תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
1020-10
21/06/2010
|
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס
|
- נגד - |
התובע:
1. הראל חב` לביטוח בע"מ 2. חיים כהן
|
הנתבע:
יוסף ארי סימונס ע"י ב"כ עו"ד ע' הכהן
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התביעה שבפני היא תביעת שבוב ותביעה לתשלום נזקיו העקיפים של התובע , בגין תאונה
שהתרחשה ביום 02/02/09 בשעות הבוקר.
המחלוקת היא בשאלת האחריות לתאונה על מי היא מוטלת, האם על הנהגת שנסעה ברכבו של המבוטח – התובע (להלן- "הנהגת") או על הנתבע, שנסע באופנוע.
2.שמעתי את עדותה של הנהגה על כוונתה לחנות מימין בכביש, בסמוך לבית הספר בו היא עובדת. לדבריה, היא אותתה לימין והסתכלה במראה והופתעה, מהתפרצותו של הנתבע שעקף אותה מימין, באופן שגם לנזק לדופן ימין ברכבה - במראה ובדלת הקדמית (עמ' 1 שורות 13-16 לפרוטוקול). בחקירתה הנגדית השיבה הנהגת כי בבואה לחנות היא נסעה בסמוך ביותר לרכבים שחנו מימין וכי היה מרחק בין הרכב שחנה מימין לבין הקו המפריד של הנתיב הסמוך לו היה של כחצי מטר (עמ' 3 שורות 1-3 בהצביעה על תמונת הכביש נ/1). לדבריה, היא לא ראתה את הנתבע בטרם התאונה נוסע מאחוריה, והופתעה מכניסתו מימין לרכבה בקרות התאונה.
3. עובד בבית הספר הסמוך למקום התאונה העיד על נוכחותו במקום התאונה לאחר התרחשותה ושמע את הנתבע מסרב לחתום על הודאה באחריותו לתאונה. לדבריו, הנתבע הודה כי פגע ברכבה של הנהגת ואמר כי שמע את ההודאה. בדומה לכך נאמר ע"י הנהגת אך הדברים, הוכחשו ע"י הנתבע שחזר ואמר (כאמור בת/1) כי הוא סרב לחתום על מסמך לפיו הוא מודה באחריות.
4.שמעתי מנגד, את עדותו של הנתבע על כך שבנתיב הימני חנו רכבים והוא היה חסום בגינם ומידי פעם היתה 'נישה' של מכוניות ואילו הנתיב השמאלי, היה פקוק. לפיכך, הוא נסע ישר בנתיב הימני והנהגת, הגיחה לעברו ימינה מנתיבה בעת שהוא "היה כמעט בצד שלה" כדבריו, בסמוך אליה. הנתבע אמר כי לא ראה את הנהגת מאותתת וצידו של האופנוע נפגע (עמ' 6 שורות 4-9). מיד לאחר שפגעה בו הנהגת, היא 'לקחה' שמאלה.
בדברי הנתבע על כך שנתיב שמאל היה פקוק לא אמר הנתבע שהנהגת נסעה בנתיב שמאל. כך גם בכתב ההגנה ובתצהירו של הנתבע נאמר שהנהגת, סטתה מנתיבה ופגעה באופנועו מבלי שנאמר בו, כי היא נסעה בנתיב שמאל. רק כחודשיים לאחר שהוגש כתב ההגנה הועלתה לראשונה גרסתו של הנתבע על נסיעתה בנתיב השמאלי עובר לתאונה ( במכתב של בא כוחו לב"כ התובעת) אך הדבר, לא נאמר בעדותו.
5.בנסיבות אלו, אני מעדיפה את גרסת הנהגת, שעשתה עלי רושם מהימן בעדותה, על נסיעתה בנתיב הימני אשר בו גם נסע הנתבע עובר לתאונה.
6.ממיקום הנזק ברכבו של התובע, החל בדלת הימנית הקדמית וכלה במרכזה ובכנף הרכב בדופן ימין , ניתן ללמוד כי הנהגת החלה לסטות ימינה, מנתיב ימין בו היא נסעה על מנת לחנות את רכבה. בהיותה מצויה בזוית אלכסונית קלה לעבר מקום החנייה, פגע ברכבה הנתבע אשר נסע באופנועו ישר בנתיב ימין, בהיותו סמוך ביותר מימין לרכבו של התובע.
7. בהתאם לקביעתי כי הנהגת נסעה בנתיב הימני ועל פי תוצאות התאונה על פי מיקום הנזקים ומקום התרחשות התאונה , בסמוך לנתיב החנייה, ניתן ללמוד כי הנתבע אכן נסע לצידה של הנהגת עובר לתאונה ושני הרכבים, היו מצויים באותו נתיב נסיעה.
8.היה על הנתבע להימנע מנסיעה מימין ובצמוד לרכבה של הנהגת כי אם לנסוע מאחוריה למרות שנוצר מרווח, בין רכבה לבין הרכבים שחנו מימין. בכך, היה נמנע סיכון לאופנוע ולרכבו של התובע. אילו בחן הנתבע את התנועה, היה מבחין בכניסתה של הנהגת ימינה לכיוון החניה שכן, הדלת האחורית ברכבה לא ניזוקה, באופן המעיד כי ניתן היה להבחין במצג אלכסוני של הרכב.
לפיכך, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע.
9. יחד עם זאת, הנהגת היתה מבחינה בנסיעתו של האופנוע של הנתבע לצידה, אילו הביטה במראה הימנית ברכבה, בטרם פנייתה לימין לצורך חנייה. הנהגת, העידה כי לא ראתה את הנתבע מאחור למרות שהביטה במראה. מכאן עולה, שהיא לא הביטה לימין ולפיכך, לא הבחינה בנתבע עובר לתאונה.
10. בנסיבות אלו אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע בשיעור של 80% ואילו לנהגת רשלנות תורמת לתאונה ולנזקי רכבו של התובע בשיעור של 20%.
11.התובעת, הוכיחה את נזקי הרכב שהוכרו על ידה לצורך תגמולי הביטוח, המתיישבים עם נסיבות התאונה. בהתאם לקביעותי בדבר שיעור האחריות, אני מחייבת את הנתבע בתשלום לתובעת בסך 11,202 ₪ ובתשלום לנתבע בגין הוצאותיו להשתתפות עצמית בסך 752 ₪ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
12. הנתבע ישלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ וריבית והפרשי הצמדה כחוק.
עותק פסק הדין יישלח לצדדים.