א.ב. רימונים בע"מ נ' טל ואח'

1.לפניי בקשה להבהרת פסק הדין שניתן על ידי ביום 13/5/18 (להלן: "פסק הדין"), בבקשה לביטול פסק בוררות.

2.בפסק הדין קבעתי, כי העניין יוחזר אל הבורר "לשם השלמה בשני עניינים, כדלקמן:

א.עריכת בירור נוסף לגבי שווי שטחי המרפסות ומסתורי הכביסה, בין על ידי קבלת נתונים נוספים, בין על ידי מינוי שמאי ובין בדרך אחרת, שמיעת טיעוני הצדדים והכרעה מחודשת בעניין שווי שטחים אלה.

ב.שמיעת טענות הצדדים לעניין היטל הביוב והכרעה מחודשת בסוגיה, בהתייחס כל הסעיפים הרלבנטיים, אשר בהסכמים בין הצדדים".

בגוף הפסק, בסעיף 22, קבעתי, לגבי חישוב שטחי המרפסות ומסתורי הכביסה, כי "מצאתי ממש בטענת החברה לפיה, הבורר יצא מנקודת מוצא לפיה קיימת הסכמה בנוגע לשטחים שנבנו ולשטחי הדירות שקיבלו הבעלים, על אף שלא הייתה הסכמה כזו. בנוסף, נראה שיש ממש גם בטענות נוספות של החברה בעניין חישובי הבורר, למשל - בטענה כי הבורר לא הביא בחשבון את הסכמת הצדדים שבסעיף ד'1 להסכם, לפיו דירות הפנטהאוס תוחרגנה מהתחשיב.

עם זאת, לוּ אלה היו הטענות היחידות נגד קביעות הבורר לגבי הסכום המגיע לבעלים, לא הייתי מוצאת מקום להתערב בקביעותיו, שכן טעות על פני הפסק איננה עוד עילה לביטול פסק בוררות".

2.כעת מבוקש כי אבהיר, שהעניין הוחזר על ידי אל הבורר גם לצורך חישוב מחדש של השטחים ולא רק לצורך הערכת שוויים. נטען, כי תוצאה אחרת אינה מתקבלת על הדעת, שכן הערכת השווי תיעשה על גבי טעות וכי הדבר נוגד את כללי הצדק הטבעי.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה, כי הבורר לא הפנה את המבקשת להגשת הבקשה וכי אין בדין פרוצדורה להבהרת פסק דין ולכן בית המשפט אינו יכול, כלל להתייחס לבקשה ועליו לדחותה על הסף.

4. צודקים המשיבים בטענתם זו; אין בדין האזרחי פרוצדורה של הבהרת פסק דין (למעט בפניה של ראש ההוצל"פ, לפי סעיף 12 לחוק ההוצל"פ, שאיננה רלבנטית לענייננו). ראו: רע"א 4821/16 מעוז נסיעות בע"מ נ' יו.בי.אמ טרוול בע"מ (26.7.2016), שם נאמר: "דין הבקשה להידחות, באשר היא נעדרת הצדקה דיונית ומהותית כאחד: דיונית - שכן בעלי דין אינם רשאים להגיש בקשה להבהרת פסק דין כדרך שעשו המבקשות. כפי שהובהר בפסיקה, הבהרת פסק דין אפשר שתעשה רק במסגרת הוראת סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ד-1964 (רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל (18.1.2007) פסקה ה(2); מהותית - שכן כפי שהבהיר בית המשפט המחוזי, המבקשות לא התייחסו כלל לרכיב המע"מ, הן במסגרת ההליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי, הן במסגרת הליך הערעור שנערך לפנינו".

עם זאת אציין, כי עיון בפסיקה מעלה, כי פעמים רבות, בצד הצהרה לפיה אין פרוצדורה כזו (או אף ללא הצהרה כזו) מבהירים בתי המשפט, בפועל, פסקי דין שניתנו על ידם. ראו: החלטה מיום 23/8/2018 שניתנה במסגרת רע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ; החלטה מיום 27/3/17 שניתנה במסגרת ע"א 4438/15 אורי סלמה נ' משטרת ישראל - המשרד לבטחון פנים.

5.במקרה דנן, מוצאת אני לנכון להבהיר, כי אכן מצאתי שגגה באופן בו קבע הבורר את גודל השטחים אולם, כפי שנכתב בפסק הדין, שגגה זו איננה עילה לביטול פסק בוררות ואם אין היא עילה לביטול פסק בוררות - גם איננה עילה לביטול החלק השגוי.

מנגד, נמצא כי קמה עילת התערבות באופן בו נקבע שווי השטחים וכן בעניין היטל הביוב, לפיכך, בתוצאת פסק הדין נקבע כי שני עניינים אלה - ענייין שווי השטחים ועניין היטל הביוב, יוחזרו אל הבורר. שווי שטחים, איננו גודל השטחים.