אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הצמדת סכום כתובה

הצמדת סכום כתובה

תאריך פרסום : 24/08/2006 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול
5-64-1
14/02/2002
בפני השופט:
1. הרב אליהו בקשי דורון - דיין יו"ר
2. הרב שלמה דיכובסקי - דיין
3. הרב שלמה עמאר - דיין


- נגד -
התובע:
פלונית
הנתבע:
אלמוני
פסק-דין

הצדדים אינם פנים חדשות בבית דיננו. הם מסוכסכים ביניהם תקופה ארוכה, ומזה שנים שהם בנפרד. הבעל מחזיק בשני ילדים, ואילו האשה מחזיקה בילד אחד. שיאו של הסכסוך היה, כאשר האשה שכרה עבריין בכדי שירצח את הורי בעלה. אותו עבריין, קבל תשלום כמקדמה, אולם התחרט, וגילה את הדברים למשטרה. האשה הועמדה לדין, ועקב מצבה הנפשי, לא נשלחה למאסר.

כבר בעבר (פס"ד מיום י' בסיון תשנ"ח) קבענו, כי למערערת, "תיאבון רב", והיא דורשת את כל הבית בתמורה לגט, למרות שהמשיב מחזיק בשני ילדים, והיא רק בילד אחד. ביהמ"ש פסק בעניני הרכוש, ולביה"ד הרבני נותר נושא הכתובה.

בפסה"ד נשוא הערעור, קבע ביה"ד האזורי, כי בהיות הכתובה מיום י"ג בסיון תש"מ בסך 100,000 ל"י, יש להצמידה לדולר, וערכה הוא 2,175 דולר. האשה בערעורה מבקשת הצמדה למדד, שזה כ - 36,000 ש"ח.

כשלעצמי, אינני סבור שיש להצמיד דמי כתובה. הכתובה היא התחייבות כספית, ולא מנגנון מפורש של הצמדה, אין מקום לכך. אילו היה מדובר "בהתחייבות חפצית", אזי ניתן למדוד את החיוב, בהתאם לערך החפצים. אבל, בהתחייבות של כסף בלבד - הצמדה מניין לנו?

אין הדברים מתייחסים לערכים הנקובים במתכת הכסף: זיזים וזקוקים, אלא לסכום הנקוב במטבע מקומי.

אינני סבור שמדובר ב"מטבע שנפסל", למרות שהלירה אינה הילך חוקי. עקב האינפלציה הגבוהה נתעורר צורך לתת משמעות לכסף, ועל כן, נמחקו אפסים מפעם בפעם, וכן נשתנה השם מספר פעמים: לירות, שקל ישן ושקל חדש. עד היום, ניתן להמיר מטבע ישן בבנק ישראל, כך שמטבע זה לא נפסל, אע"פ שאינו יוצא בהוצאה.

ערך הזוזים והזקוקים נקבע על ידי בעבר (עיין פד"ר י"ג 307) כמקביל ל - 3,744 גרם כסף. על כן, באם פסיקת ביה"ד על סך 2175 דולר פחותה מסכום זה, יש לקבל את הערעור, ולקבוע את הערך בהתאם לנ"ל.

יש אמנם מנגנון של "פיצויים" לאשה, ואנו משתמשים בזה לעיתים מזומנות. אולם, בנסיבות של תיק זה, אינני חושב שמגיעים לאשה פיצויים.

כאמור, הערעור נדחה, בכפוף להערכת הזוזים והזקוקים (3,744 גרם), כאמור לעיל.

(-)שלמה דיכובסקי

במחילת מעכ"ת של הגר"ש דיכובסקי שליט"א, לא הבנתי מה ר"ל בזה, שהכתובה היא התחייבות כספית, ולא מנגנון מפורש של הצמדה ומהו המנגנון של הצמדה שאינו התחייבות כספית, והרי מנגנון הצמדה בא להסדיר התחייבות כספית, שלא תהפך למאומה, ואולי כונתו מתבארת בהמשך שכתב, אילו היה מדובר "בהתחייבות חפצית" אזי ניתן למדוד את החיוב, בהתאם לערך החפצים, אבל בהתחייבות של כסף הצמדה מניין לנו? עכ"ד, וכנר' לזה כיוון מתחילה בכותבו שהיא התחייבות כספית בלבד וכו', ועדין לא הונח לי להבין, דמאי חזית, למה התחייבות חפצית, ניתן למדוד את החיוב, ובהתחייבות כספית לא ניתן, והרי גם בזה התחייב סכום מסויים, שניתן לרכוש בו מזון ושאר מצרכים וכו' ברמה מסויימת ואם לא נצמיד אך ערך הסכום שהתחייב במשך השנים יורד פלאים, עד שלא ניתן לקנות בו אפי' אחד ממאה ממה שהיה בעת ההתחייבות, (ולפעמים יותר מזה ולפעמים פחות זה), ולמה לא ניתן להמדד.

ומדבריו שכתב, אין הדברים מתייחסים לערכים הנקובים וכו' נראה דרוצה לומר שיש להחשיב רק הערך של המטבע שנכתב בכתובה, ומשא"כ אח"כ וכתב שהלירות אינן מטבע שנפסל וכו', ואולם גם בזה נכון שאין אנו מדברים על מתכת הכסף והמטבעות בימינו לא נמדדים לפי ערכם מבחינת המתכת שלהם, אך יש להם "ערך מוסכם". וקונים בהם לפי "הערך המוסכם" ומשפחת ערכם שוב לא ניתן לקנות אותו ערך שהיה אפשר בתחילה, ומשהוצאו ע"י הממשלה והוחלפו בשקלים ושוב לא ניתן לרכוש בהם דבר כלל ועיקר ואיבדו כל ערכם וגם אם נקבל גירסתו שהלירות לא נפסלו, מ"מ כבר אין להם ערך וא"א לרכוש בהם דבר, ואם אנו דורשים מכל אד לעמוד בהתחייבותו, הרי צריך לראות על מה התחייב בפועל, לפי ערך הקניה וההשגה שהיה יכול להשיג באותו סכום בזמן ההתחייבות, ולזה באה ההצמדה.

כל זה כתבתי לעצם ההגיון שבדברים שכתב כב' הרב שליט"א, אך לא מהגיון אנו פוסקים, וכבר אמרו, וכי משום שאנו מדמים נעשה מעשה.

לענין הדין יעויין במהרי"ט ז"ל (חאה"ע סי' א') שהאריך הרחיב מאד בפיחות המטבע וכמ"ש שם משם הריב"ש והרשב"ץ ועוד, ומה שכתבו שני גדולי הדור מהר"ם אלשיך ומהר"ש שאגיש ז"ל יע"ש בדב"ק.

ואולם כיון שב"ד קמא פסק שהאשה עוברת ע"ד וחייבת להתגרש בגלל מעשה חמור שעשתה, הגם שראיתי לכב' אחד הדיינים שליט"א שכתב שהיתה בצער גדול מ"מ לפי שפסקו, יש מקום לדון בחיוב הכתובה, וע"כ נלע"ד שאין אנו צריכים להתערב זה, ולהניח את הפס"ד של ב"ד קמא גם בענין הכתובה על כנו.

זה הנלע"ד.

(-)שלמה משה עמאר

מבלי להכנס לשאלה העקרונית אם יש להצמיד את סכום הכתובה. לדעתי לא היה מקום לחייב הכתובה כלל, ועל כן הוו דלא להוסיף עליה, ויש לדחות הערעור ולהניח פס"ד כהחלטת בי"ד קמא שחייב הכתובה ואת הסכום.

(-)אליהו בקשי דורון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ