הפ"ב 52234-09-14 זפרן נ' עראר

1.בפני בקשה לביטול פסק בוררות.

2.פסק דין הבורר נוגע לתביעת המשיב לתשלום שכ"ט מהמבקש בגין תביעות כספיות והליכים שהתנהלו בהוצאה לפועל בגין הליכים אלה. הבורר חייב את המבקש לשלם למשיב סך של 68,320 ₪ ובגין הוצאות משפט סך של 11,800 ₪.

3.למבקש מספר טענות העומדות בבסיס הבקשה לביטול פסק הבוררות.

4.עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"). לטענת המבקש, לא ניתנה לו הזדמנות הוגנת לטעון טענותיו והוא הופלה לרעה. המבקש חווה במהלך הבוררות קללות וגידופים מצד המשיב אשר לא זכו ליחס הולם מצד הבורר. לטענת המבקש הבוררות התנהלה באופן המפלה ומקפח אותו תוך הטלת השמצות אישיות כלפיו ובין היתר בשל היותו ערבי. בשל אופי התנהלות זו לטענתו ביקש לעזוב את הבוררות פעמיים והוחזר על ידי הבורר.

5.עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות- לטענת המבקש לאור עיוות דין שנוצר ובשל התוצאה האבסורדית אליה הגיע הבורר יש להורות על ביטול הפסק. לטענת המבקש המשיב לא גבה עבורו חובות בתיקי ההוצאה לפועל, ועל כן לא ברור בגין מה הוא נדרש לשלם שכר טרחה ולחילופין היה עליו לקבל שכר טרחה באופן יחסי. הסכם שכר הטרחה נוסח בצורה מקפחת שאינה נותנת ביטוי להצלחת המשיב בגביית החוב. לטענתו אין זה סביר כי ייפסק שכ"ט בסך של 68,000 ש"ח וזאת ביחס לסכומי התביעות הכספיות שהוגשו והסכומים שנפסקו.

6.לאחר דיון הוכחות שנערך ולאחר שעיינתי בחומר שהובא בפניי ובסיכומי הצדדים, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות – "לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטוען טענותיו או להביא ראיותיו"

7.המבקש טען בבקשת הביטול כי למבקש לא ניתנה הזדמנות הוגנת לטעון טענותיו למול הבורר, וכי כפי שניתן להיווכח הופלה לרעה על ידי הבורר לאורך ניהול ההליך.

לטענת המבקש, יחסו של הבורר אל המבקש, ביטויו כלפי המבקש, העדר התייחסותו לטענות המבקש, השתקת המבקש לאורך כל ההליך (ומבלי שניתנה לו הזדמנות הוגנת להעלות טענותיו), דרישותיו להעמדת בטוחות (ואף קודם למתן הפסק) כל אלה יחד לבטח יכולים ללמד- אודות מצב רוחו, אומד דעתו והלך רוחו של הבורר בעת ניהול ההליך ואף לאחריו וכמופיע בפסק.