היתה פגיעה קלה, ועדותה בעניין תואמת אף את הודעת לחב' הביטוח שנמסרה ממש ביום התאונה. בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, הנזק למוקד האחורי ברכב התובעת הוערך בכ – 5,000 ₪ ואילו במוקד הקדמי כ – 20,500 ₪. יחד עם זאת, אין ללמוד מכך על אופן התרחשות התאונה וגרימת הנזקים. ואכן, מתמונות רכב התובעת ניכר כי פגיעת הנתבע היתה פגיעה בעוצמה רבה בחלק האחורי ימני של רכב התובעת. התובעת לא הביאה לעדות את נהג הרכב שהיה לפניה שבו, לדבריה, פגעה קלות מאחור, אולם הנתבע עצמו לא יכול היה לשלול את גרסתה כי הנזק היה קל והוא עצמו אמר בחקירה הנגדית כי שני הרכבים שלפניו היו צמודים אחד לשני. נראה כי בנסיבות אלו לא יהא זה בלתי סביר לקבוע כי רכבו של הנתבע החמיר משמעותית את הנזק הראשוני במוקד הקדמי. השאלה היא מהו היקף החבות של הנתבע 1.

ככלל, מזיק שהוסיף והחמיר נזק קיים יחוייב בפיצוי רק על חלק מהנזק הסופי שהוחמר ברשלנותו והפיצוי מותנה בכך שהניזוק עמד בנטל הוכחת היקף הנזק היחסי שנגרם ברשלנותו של המזיק. אך לכלל זה יש חריג והוא כאשר המעשה הרשלני לא רק שהוסיף לנזק הממשי אלא גרם לנזק ראייתי, כאשר עקב סמיכות המאורעות וטיבו של הנזק הכולל נשללה מן הניזוק האפשרות להוכיח את היקפו של הנזק היחסי שנגרם מרשלנות המזיק במקרה כזה ומכאן ההצדקה להטיל את מלוא חבות הפיצוי על המזיק, אלא אם עמד המזיק בנטל להוכיח את היקף הנזק שגרם הוא עצמו, ואם אין הוא עומד בנטל יש לחייבו בפיצוי על מלוא הנזק שגרם לתובע.

במקרה זה, פגע הנתבע ברשלנותו ברכב התובעת בעוצמה רבה עקב אי שמירת מרחק. גם אם היה נהג הרכב הראשון מעיד על פגיעה קלה מאחור, עדיין לא היה בכך כדי להביא להכרעה בדבר החלוקה המדוייקת בין היקף הנזק הראשוני לבין הנזק שגרם הנתבע, שכן לאור טיבו וטבעו של הנזק בחזית רכב התובעת, היה זה בלתי אפשרי לבודד את הנזקים עקב כל אירוע ואירוע. לאור הנאמר לעיל הרי שהנתבעים הם אלו שנושאים בנטל להוכיח מה חלקם בנזק הכולל ומשלא עשו כן, עליהם לשאת במלוא הפיצוי.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום, שכר עדים, אגרת משפט ושכ"ט בסך 17.5%.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ב, 15 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ