הצהירו כי אינם יהודים-לא יקבלו גמול עבור עבודה בשבתות ובחגים

1.         זוהי תביעה לתשלום גמול עבור עבודה בשבתות וחגים מכח חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א - 1951 (להלן - החוק).

            עיקרי העובדות וטענות הצדדים

2.         התובעת 1 (להלן - גלינה) הועסקה אצל הנתבע מיום 1.6.01 ועד ליום 1.3.06. התובע 2 (להלן - איוון) הועסק אצל הנתבע מיום 1.4.03 ועד ליום 15.9.07. התובעת 3 (להלן - אנה) הועסקה אצל הנתבע מיום 1.10.03 ועד ליום 15.9.07.

3.         הנתבע הינו בית חולים הנותן שירותיו למטופלים שהינם ברובם מהציבור החרדי - דתי ומקפיד לקיים את ההלכה הדתית במלואה. על פי ההלכה, קיימות פעולות האסורות לביצוע על יהודים ביום השבת למעט במקרים של "פיקוח נפש" ועל כן, מעסיק הנתבע ביום שבת עובדים שאינם יהודיים במסגרת משרה של "גוי של שבת" על מנת שאלו יבצעו את הפעולות שעשייתן נוגדת את ההלכה במטרה לשמור על קדושת השבת. יהודים רשאים לבצע פעולות האסורות בשבת רק במקרים של "פיקוח נפש". פעולות אחרות כמו כתיבה, הדלקת מכשירים חשמליים, ומענה לטלפונים, אסורה.

כל התובעים הועסקו במסגרת הנתבע כ"גוי של שבת".

התובעים עבדו אך ורק בימי שבתות ובחגי ישראל.

4.         גלינה עלתה לישראל מאוקראינה בשנת 2000. נודע לה, כי הנתבע מציע עבודה בשבתות ובחגים למי שאינו יהודי. התפקיד שהוצע היה כתיבה ועבודה במכשירים רפואיים. במודעה שהציעה את התפקיד היה כתוב שדרושה כתבנית שבת "לא יהודיה לפי אמא". לאחר שעברה ראיון אצל רב בית החולים, היא התקבלה לעבודה. בשלב ראשון היא ביצעה עבודות על פי הוראות הצוות הרפואי כמו רישום מדדים של חולים. לאחר תחילת עבודתה, הוטל עליה לבצע עבודות נוספות המבוצעות על ידי כח עזר כמו לסייע ליולדת בהליכה, להעביר חולים במיטות או כיסאות גלגלים, לנקות אלונקות וכדומה.

            יום עבודתה היה כחצי שעה לפני כניסת השבת עד השעה 07:00 למחרת שאז היה מגיע מחליף או שהיתה עובדת במשמרת שתחילתה משעה 07:00 בבוקר עד כמחצית השעה אחר יציאת השבת.

            לטענתה, היא בת לאב יהודי ועל כן תופסת עצמה כיהודיה וזאת למרות שאמה אינה יהודיה. תביעתה הינה לגמול עבור עבודה בשבתות ובחגים בשיעור 50% מהשכר ובסך 46,978 ש"ח.

5.         איוון הגיע ארצה מברית המועצות בשנת 2000. בשנת 2003 נודע לו מאחותו גלינה (התובעת 1) על העבודה בנתבע. הוא התקבל לראיון אצל רב בית החולים ולאחר מכן, התקבל לעבודה. ביום 23.3.07 בעקבות הגשת התביעה, הוא התבקש לחתום על הצהרה שיום המנוחה שלו הוא יום שישי או ראשון (נספח א' לתצהירו) הוא סירב והתפטר מהעבודה.

            במסגרת תפקידו היה עליו להתייצב לעבודה בשבתות ובחגים ולבצע מטלות על פי הוראות הצוות הרפואי. במשך הזמן הוטל עליו לבצע גם עבודות של כח עזר כמו העברת חולים, טיפול בכבסים וכדומה.

            יום עבודתו היה מתחיל כחצי שעה לפני כניסת השבת ונמשך עד שעה 07:00 למחרת. לעיתים נשאר משמרת נוספת עד כחצי שעה לאחר צאת השבת.

            לטענתו, במולדתו הוא נחשב כיהודי והוא תופס את עצמו כיהודי חילוני. יום מנוחתו הוא יום השבת כמו 99% מן הישראלים. תביעתו הינה לגמול עבודה בשבתות ובחגים בסך 40,914 ש"ח.

6.         אנה ילידת ברית המועצות הגיעה ארצה בשנת 2000 והתאזרחה מכח חוק השבות. היא התחילה לעבוד בנתבע ביום 1.10.03 בעקבות בעלה איוון (התובע 2). אנה מציינת, כי אמה אינה יהודיה אך היא נכדה ליהודי. היא מגדירה את עצמה כחסרת דת. לפני קבלתה לעבודה, עברה ראיון ואח"כ שיחה עם הרב.

            תפקידה היה לבצע רישומים, לקיחת מדדים ושיחות טלפון. במשך הזמן הוטל עליה גם לבצע עבודות של כח עזר כמו העברת חולים, טיפול בכבסים, הבאת ציוד רפואי מהמחסן וכדומה. עבודתה התחילה כחצי שעה לפני כניסת השבת ונמשכה עד למחרת בשעה 07:00. בחלק מהזמן עבדה במשמרת בוקר משעה 07:00 ועד כחצי שעה אחרי יציאת השבת. לעיתים רחוקות עבדה שתי משמרות רצופות.

            אנה התפטרה לאחר שסירבה לחתום על מכתב ולפיו יום המנוחה שלה הוא יום שישי או יום ראשון. דרישתה הינה לגמול עבודה בשבתות ובחגים בסך 35,068 ש"ח.

7.         עדי הנתבע רב בית החולים הרב יוסף אופנר והחשבת הכללית גב' חנה שטרייכר (ראם) הצהירו, כי התובעים כולם התקבלו לעבודה אך ורק לתפקיד "גוי של שבת" והם לא נדרשו לבצע עבודה כלשהי בשאר ימות השבוע. התובעים התקבלו לאחר ראיון עם רב בית החולים ולאחר בדיקה קפדנית שביצע באשר ליהדותו של המועמד לעבודה. כל התובעים הציגו את עצמם כלא יהודים והם אף חתמו על הצהרה ברוח זו. התובעים מעולם לא דרשו לקבל גמול עבור עבודתם בשבתות ובחגים ולא הודיעו כי יום השבת הוא יום המנוחה השבועית שלהם. לו היו התובעים מציגים עצמם כיהודים או טוענים, כי יום השבת הוא יום המנוחה השבועי שלהם, הם לא היו מתקבלים לעבודה זו וזאת משיקולים הלכתיים.

            העסקת נוכרים בשבת - ההיבט הלכתי היסטורי

8.         מחקר מקיף על הרקע ההלכתי להעסקת נוכרים בשבתות ובחגי ישראל כמו גם יישומם בפועל של ההלכות בנושא זה בתקופות שונות ובמקומות שונים, ערך פרופ' יעקב כץ. הדברים פורסמו בספרו גוי של שבת (ירושלים תשמ"ד).