אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הקשר הסיבתי הנדרש לפי תורת המיקרוטראומה

הקשר הסיבתי הנדרש לפי תורת המיקרוטראומה

תאריך פרסום : 26/12/2011 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
61592-10-10
19/12/2011
בפני השופט:
יוסף יוספי

- נגד -
התובע:
יעל ואזנה
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

1.         בפנינו תובענה, במסגרתה ביקשה התובעת לקבוע כי תופעת אי ספיקת הורידים (דליות)  ממנה סובלת היא ברגליה תוכר כפגיעה בעבודה, לאור תנאי עבודתה כגננת.

2.         בהחלטה מיום 16.9.10 דחה הנתבע את תביעתה של התובעת בהאי לישנא:

"...1.    עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך כגננת ואשר הביאו לדליות ברגליים מהם הינך סובלת. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה.

2.        מדובר במצב תחלואי טבעי והשפעת העבודה על הופעתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים טבעייים כמו תורשה, עודף משקל, הריונות ועוד...".

טענות התובעת

3.         לטענת התובעת, כתוצאה מעבודתה ומתנאי עבודתה היא סובלת מאי ספיקה ורידית בשתי רגליה. כתוצאה מכך, היא מוגבלת עד מאוד בעבודתה וגם בביתה, וסובלת מהפרעה תפקודית משמעותית.

מאחר וקיומו של קשר סיבתי אפשרי בין עמידה ממושכת לבין מחלת הדליות ברגליים הפך לעובדה שהינה בגדר ידיעה שיפוטית, דרך המלך כפי שגם נקבע בלא מעט מקרים היא למנות מומחה רפואי, אשר יידרש בחוות דעתו בין היתר לעניין עילת המיקרוטראומה. עמידה הינה סוג של תנועה, ומכל מקום המנגנון שמתרחש בזמן עמידה הינו גם סוג של תנועה, ובשני המקרים מדובר בתנועות חוזרות ונשנות כדרישת תורת המיקרוטראומה. לסיכום טענה התובעת, כי עפ"י העובדות שהונחו בפני בית הדין, בנוסף לעמידה ממושכת על הרגליים, היא נדרשה ברוב שעות העבודה גם להרמת משאות ולהליכות קצרות. לפיכך, יש להכיר במחלתה של התובעת כמחלת מקצוע עפ"י תורת המיקרוטראומה, ולחייב את הנתבע לשלם גימלאות בהתאם.

טענות הנתבע

4.         לטענת הנתבע, לא הוכחה תשתית עובדתית לקיומה של הילכת המיקרו טראומה, ועל כן יש לדחות את התביעה מבחינה עובדתית, מבלי להזקק למינויו של מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

עדותה של התובעת היתה מגמתית ביותר ולא סבירה. אופי פעילותו של גן פרטי לגיל הרך הינו בידיעה שיפוטית. ידוע כי במשך היום הגננת יושבת עם הילדים בגובה העיניים ומקריאה סיפורים, יושבת בשולחנות יצירה, ומשחקת איתם בחצר. אמנם, לעיתים יש צורך להרים ילדים בוכים, אך הדבר נעשה בתדירות משתנה בהתאם לצרכים, כאשר כל הרמה היא במשקל שונה ובתנוחה שונה, ובוודאי שאין הדבר נעשה במשך כל היום.

עדותה של העדה מטעם התובעת היתה מגמתית, וחזרה על דבריה של התובעת, לפיהם דרשה התובעת להרים ילדים כל שעות היום ולהזיז ציוד.

עוד טען הנתבע, כי אין בטענות התובעת תשתית עובדתית להוכיח קיומה של תורת המיקרוטראומה. עבודת התובעת היתה מגוונת, ובמסגרתה ביצעה היא מספר רב של פעולות. בנוסף טען הנתבע, כי גם אם תתקבל טענת התובעת בדבר עמידה ממושכת, הרי שאין בכך כל טענה בדבר תנועות רצופות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה לתובעת נזק זעיר. עמידה הינה תנוחה סטטית, אשר אין בה את התנועה הנדרשת. טענת התובעת בדבר הליכות קצרות לא נטענה על ידיה אלא רק במסגרת סיכומיה, והיא באה לעולם רק בגלל הבעייתיות שמצאה התובעת בפסיקה.

דיון והכרעה

5.         בתיק זה התקיימה מסכת ראיות; התובעת ועדה מטעמה, ששימשה כטבחית בגן אותו ניהלה התובעת, הגישו תצהירים, עליהם נחקרו בבית הדין. כמו כן, צורפה לתיק הודעת התובעת לחוקר הנתבע מיום 21.7.10 (נ/2 ).

            לאחר עיון בכתבי הטענות, בעדויות ובראיות, כמו גם בסיכומי הצדדים, הננו קובעים כי דין התובענה להדחות, מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

6.         בנסיבות המקרה דנן, לא הוכחה תשתית עובדתית הנדרשת לפי תורת המיקרוטראומה. מהתמונה העובדתית שנפרשה בפני בית הדין עולה, כי אין בעבודתה של התובעת כדי לקיים את התנאים הנדרשים בפסיקה.

יפים לענייננו קביעותיו של בית הדין הארצי ב פרשת שרה סקוטלסקי:

"לאחר עיון בפסק הדין ובטענות הצדדים נחה דעתנו כי הוא ראוי להתאשר מטעמיו בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב 1991.על כך נבקש להוסיף את הערותינו הבאות:

א.         עיון בפירוט הפעולות שתארה המערערת כי ביצעה במהלך עבודתה, כפי שבאו לידי ביטוי גם בסעיפים 3-9 לפסק דינו של בית הדין קמא מלמד כי מדובר בפעולות שונות ומגוונות, ולא ברצף של פעולות חוזרות ונשנות הדומות במהותן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ