הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אגד- אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

פסק דין

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות אשר הוגשו מטעמם ובהתאם להסכמת הצדדים כי יינתן פסק דין בהתאם לסע' 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הנני מחליטה כדלקמן:

בפניי תובענה אשר עניינה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 15.12.09 בפניה מרחוב משה ברעם אל רח' פתח תקווה בירושלים.

בכתב התביעה נטען, כי עת פנתה נהגת התובעת במסלול הימני שמאלה ברמזור, סטה האוטובוס ממסלולו השמאלי אל מסלולה של נהגת התובעת ופגע ברכבה. בכתב ההגנה נטען, כי נהגת התובעת היא אשר סטתה למסלולו של האוטובוס.

נהגת התובעת העידה, כי היא עמדה ברמזור במסלול השמאלי, כאשר לימינה עמד האוטובוס (אציין, כי העדות הינה שונה מן הנטען בתביעה, שם נטען כי נהגת התובעת נסעה במסלול הימני. הנני מניחה כי נפלה טעות סופר בכתב התביעה, שכן טענת נהגת התובעת כי נסעה במסלול השמאלי מעוגנת גם בהודעתה על התאונה-ת/1). שני הנתיבים פנו שמאלה. לאחר שהתחלף הרמזור לירוק החלו שני כלי הרכב לנסוע שמאלה כאשר לקראת סוף הפניה היא חשה חבטה של האוטובוס ברכבה.

מדו"ח השמאי אשר צורף לתביעה וכן מתמונות הנזק שהוצגו בפניי (ת/2) עולה, כי רכבה של נהגת התובעת נפגע בפינתו הימנית קדמית. מדובר בנזק שפשוף.

נהג האוטובוס המעורב בתאונה העיד כי נסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים הפונים שמאלה. נהג האוטובוס העיד כי במהלך הפניה ראה במראה את נהגת התובעת נצמדת לאוטובוס. לדברי נהג האוטובוס, המדובר בפניה קשה לנוסעים בנתיב בשמאלי (בו נסעה נהגת התובעת), שכן בהמשך הנתיב מתרחבת מדרכת אי התנועה, מצרה את נתיבה של נהגת התובעת ומחייבת את נהגת התובעת לסטות מעט ימינה. נהג האוטובוס העיד, כי אכן, נהגת התובעת סטתה ימינה ואז אירעה התאונה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות אשר הוגשו לי הגעתי למסקנה כי נהגת התובעת ונהג האוטובוס אחראים במידה שווה לקרות התאונה ונימוקיי להלן:

אני מקבלת את גרסת נהג האוטובוס כי נהגת התובעת סטתה למסלולו כיוון שמסלולה הוצר בשלב מסוים בפניה. גרסה זו אף עולה בקנה אחד עם הנזק אשר נגרם לרכב התובעת בפינתו הימנית קדמית. אף נהגת התובעת הודתה בחצי פה בחקירתה נגדית כי קיים אי תנועה משמאלה בהמשך הפניה וכי לא התמקדה בסימון הנתיבים על הכביש (עמ' 19-20).

בנסיבות אלו, התובעת אחראית בכך כי סטתה מנתיבה בחוסר זהירות אל נתיבו של האוטובוס. מאידך- נהג האוטובוס אחראי לקרות התאונה בכך כי ידע שהמשך הנסיעה בנתיבה של נהגת התובעת הינה בעייתית נוכח הצרותו של נתיבה בתום הפניה, הצרות המחייבת את נהגת התובעת לסטות מעט ימינה, אך לא עשה דבר על מנת לאפשר לנהגת התובעת להשלים פנייתה בבטחה. הייתי מצפה מנהג האוטובוס כי יאיט ויאפשר לנהגת התובעת לעבור במקום בו נתיבה הופך צר, או לחילופין- יסטה, במידת האפשר, ימינה. משלא עשה כן, לנהג האוטובוס אחריות שווה לקרות התאונה.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת מחצית סכום התביעה, דהיינו: סך 1,571₪ בצרוף הפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה, שכ"ט העדה בסך 300 ₪, אגרת תביעה בסך 347 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, י' שבט תשע"א, 15 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: