אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הקטין יוכרז כבר-אימוץ למרות התנגדות אביו הביולוגי

הקטין יוכרז כבר-אימוץ למרות התנגדות אביו הביולוגי

תאריך פרסום : 30/11/2009 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
778-09
29/11/2009
בפני השופט:
1. כבוד הנשיאה ד' ביניש
2. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
3. ע' ארבל
4. א' רובינשטיין
5. ס' ג'ובראן
6. א' חיות
7. ח' מלצר


- נגד -
התובע:
היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד מ' חשין
הנתבע:
פלוני
עו"ד י' מסטבאום כץ
עו"ד רוטשילד
פסק-דין

 

השופטת ע' ארבל:

 

1.

           בפנינו מונחת בקשת אב לביטול ההכרזה על בנו הקטין כבר אימוץ, בטענה כי בעת ההכרזה לא היה האב שותף להליכים הנוגעים בדבר ולא ידע עליהם. השאלה העומדת במוקד הדיון הינה האם היה מקום לבטל את ההכרזה על הקטין כבר אימוץ, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

           בית משפט זה עמד פעם אחר פעם על הלבטים והקשיים העומדים בפני השופט עת ניצב הוא בפני הכרעה בענייני אימוץ, שהינם, לטעמי, מהעניינים הקשים ביותר המובאים לפתחו של בית משפט זה ואולי אף הקשה שבהם. זהו קושי שנכרכות בו שאלות קיום הנוגעות לשורש ההוויה האנושית; לקשר הדם שבין הורים לילדיהם ולאיזונים בין טובת הילד וזכויותיו לבין זכויות ההורים הביולוגיים לגידול ילדם, כמו גם ציפיותיהם של ההורים המיועדים לאמץ. יישוב הדילמה מחייב, כפי שהיטיבה לבטא זאת השופטת פרוקצ'יה, חדירה לרקמת החיים העמוקה של כל המעורבים בפרשה (בע"מ 377/05 פלונית ופלוני ההורים המיועדים לאמץ הקטין נ' ההורים הביולוגים, פסקה 1 לחוות דעתה, פ"ד ס(1) 124 (2005)). ההחלטה בשאלות אלה, עניינה בדיני נפשות, ובלשונו של המשנה לנשיא מ' חשין "קשים מכולם דיני אימוץ ילדים, והם בקודש הקודשים של דיני נפשות: דיני נפשות הם, גם של גדולים גם של קטנים גם של קטני-קטנים שלא ידעו ולא הבינו. קודש קודשים של דיני הנפש" (דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פסקה 2 לחוות דעתו (לא פורסם, 15.8.95)). בהתאם לאופי המאטריה, הדרך להחלטה רצופה חיבוטי נפש ולעתים ייסורי נפש במטרה להכריע באופן הנכון והראוי מבחינה ערכית ומצפונית.

הרקע העובדתי

2.        הקטין הינו יליד 14.12.01. המשיב 1 (להלן: המשיב) הינו אביו הביולוגי של הקטין אשר התגורר בעת הולדתו אצל אמו של הקטין כדייר משנה. המשיב הינו עובד זר ממולדובה אשר נמצא בישראל משנת 1997. החל משנת 2001 הוא שוהה בארץ באופן בלתי חוקי. אימו של הקטין היתה נשואה בעת שנולד לאחר (להלן: הבעל), והקטין נרשם כבנו של הבעל. האם, הבעל, הקטין ובן נוסף של האם מטופלים על-ידי שירותי הרווחה החל משנת 2002. בסוף שנת 2003 עזב המשיב את בית האם אך המשיך להיפגש עם הקטין בסופי שבוע. בחלוף תקופה מסוימת, נותק הקשר בין הקטין לבין המשיב, לטענתו, מאחר שהאם מנעה ממנו להוסיף ולבקר את הקטין.

           ביום 9.3.05 הוצא הקטין בצו חירום ממשמורתם של אימו ובעלה והועבר למשפחת קלט. בהמשך הועבר הקטין לבית המעבר בבאר שבע. החל מיום 18.1.07 נמצא הקטין אצל משפחה אומנת אשר מבקשת לאמצו.

3.        בחודש יוני 2006 הוגשה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה על-ידי בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, להכריז על הקטין ובן נוסף של האם כבני אימוץ. כמשיבים לבקשה צוינו האם, הבעל, "אב לא ידוע" של הקטין, ו"אב לא ידוע" של הבן הנוסף. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לזמנם לבית המשפט, לא התייצבו האם והבעל לדיונים בבקשה. לפיכך, ביום 10.9.06 הכריז בית המשפט לענייני משפחה על שני הקטינים כברי אימוץ כלפי האם, הבעל והאבות הלא ידועים. המשיב לא ידע על ההליך ולא השתתף בו בפועל.

           כחמישה חודשים לאחר מכן, בחודש פברואר 2007, לאחר שנודע למשיב לראשונה מפי האם על כך שהקטין הוכרז כבר אימוץ, הגיש הוא תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע בעניינו של הקטין. במסגרת הדיון נערכה בדיקת רקמות שממנה עלה כי המשיב הוא אכן אביו הביולוגי של הקטין. ביום 26.6.07 הגיש המשיב בקשה לביטול הכרזתו של הקטין כבר אימוץ כלפיו, ולחלופין להורות על אימוץ פתוח.

פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה

4.        בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ו' בן שחר) קבע כי יש לבחון את הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר אימוץ בהתאם לקביעה מהי טובתו של הקטין כיום ולא מה היתה טובתו של הקטין אילו התגלתה זהותו של האב במועד שבו הוכרז הקטין כבר אימוץ. בית המשפט הדגיש כי במועד הרלוונטי זהותו של המשיב לא היתה ידועה והוא אף נעדר מחייו של הילד, בין אם מרצונו ובין אם כתוצאה מהנסיבות שנוצרו. בית המשפט קבע כי משהתקיימה בעבר עילה מכוח החוק להכרזה על הקטין כבר אימוץ, הרי שגם אם כעת התגלתה זהותו של האב הביולוגי, מוסיפה העילה לעמוד בתוקפה. עם זאת, הוסיף בית המשפט כי מלוא כובד משקלה של ההחלטה בנידון מופנה בשלב זה לטובתו של הקטין נכון לעת הזאת.

5.        בית המשפט בחן את מערכת היחסים בין המשיב לבין הקטין. במסגרת זו עמד בית המשפט על כך שלאחר לידתו של הקטין, קיבל המשיב ללא עוררין את עובדת היותו של הקטין בנו. המשיב עבד באותה עת עד השעות המאוחרות של הלילה וסייע לכלכלת המשפחה. לעיתים סייע המשיב בטיפול בקטין כאשר דודתו ובנותיה, אשר מתגוררות בארץ, עזרו אף הן בכך. ברם, כשמלאו לקטין שנתיים, החליט המשיב לעזוב את בית אמו של הקטין שם התגורר, על רקע סירובה של האם להיענות לבקשתו לעזוב את בעלה ולמסד את הקשר ביניהם. בית המשפט קיבל את גרסת האם כי משלב זה היה הקשר בין המשיב לבין הקטין ספוראדי בלבד, והתקיים בעיקר בסופי שבוע. החל מהגיעו של הקטין לגיל 3 או 3.5, נותק הקשר בינו לבין המשיב באופן מוחלט. בית המשפט הוסיף וקבע כי המשיב ידע על מצבו הקשה של הקטין בדירת אימו, שהרבתה בשתייה, וכמוה גם בעלה. עם זאת, בית המשפט האמין למשיב כי ניסה לבדוק אפשרות שתיקבע אבהותו כלפי הקטין אך פסק כי המשיב התחיל לפעול ביתר שאת ולקדם הנושא רק כשעלה חשש כי יגורש מישראל. בית המשפט לא קיבל את הסבריו של המשיב שלפיהם ניסה לפנות לעורך-דין בעניין בנו וכן לשופט בית הדין למשמורת וכי אלו ריפו את ידיו. עוד קבע בית המשפט כי למשיב משפחה מבוססת בארץ אשר היה בידה לסייע לו, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הפנייתו לגורמים המתאימים. על רקע כל האמור, הסיק בית המשפט, כי צרכי הקטין וטובתו לא קיבלו אצל המשיב מעמד של בכורה.

6.        לשם בחינת מסוגלותו ההורית של המשיב, מינה בית המשפט כמומחה מטעמו את ד"ר גוטליב אשר מסר חוות דעת ונחקר עליה על-ידי הצדדים. ד"ר גוטליב קבע כי המשיב הינו אדם נורמטיבי וכי בקשתו לגדל את בנו כנה. כן העריך הוא, כי ייתכן שבזמן הוצאתו של הקטין ממשמורתה של האם, ניתן היה להעבירו לחזקתו של המשיב, אך במצב הדברים כפי שהוא כיום, טובת הילד היא כי יימשכו הליכי האימוץ. המומחה ציין כי המשיב לא נטל בעבר אחריות ולא נקט בצעדים משמעותיים במטרה לקבל את בנו ולסייע לו במצוקה הקשה שהיתה מנת חלקו בבית אימו. באשר למשפחה המיועדת לאמץ, קבע ד"ר גוטליב כי הקטין זוכה בחיקה לאהבה ולהשקעה מרובים, כי הוא השתלב בביתה בצורה חיובית וכי הוא חש חלק ממנה לכל דבר ועניין. לדבריו, הקטין נמצא כיום במצב של שיקום מהמציאות שבה היה נתון, ואין מקום לערער מצב זה, במיוחד כאשר הקטין לא עומד לעבור למסגרת סטנדרטית של משפחה ובה אב ואם. גם פקידת הסעד סברה כי טובתו של הקטין הינה כי יישאר אצל משפחתו האומנת. ממצב הדברים הסיק בית המשפט, כי המשיב לא יוכל להתמודד עם גידולו של הקטין, וכי גם דודתו של המשיב אינה מסוגלת למלא את המשימה, כשם שעולה מעדותה. אשר על-כן, נקבע כי טובתו של הקטין להמשיך ולגדול אצל המשפחה אשר מבקשת לאמצו.

7.        בשאלת סוג האימוץ ציין בית המשפט קמא כי ככלל יש לבכר אימוץ סגור וכי לא מתקיימים במקרה זה התנאים שנקבעו בפסיקה המאפשרים אימוץ פתוח. כך, לא התקיים קשר משמעותי בין המשיב לקטין מאז היה בן 3 כאשר כיום הוא כבר בן 6.5; המשפחה המבקשת לאמץ מתנגדת להגבלת תוצאות האימוץ; הקטין רק לאחרונה החל להשתקם ויש חשש כי אימוץ פתוח יזיק לתהליך זה; והשוני הרב בין המשפחות, זו המיועדת לאמץ וזאת של המשיב, עשוי לגרום לבלבול אצל הקטין וליצור קשיים עבורו. על יסוד טעמים אלה, הורה בית המשפט על אימוץ סגור.

8.        לסיום פסק הדין מצא בית המשפט קמא לנכון להעיר כי נראה שהיה ניתן לאתר את המשיב בשלב מוקדם של הטיפול בקטין שכן התברר בדיעבד כי בשנת 2002 רשמה אחת מפקידות הסעד המטפלות במשפחה את שמו המלא של המשיב בתיקה של המשפחה מפי אימו של הקטין. פרטים אלו נעלמו מעיני גורמי הרווחה בשלב הליכי האימוץ. בית המשפט ציין כי יש להצטער על כי לא נעשה די על מנת לאתר את המשיב, אך הוסיף כי הדבר לא נבע אלא מטעות אנוש, שעשויה לקרות.      

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

9.        המשיב הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים נ' הנדל, צ' צפת, מ' ברנט) קיבל את הערעור. בפסק דינו ציין בית המשפט, כי לצורך ביטול הכרזה על קטין כבר אימוץ שנעשתה כדין יש לבחון שלושה שיקולים: טובת הקטין, זכות האב הביולוגי והאינטרס של ההורים המיועדים לאמץ. עם זאת קבע בית המשפט, כי ההכרזה במקרה דנן נעשתה שלא כדין. כך, בהליך המשפטי שהתנהל בשאלת האימוץ לא התקיים כל דיון לגבי המשיב ולא נעשתה כל בדיקה בדבר המאמצים לאיתורו על אף, שכאמור, שמו של המשיב וכן מקום מגוריו ועובדת היותו עובד זר, מצויים היו בשירותי הרווחה, ולפיכך היתה אפשרות סבירה לזהותו. משכך, הסיק בית המשפט כי לא התקיימו התנאים לאימוץ הקבועים בסעיף 13(א)(1) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק אימוץ ילדים או החוק). באשר להתנהגותו של המשיב, סבר בית המשפט המחוזי כי יש להעניק משקל לדברי המשיב שלפיהם הוא שאל את השופט בבית הדין למשמורת מה עליו לעשות בעניין ילדו ונאמר לו כי קשה להילחם נגד אימו של ילד קטן. עוד מצא בית המשפט ליתן משקל גם לפנייתו של המשיב לעורך-דין אשר ריפה את ידיו ולא סייע לו לזכות בזכויותיו בקשר לקטין. בית המשפט עמד על כך שהמשיב לא היה מודע להליך האימוץ שמתנהל, ובקשתו הוגשה מספר חודשים לאחר ההכרזה על הקטין כבר אימוץ, ושלושה שבועות בלבד לאחר העברתו של הקטין למשפחת אומנה. כמו-כן נקבע, כי אין לשפוט את התנהלותו של המשיב כאדם מן היישוב, שעה שמדובר בעובד זר השוהה בארץ באופן בלתי חוקי וחושש כי יגורש, על כל ההשלכות שעשויות להיות לדבר על יכולתו לשמר את הקשר עם בנו. כך או כך, ציין בית המשפט, כי העילה הקבועה בסעיף 13(א)(1) לחוק אינה בוחנת את מאמציו של האב הביולוגי אלא את מאמציהן של רשויות הרווחה.   

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ