להלן הצעת בית המשפט לסיום המחלוקות בתיק, בפשרה:
נתונים
· תובעת ילידת 1952, בת 46 בעת האירוע, עובדת משק בית. כיום בת 55.
* לגרסת התובעת אירעה לה תאונת עבודה ביום 25.9.98, עת החליקה ונחבלה בגבה. התובעת התלוננה על כאבי בטן + מותן שמאל + גב תחתון - שמאל + הקרנה למפשעה, מותן ורגל שמאל. לגרסתה נבדקה למחרת בחדר מיון של נת' 3 ובדיקותיה נמצאו תקינות ושוחררה לביתה. לגרסתה כשכאביה לא פסקו, פנתה שנית לבית החולים ביום 28.9.98, אושפזה במח' אורטופדית ל - 46 ימים, אובחנה רגישות בברך שמאל - קדמית, נותחה לכריתת דיסק. לטענתה התרשלו הנתבעים באיבחון, פענוח תוצאות בדיקות ובעצם הניתוח ונגרמה לה כתוצאה מכך נכות.
* הנתבעיםטוענים להתיישנות ממועד תאונת העבודה ועד להגשת התביעה ובנוסף - מכחישות אחריות, רשלנות, קש"ס . לטענתן מדובר בנזק שנגרם, אם נגרם כתוצאה ממקרה טבעי בלתי רגיל.
* מומחי תובעת
ד"ר פרוינד, אורטופדיה :
א. שיתוק חלקי ניכר של רגל שמאל - לפי תקנה 32 [2] א' 3 - 20% .
ב. מוגבלות קלה בתנועת ע"ש מתני - לפי תקנה 37 [7] א' - 10%.
סה"כ - 28% משוקלל.
פרופ' שליט, נוירוכירורגיה :
א. החלטה לנתח הייתה רשלנית לאור אי התאמה בין תקינות הבדיקות בכללן לבין תוצאת בדיקת הדיסקוגרפיה. בניתוח נשללה פריצת דיסק ונמצא בלט בלבד.
ב. פירוש בדיקת הדיסקוגרפיה + אי עריכת בדיקת MRI היו רשלניים.
ג. העדפת הניתוח על טיפול שמרני הייתה רשלנית.
ד. הניתוח עצמו בוצע ברשלנות - המנתח פגע השורשים עצביים [קרע במעטפה דוראלית] וסיכום המחלה ש"שופץ" בניגוד לדו"ח הניתוח.
ה. נכות נוירולוגית - אורטופדית: לפי תקנה 32 [4] ב' - 30% + לפי תקנה 37 [7] א' - 10%.
ד"ר אברבנאל, אורולוגיה :
הנכות - תכיפות ודחיפות בהטלת שתן - לפי תקנה 23 [2] [א] 3 - 20%.
ד"ר גוטמן, פסיכיאטריה :
א. נטלה בסמוך לניתוח תרופה נגד דכאון. לא טופלה נפשית.