הצגת האולם לראשונה אינה מספיקה כדי לקבוע כי המתווך היה הגורם היעיל בהתקשרות - פסקדין

הרקע לתובענה ועיקר טענות בעלי הדין :

עניינה של תובענה זו היא בדרישה לתשלום דמי תיווך.

1.         התובע, מתווך מקרקעין מורשה, טוען בכתב התביעה כי במהלך קיץ 2005 הציע במסגרת פרסומים ברבים, נכסים שונים שבטיפולו ובכלל זה אולם אירועים מפואר בפתח-תקווה, שהיה ידוע לעת ההיא כאולמי ברקת (להלן: "האולם").

עוד נטען כי בשלהי חופש ספטמבר 2005 פנה הנתבע לתובע למתן שרותיו לאיתור נכס מסחרי לצורך הפעלת אולם אירועים, ובמסגרת זו חתם הנתבע ביום 6.10.05 על הזמנה לשרות תיווך (להלן: "ההזמנה").

2.         התובע טוען כי במסגרת שרותיו הציע לנתבע מספר נכסים שכוללים את האולם וכי כתוצאה מפעילות התיווך של התובע החל משא ומתן בין הנתבע לבעלי הזכויות באולם.

התובע טוען כי חרף הצעתו התבקש שלא ליטול חלק במשא ומתן.

3.         לגרסת התובע נודע לו בחודש ינואר 2006 כי הנתבע סגר עסקה לגבי האולם באופן שהחל מאותו מועד נמסר האולם להפעלתו של הנתבע תוך שינוי שמו לאולמי קלאסיקה והקמת חברה לתפעולו בשם קלאסיקה אי אר בע"מ (להלן: "החברה"). דרישתו של התובע לקבלת דמי תיווך סורבה.

4.         התובע טוען כי הוא זכאי לקבלת דמי תיווך הנגזרים מן הדרישות הכספיות של בעלי הזכויות דאז באולם, כדלקמן:

2% מרכישת מוניטין וציוד בסך 200,000 דולר                   4,000  דולר ;

דמי שכירות לחודש אחד                                                      28,000 דולר ;

מע"מ                                                                                       5,280   דולר ;

סה"כ 37,280 דולר - בערך השקלי 175,216 ש"ח.

התובע העמיד את תביעתו נגד הנתבע והחברה על סך 150,000 ש"ח ליום  1.1.06.

5.         התובע מייחס לנתבע חוסר תום לב בביצוע הסכם והתנהגות מניפולטיבית שבאה לידי ביטוי בין היתר בניסיונם של הנתבע ואביו אשר אילוז (להלן: "אילוז") לחסות תחת מסך החברה.

6.         בכתב הגנתו הכחיש הנתבע את מירב טענות התובע וכפר בזכותו לגבות ממנו דמי תיווך.

הנתבע טען לפגמים וחוסרים מהותיים בנוסח ההזמנה בניגוד להוראות חוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק") ותקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב) התשנ"ז 1997 (להלן: "התקנות"), וטען כי גלל כן אין התובע זכאי לדמי תיווך.

7.         לעיצומו של עניין טען הנתבע כי התוודע לאולם על ידי מודעה בעיתון שלא צויין בה כי פורסמה ע"י מתווך וכי שוחח עם התובע שלא הציג עצמו כמתווך אלא כעובד באולם.

8.         הנתבע אישר אמנם כי חתם על ההזמנה במהלך נסיעה אלא שלגירסתו לא היה מודע לעובדה כי מדובר בהזמנה לשירותי תיווך שכן נאמר לו כי הוא חותם על "ניירת שלנו" וכי מכל מקום בטופס לא פורטו נכסים כלשהם.

9.         הנתבע מוסיף וטוען כי הגיע עם גיסו לאולם בליווית  התובע ומיד הודיע לתובע כי האולם אינו מתאים לציפיותיו. בכך נסתיימה הפגישה והנתבע הלך לדרכו. בזאת תם, לגירסת הנתבע, הקשר בינו לבין התובע.