פסק דין
בפתח הדברים, אני מקבלת את הבקשה לתיקון הפרוטוקול כפי שביקש ב"כ הנתבע, ואכן בעמוד 4 השורות 9-11, הן חלק מהחלטת בית המשפט ולא מדברי ב"כ התובעת, כפי שנרשם בטעות.
המילה החלטה תהיה לפני השורה 9.
התביעה בפניי היא תביעה כספית, אותה הגישה "הראל חברה לביטוח" כנגד הנתבע, לאחר שפיצתה את מבוטחתה, חברת "המבדקה לבניין ותשתיות בע"מ", בגין נזק שנגרם למכונית 795-26-60, אשר הייתה נהוגה בידי מר יאן גורצקי, בתאונה שהתרחשה ביום 17/01/08, בצומת הרחובות יצחק בן צבי וטשרניחובסקי בקרית אתא.
לטענת התובעת, הנזק נגרם על ידי הנתבע, מר צבי פרידמן, אשר נהג ברכב מס' 714-07-50 ופגע משום שלא שמר מרחק מהמכונית המבוטחת על ידי התובעת (להלן: רכב "המיצובישי").
התביעה היא על סך 25,995 ₪, המורכבת מסכום נזק ישיר על פי דו"ח שמאי, שכ"ט השמאי בסך 1,952 ₪, בקיזוז השתתפות עצמית וכינון - 21,878₪, ירידת ערך בניכוי השתתפות עצמית- 3,412 ₪ והפרשי הצמדה וריבית על-סך 705 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.
התובעת צירפה לכתב תביעתה תצהיר אימות על פי התקנות, רשימת גילוי מסמכים, הודעה על התאונה, התוספת לפוליסת הביטוח, הוראת זיכוי, חוות דעת שמאי, קבלה על שכר טרחת השמאי ותמונות הרכב הנפגע.
על פי ההודעה על התאונה, הרי נסיבות התאונה היו כדלקמן:
"עמדתי בפניה ימינה בצומת, עם תמרור האט ותן זכות, רכב שהגיע מרחוק פגע בי בחוזקה".
הנתבע טען להגנתו, כי הרשלנות אשר הביאה לתאונה היא באשמתו של נהג רכב ה"מיצובישי", היות ולא ציית לתקנה 53 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.
מר פרידמן טען, כי התאונה לא אירעה כאשר ד"ר גורצקי האט, אלא התאונה אירעה לאחר שכבר נכנס לצומת, עבר את התמרור "האט ותן זכות קדימה", ולפתע עצר בפתאומיות בתוך הצומת.
אי לכך, לא היה מנוס מהפגיעה.
בנוסף טען מר פרידמן בכתב הגנתו, כי הפגיעה הייתה קלה ביותר והנזקים המתוארים מופרכים ומוגזמים.
הצעתי לצדדים, להגיע להידברות מחוץ לכותלי בית המשפט, מיום 06/12/09 לא נענתה.
בישיבה מקדמית אשר התקיימה ביום 06/01/11, חזר ד"ר גורצקי על גרסתו לעניין נסיבות התאונה, אך הוסיף, כי אמנם הבחין מצד שמאל במכונית ובגלל זה האט, ואז שמע מכה.
ד"ר גורצקי אמר כי ראה את הרכב אשר פגע בו מאחוריו, כאשר היה עדיין רחוק ממנו, הוא האט ונתן את זכות הקדימה לרכב שבא משמאלו.
מר פרידמן חזר על גרסתו, כי התאונה הייתה בלב הצומת לאחר שמכונית, אשר הגיעה מול ד"ר גורצקי גרמה לו לעצור בפתאומיות, ולכן הוא לא הספיק לבלום ופגע המיצובישי ברכב. גם בעל החברה, כלשונו של מר פרידמן (הכוונה כנראה לחברת ה"מדבקה" בעלת המיצובישי), הגיע וצילם.
מר פרידמן אישר, כי אמר שיישא בהוצאות הנזק, אך הסביר כי בזמנו הוא העריך את הנזק בסך של 5,000 ₪ בלבד, לתדהמתו קיבל דרישה על 30,000 ₪. לכך לא היה מוכן, מה עוד שמניגוד למוסכם לא שתפו אותו בבדיקה ובתיקון.
בישיבת שמיעת ההוכחות ביום 13/04/11, העיד ד"ר גורצקי, כי נסע באיטיות, במהירות נמוכה, אולי 30 קמ"ש, אך כאשר התקרב לצומת היה במהירות של 10 קמ"ש בלבד היות ידע, כי מכוניות עלולות להפתיעו משמאלו.
ד"ר גורצקי העיד, כי אולי עבר מעט את קו העצירה, אך עצר מכיוון שראה אוטו מתקרב אליו, ואז בדיוק שמע את המכה מאחור. כמו כן הכחיש כי עבר את הצומת עצמה. לעניין העצירה העיד, כי הייתה עצירה של 15 קמ"ש או 10 קמ"ש. הוא עצמו לטענתו לא צילם את הצומת וכלי הרכב, וגם לא היה מודע למשפט שמתנהל על ידי חברת "המבדקה".