אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הקלות בתנאי שחרורו של יהודה גליק בנושא להרחקתו מהר הבית עד תום ההליכים נגדו

הקלות בתנאי שחרורו של יהודה גליק בנושא להרחקתו מהר הבית עד תום ההליכים נגדו

תאריך פרסום : 05/05/2015 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום ירושלים
20926-10-14
04/05/2015
בפני השופטת:
מרים קסלסי

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
המשיב:
יהודה יהושע גליק
עו"ד יצחק בם (סנגוריה ציבורית)
החלטה


בפני בקשה להקל בתנאי שחרורו של המשיב, בכל הנוגע להרחקתו מהר הבית עד תום ההליכים נגדו בת"פ 20922-10-14. 
רקע
1. המשיב הואשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש של אישה מוסלמית ברחבת הר הבית ביום 31/8/14. נטען כי המשיב דחף אותה, היא נפלה ונגרם לה שבר ביד.  המשיב הכחיש את המיוחס לו. ישיבת ההוכחות הראשונה נקבעה ליום 17/12/15 בפני כב' השופט מרדכי כדורי. 
  2. בקשתו של המבקש להורות על ביטול תנאי הרחקתו מהר הבית נשענת על מספר אדנים:• פגיעה בחופש הפולחן והזכות לבקר במקומות הקדושים. • פגיעה בחופש התנועה. • הגבלת חופש העיסוק בהיות המשיב מדריך קבוצות בהר הבית. 
3. הטעמים לדיון מחדש בפגיעות הללו במשיב הם:• פרכות ראייתית.• משך הזמן שחלף מאז ההחלטה המרחיקה אותו מהר הבית והזמן שעוד יחלוף עד סיום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתחשב במועד ההוכחות שנקבע על פי יומנו של בית המשפט.• שינוי נסיבות – מצבו הרפואי של המשיב -  מאז ההחלטה הראשונה של כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ בדבר הרחקתו עד תום ההליכים, בוצע ניסיון התנקשות בחייו של המשיב, נורו לעברו ארבע יריות אשר גרמו לפציעתו הקשה.  על פי תעודה רפואית שצורפה נכרת חלק ניכר מריאתו, בעקבות כך  והוא מתקשה לנשום לאחר הליכה בת 100 מטרים וישנה מגבלה בתנועת ידיו. ומכאן שמסוכנותו- חלפה.  
תגובת המשיבה
4. המדינה ביקשה להותיר על כנו את תנאי ההרחקה מהר הבית עד תום ההליכים, מהטעם כי המשיב עדיין מסוכן לציבור, וכי למעשה לא השתנה דבר מאז ההחלטה בעניינו. הראיות לכאורה נותרו בעינן, תנאי שחרורו של המשיב הקלו עמו, הוא חופשי לנוע בכל רחבי הארץ, למעט להר הבית.
דיון והכרעה 
5. ראשית אסיר מעל השולחן טענות של המבקש שלא מצאתי בהן ממש והן: פרכות הראיות והגבלת חופש העיסוק. 
לענין ראיות לכאורה
6. בהליכים קודמים נקבע ואושר ע"י ערכאת הערעור כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה בה מואשם המשיב (ראה עמ"ת 49021-11-14 מיום 4/12/14 ע"י כב' השופט רומנוב), לפיכך אין מקום להיכנס לסוגיה זו מחדש, מה עוד שהועלתה בשפה רפה בבקשה ונעלמה מהדיון. בכל מקרה הקלטה מרשת קשר משטרתית בה דווח כי האירוע הסתיים ללא חריגים אינה סותרת או מחלישה את הראיות לכאורה לענין התרחשותו של עימות בין העורר לקבוצת נשים מוסלמיות שבמהלכו נחבלה המתלוננת וחלקו של המשיב בגרימת תוצאה זו כנטען. 
לענין הגבלת חופש העיסוק
7. מצבו הרפואי של המשיב ממילא אינו מאפשר לו לעסוק כמדריך קבוצות. הסנגור טען כי הוא מתקשה ללכת ולעמוד משך זמן ארוך ונזקק לכסא גלגלים, לא הוכחה  כל פגיעה בהכנסה והעדר יכולת להתפרנס מהדרכת קבוצות במקומות קדושים אחרים. לאחר ניסיון ההתנקשות והחלמתו הפלאית של המשיב, בטוחני כי עצם זהותו של המשיב תיצור ביקוש לכל הדרכה או הרצאה בכל מקום אשר תהא. 

מסוכנות המשיב
8. עיקר הטיעון של הסנגור נסב אודות פגיעה בחופש הפולחן והעדר מסוכנותו של המשיב. לטעמו הסכנה מצויה בציבור המוסלמי החפץ לפגוע במרשו ועל כן על המשטרה להגן על המשיב מפניו. הרחקתו של המשיב מהר הבית מהווה כניעה לטרור ו"עבודה קלה" למשטרה. 
9. לא ארחיב הדיבור על הר הבית מעמדו המיוחד לשתי הדתות, וכיצד לכל אירוע – גם לעימות מילולי – קיים פוטנציאל הסלמה.  ראה דברי כב' הש' חשין בבג"צ 2431/95 סלומון נ' משטרת ישראל מיום 10/4/97  ודברי כב' השופט צ. זילברטל בב"ש 1627/00 פדרמן ואח' נ' מדינת ישראל מיום 17/9/00
מיותר לציין כי ההתגרות והניסיון לעורר מהומה ולהפר את שלום הציבור אינם נחלתו הבלעדית של המשיב או של יהודים אחרים המחזיקים בדעותיו, אלא גם של קבוצות מוסלמיות, כשחלקן של הנשים המוסלמיות אינו מבוטל, זאת אוכל לומר מניסיוני כשופטת מעצרים בחודשים האחרונים, ראה גם דברי כב' השופטת מאק-קלמנוביץ מיום 22/10/14 (עמ' 4 ש' 24-27) לגבי חלקה של קבוצת הנשים בעימות מול המשיב. 
10. באופן עקרוני, הרחקה מהר הבית לתקופה מוגבלת של כל מי שחשוד בביצוע עבירות פליליות במתחם הר הבית, בין אם הוא יהודי ובין אם הוא מוסלמי, מהווה סעד ראוי וסביר, בטרם הוגש כתב אישום (על בסיס חשד סביר) ועל אחת כמה וכמה, לאחר שהוגש כתב אישום (על בסיס ראיות לכאורה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ