הקין נ' מדינת ישראל - פסקדין

פסק דין

בפני ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט לתעבורה (כב' השופט מ' כדורי), אשר הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות עקב סירובו למסור דגימת אוויר נשוף.

בית המשפט קמא פסל את רישיונו של המערער לתקופה של 30 חודש, והטיל עליו קנס בסך 1,500 ₪.

לטענת ב"כ המערער, הסכים המערער לבצע את בדיקת הינשוף ואף הציע לבצע בדיקת דם.

בנוסף, טען ב"כ המערער כנגד אמינות השוטרים (סעיף 7 להודעת הערעור) וטען, כי לא הוסברה למערער משמעות הסירוב לבצע בדיקת ינשוף.

ייאמר מיד, למקרא פסק דינו של בית המשפט קמא ולנוכח פרוטוקול הדיון עולה, כי המערער לא סירב לבצע את הבדיקה, אלא הכשיל אותה בכוונה והמשמעות המשפטית של הכשלת בדיקת הינשוף הינה, למעשה, סירוב ופירושו של סירוב כזה הינו, שיש למערער מה להסתיר וכי דרגת שכרותו הינה ברף גבוה.

ת/5 הינו מזכר שערך רס"ר יורם פרץ ביום האירוע בשעה 04:09. רס"ר פרץ ערך למערער בדיקת נשיפה וציין כי: "לאחר שהנ"ל אמר בנוכחותי שהוא מסרב לבצעה, אחר כך החליט לבצעה, הדגמתי והסברתי לנהג באופן מפורט כיצד לנשוף ולעבור את הבדיקה, אך הנ"ל הכשיל את הבדיקה...השתמשתי ב-6 פיות תקינות, הנהג הנ"ל הוזהר על מעשיו והתבקש לבצע את הבדיקה כנדרש".

בדו"ח פעולה שערך השוטר יוסי דרי בשעה 04:50 (ת/4) צוין, כי מפיו של המערער נדף ריח קל של אלכוהול וכי המערער סירב להיבדק גם בנשיפון וגם בינשוף.

כמו כן, צוין, כי השוטר הסביר למערער את משמעות סירובו לתת דגימת נשיפה לבדיקה וכי המערער "מכשיל את הבדיקה – לא נושף כמו שצריך , מסרב לחתום".

גם בדו"ח הפעולה ת/3, ציין השוטר דרי יוסף, כי המערער היה נראה תחת השפעת אלכוהול, כי נדף מפיו ריח של אלכוהול וכי המערער סרב להיבדק בינשוף וביקש שייקחו אותו לבדיקת דם. לאחר שהוסבר לו, כי אין כוונה לבצע בדיקת דם, ולאחר מאמצים רבים הסכים המערער לבצע את בדיקת הינשוף, אך השוטר התרשם, כי למרות שניתנו למערער שש ניסיונות "הנ"ל הכשיל בכוונה את הבדיקה". הודע למערער, כי ברגע שהוא מכשיל את הבדיקות, הדבר נחשב כסירוב, ומשמעות הסירוב הינה הודאה בנהיגה בשכרות, ודינו כנהג שיכור לכל דבר.

גם מדברי המערער בבית המשפט קמא עולה, כי הסבירו לו מה משמעות הסירוב, כי הוא הבין כיצד לבצע את הנשיפה וכי אין מדובר בדבר מורכב (עמ' 17 ש' 21-27).

לא למותר להוסיף, וגם ב"כ המערער לא חלק על כך, כי אין לנהג זכות לבחור את האמצעי בו תיבדק מידת האלכוהול בגופו ושיקול הדעת בנוגע לממצאי הבדיקה נתון לשוטר הבודק והוא לא חייב להיעתר לדרישות נהג לעשות שימוש באמצעי אחר כמו בדיקת דם.

ב"כ המערער חזר בפני על טענותיו כנגד האמון שנתן בית המשפט קמא בעדויות אנשי המשטרה ובעניין זה, כלל ידוע הוא, כי בית המשפט שלערעור אינו מתערב בקביעת ממצאי מהימנות.

בית משפט קמא היה ער לטענות ב"כ המערער כלפי אמינות השוטרים אך, קבע כממצא, כי עדותם של השוטרים אמינה בעיניו.

אכן, כפי שקבע בית המשפט קמא, הן על סמך הפסיקה והן על סמך ניסיונו הרב, בדיקת הנשיפה הינה בדיקה פשוטה ולא צפוי שמי שמבצע אותה בתום לב ייכשל בה.

אשר על כן, צדק בית המשפט קמא בקובעו, כי המערער הכשיל את בדיקת הינשוף ובהרשיעו את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, דהיינו נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) בקשר עם סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה.

למעלה מן הצורך, אציין, כי העונש שהוטל על המערער אינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור ולפיכך אני דוחה את הערעור.

אם המערער טרם הפקיד את רישיונו, עליו לעשות כן ללא דיחוי.

יש לשלוח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ז אדר א תשע"א, 21 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.